פסוק א:ה' מָלָךְ, וכשהוא מתגלה במלכותו תָּגֵל הָאָרֶץ, אף יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים, מדינות הים הרחוקות.
פסוק ב:כאן בא תיאור של התגלות ה': עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו מסתירים אותו, כרמיזה: אי אפשר להשיגו, והוא דומה למלך היושב על כיסא אשר צֶדֶק וּמִשְׁפָּט הם מְכוֹן, בסיס כִּסְאוֹ. הנהגתו מושתתת על צדק ומשפט.
פסוק ג:אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ, וּתְלַהֵט, ושורפת מסָבִיב את צָרָיו, אויביו. האש שלפניו משמשת הן לשמירה והן לענישה.
פסוק ד:הֵאִירוּ בְרָקָיו בתֵּבֵל; רָאֲתָה את הברקים וַתָּחֵל, ופחדה הָאָרֶץ.
פסוק ה:הָרִים כַּדּוֹנַג, שעווה נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי ה', מן הפחד שמטילה נוכחותו, מִלִּפְנֵי אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ.
פסוק ו:הִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם את צִדְקוֹ. יושרו, אמתו וניצחונו ניכרים בכל המציאות, עד השמים, וְרָאוּ כָל הָעַמִּים שבארץ את כְּבוֹדוֹ.
פסוק ז:והתגובות האנושיות להתגלות – יֵבֹשׁוּ, יתביישו כָּל עֹבְדֵי פֶסֶל הַמִּתְהַלְלִים, המשתבחים בָּאֱלִילִים, שכן תתגלה לעיניהם אפסותם הגמורה של כל אליליהם, ואז – הִשְׁתַּחֲווּ, ישתחוו לוֹ – לה', כָּל אֱלֹהִים, הכוחות העליונים. הכול יכירו בשליטתו המוחלטת של ה'.
פסוק ח:ומזווית אחרת, שָׁמְעָה זאת וַתִּשְׂמַח צִיּוֹן, שהיא עיר ה', וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן, בשל מִשְׁפָּטֶיךָ, ה', המתממשים ונראים בעולם.
פסוק ט:כִּי אַתָּה, ה', עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ; מְאֹד נַעֲלֵיתָ לא רק עלינו אלא עַל כָּל אֱלֹהִים.
פסוק י:המשורר קורא אל אֹהֲבֵי ה' ואומר להם: שִׂנְאוּ רָע. לא די שתדבקו בה'; עליכם גם להביע דעה ברורה נגד הרע. אל לכם לחשוש מתגובתו של הרע לשונאיו, כי ה' שֹׁמֵר נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו, מִיַּד רְשָׁעִים יַצִּילֵם.
פסוק יא:אוֹר זָרֻעַ, מוטמן, פרושׂ לַצַּדִּיק. יש שהאור המזומן לצדיקים נסתר מן העין, אך לבסוף הוא יצמח ויצוץ, וּלְיִשְׁרֵי לֵב תהיה שִׂמְחָה גלויה.
פסוק יב:שִׂמְחוּ, צַדִּיקִים, בַּה'; וְהוֹדוּ לְזֵכֶר, כאשר מזכירים את קָדְשׁוֹ.