תנ"ך על הפרק - תהילים ק - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

תהילים ק

667 / 929
היום

הפרק

מִזְמ֥וֹר לְתוֹדָ֑ה הָרִ֥יעוּ לַ֝יהוָ֗ה כָּל־הָאָֽרֶץ׃עִבְד֣וּ אֶת־יְהוָ֣ה בְּשִׂמְחָ֑ה בֹּ֥אוּ לְ֝פָנָ֗יו בִּרְנָנָֽה׃דְּע֗וּ כִּֽי־יְהוָה֮ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים הֽוּא־עָ֭שָׂנוּולאוְל֣וֹאֲנַ֑חְנוּ עַ֝מּ֗וֹ וְצֹ֣אן מַרְעִיתֽוֹ׃בֹּ֤אוּ שְׁעָרָ֨יו ׀ בְּתוֹדָ֗ה חֲצֵרֹתָ֥יו בִּתְהִלָּ֑ה הֽוֹדוּ־ל֝֗וֹ בָּרֲכ֥וּ שְׁמֽוֹ׃כִּי־ט֣וֹב יְ֭הֹוָה לְעוֹלָ֣ם חַסְדּ֑וֹ וְעַד־דֹּ֥ר וָ֝דֹ֗ר אֱמוּנָתֽוֹ׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
מזמור לתודה הריעו לה'. לתודה הריעו לה' ר"ת גימטריא אדני רמז כי הלכה הרמוזה בר"ת הריעו לה' כל הארץ כמ"ש רבינו האר"י ז"ל היא תורה שבע"פ שהיא כנגד השכינה שהיא שם אדני וכן הלכה אותיות ה' כלה ואפשר כי הלכה גימטריא ס' כנגד ס' מסכתות שיש במשנה דהמשנה היא תורה שבע"פ נגד שם אדני שרומז לאות ה' אחרונה ולכן הם ששה סדרי משנה ויש בהם ששים מסכתות רמז לאות ו' שהוא קב"ה ליחד קבה"ו ואפשר כי המסכתות ס' ה' המשכה בכללה גימטריא אדנ"י וכמ"ש במ"א בס"ד:עבדו את ה' בשמחה. לפי פשוטו דעשיית המצות והלמוד יהיה בשמחה כי גדולה מאד מעלת השמחה בעסק התורה וקיום המצות וכתב רבינו מהרח"ו ז"ל שהגיד לו רבינו האר"י ז"ל שלא זכה לידיעתו ולהשגתו הגדולה אלא בשביל השמחה שהיה שמח בלימוד ועשיית המצות וכתבו הרמב"ם ז"ל ורבינו עובדיה ז"ל דמאי דתנן שכר מצוה מצוה היינו שהשמחה ששמח בקיום המצוה הוא נחשב למצוה אחרת לכן ציוה משה רבינו ע"ה שזה מכלל י"א מזמוריו עבדו את ה' בשמחה. ולפי מדרשו אפשר במ"ש מרן ז"ל דתכלית בריאת האדם היינו משום דהגם דקודם שנברא נהנה מזיו השכינה מ"מ מאן דאכיל דלאו דיליה בהיל לאסתכולי באפיה ולזה נברא דבתלמוד תורה ועשיית מצות יש לו שכר ובלכתו לג"ע יכול לחזות בנועם ה' ולהסתכל בזיו השכינה דאכיל מדיליה והיה שכרו על ת"ת ומצות. והקשו המפרשים דהרי כתב הרמב"ן ז"ל בפסוק וצדקה תהיה לנו כי השכר שנותן האדון לעבדו הקנוי לו לא יקרא שכר אלא צדקה שהוא מחויב לעבדו וא"כ הדרא החקירה לדוכתא דלא יקרא שכר אלא צדקה ובהיל לאסתכולי באפיה ותירצו המפרשים דהשמחה שהוא שמח בעבודתו יתברך זה אינו חיוב דחיובו הוא לעבוד עבודת רבו אבל אינו חייב לעבוד עבודתו בשמחה ומה שהוא שמח בת"ת ובקיום המצות על זה קובע לו ה' שכר שלם וזה יקרא שכר ואינו צדקה זהת"ד המפרשים וז"ש עבדו את ה' בשמחה ובכל עבודתכם הזהרו שיהיה בשמחה. וכי תימא לשמחה מה זו עושה ולמה אני מקפיד על השמחה לז"א ובאו לפניו ברננה כי על ידי השמחה יכולים לחזות בנועם ה' ולא בהיל לאסתכולי ויקרא שכר ולא צדקה וז"ש בואו לפני"ו דייקא ברננה שבכללה השמחה א"נ אפשר דרך רמז במ"ש דנחמיה העמסוני היה דורש כל אתים שבתורה כיון שהגיע לאת ה' אלהיך תירא פירש עד שבא ר"ע ולימד לרבות ת"ח ויש כמה פסוקים קודם כמו פרשת משפטים ועבדתם את ה' אלהיכם וכן פסוקים אחרים שהקשו המפרשים. ומוכרח לומר דנחמיה הוה דריש נמי בהנהו לרבות ת"ח אך את ה' אלהיך תירא קשיא ליה לדרוש כן ביראה. או כמו שתירץ מורינו הרב מהר"י זאבי ז"ל בסוגית פ"ק דקדושין דכתיב תירא בסוף ומשמע דהם שוים. ולכל הדברות בין לנחמיה העמסוני דהיה דורש פסוקים הקודמין לרבות ת"ח בין לר' עקיבא דדריש גם את ה' אלהיך תירא לרבות ת"ח הטעם הוא דהת"ח הוא נאחז בשב"ח בשכינה דת"ח כל עסקו בתורה שבע"פ שהיא בחינת השכינה וגם לכוין לאמיתה צריך שיהיה לו ענוה והוא מרכבה לשכינה ואפשר שז"ש כל המקבל פני זקן כאלו מקבל פני שכינה ואמרו בזהר הקדוש צדיקיא אנפי שכינתא אינון ולכן המכבד ת"ח ואוהבו ועושה לו שירות כביכול כאלו עושה לשכינה ואפשר דרך הלציי פירוש וכסיל לא יבין את זאת כלומר לא יבין כי את שמרבה לת"ח הוא זאת שהיא השכינה כלומר דלכבודה אני אומר את לרבות ת"ח. וזה רמז קראין עבדו את ה' לרבות ת"ח והיינו בשמחה שהיא השכינה כי לכבודה אני מרבה ת"ח כי הוא עוסק בתושבע"פ ויש לו ענוה שהוא מרכבה לשכינה וז"ש בשמחה. ואפשר לרמוז את ה' בשמחה ר"ת גימטריא אחד וס"ת גימטריא קדוש כי ללמוד ולקיים בשמחה הוא עיקר העבודה ויזכה ליחדו ויושפע עליו קדושה ורמז אחד אחדות בשמחה היא השכינה:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך