א יְהוָ֣ה מָ֭לָךְ תָּגֵ֣ל הָאָ֑רֶץ יִ֝שְׂמְח֗וּ אִיִּ֥ים רַבִּֽים׃ ב עָנָ֣ן וַעֲרָפֶ֣ל סְבִיבָ֑יו צֶ֥דֶק וּ֝מִשְׁפָּ֗ט מְכ֣וֹן כִּסְאֽוֹ׃ ג אֵ֭שׁ לְפָנָ֣יו תֵּלֵ֑ךְ וּתְלַהֵ֖ט סָבִ֣יב צָרָֽיו׃ ד הֵאִ֣ירוּ בְרָקָ֣יו תֵּבֵ֑ל רָאֲתָ֖ה וַתָּחֵ֣ל הָאָֽרֶץ׃ ה הָרִ֗ים כַּדּוֹנַ֗ג נָ֭מַסּוּ מִלִּפְנֵ֣י יְהוָ֑ה מִ֝לִּפְנֵ֗י אֲד֣וֹן כָּל־הָאָֽרֶץ׃ ו הִגִּ֣ידוּ הַשָּׁמַ֣יִם צִדְק֑וֹ וְרָא֖וּ כָל־הָעַמִּ֣ים כְּבוֹדֽוֹ׃ ז יֵבֹ֤שׁוּ ׀ כָּל־עֹ֬בְדֵי פֶ֗סֶל הַמִּֽתְהַלְלִ֥ים בָּאֱלִילִ֑ים הִשְׁתַּחֲווּ־ל֝וֹ כָּל־אֱלֹהִֽים׃ ח שָׁמְעָ֬ה וַתִּשְׂמַ֨ח ׀ צִיּ֗וֹן וַ֭תָּגֵלְנָה בְּנ֣וֹת יְהוּדָ֑ה לְמַ֖עַן מִשְׁפָּטֶ֣יךָ יְהוָֽה׃ ט כִּֽי־אַתָּ֤ה יְהוָ֗ה עֶלְי֥וֹן עַל־כָּל־הָאָ֑רֶץ מְאֹ֥ד נַ֝עֲלֵ֗יתָ עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים׃ י אֹהֲבֵ֥י יְהוָ֗ה שִׂנְא֫וּ רָ֥ע שֹׁ֭מֵר נַפְשׁ֣וֹת חֲסִידָ֑יו מִיַּ֥ד רְ֝שָׁעִ֗ים יַצִּילֵֽם׃ יא א֭וֹר זָרֻ֣עַ לַצַּדִּ֑יק וּֽלְיִשְׁרֵי־לֵ֥ב שִׂמְחָֽה׃ יב שִׂמְח֣וּ צַ֭דִּיקִים בַּֽיהוָ֑ה וְ֝הוֹד֗וּ לְזֵ֣כֶר קָדְשֽׁוֹ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

ביאור שטיינזלץ

עדין שטיינזלץ

פסוק א:
ה' מָלָךְ, וכשהוא מתגלה במלכותו תָּגֵל הָאָרֶץ, אף יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים, מדינות הים הרחוקות.
פסוק ב:
כאן בא תיאור של התגלות ה': עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו מסתירים אותו, כרמיזה: אי אפשר להשיגו, והוא דומה למלך היושב על כיסא אשר צֶדֶק וּמִשְׁפָּט הם מְכוֹן, בסיס כִּסְאוֹ. הנהגתו מושתתת על צדק ומשפט.
פסוק ג:
אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ, וּתְלַהֵט, ושורפת מסָבִיב את צָרָיו, אויביו. האש שלפניו משמשת הן לשמירה והן לענישה.
פסוק ד:
הֵאִירוּ בְרָקָיו בתֵּבֵל; רָאֲתָה את הברקים וַתָּחֵל, ופחדה הָאָרֶץ.
פסוק ה:
הָרִים כַּדּוֹנַג, שעווה נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי ה', מן הפחד שמטילה נוכחותו, מִלִּפְנֵי אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ.
פסוק ו:
הִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם את צִדְקוֹ. יושרו, אמתו וניצחונו ניכרים בכל המציאות, עד השמים, וְרָאוּ כָל הָעַמִּים שבארץ את כְּבוֹדוֹ.
פסוק ז:
והתגובות האנושיות להתגלות – יֵבֹשׁוּ, יתביישו כָּל עֹבְדֵי פֶסֶל הַמִּתְהַלְלִים, המשתבחים בָּאֱלִילִים, שכן תתגלה לעיניהם אפסותם הגמורה של כל אליליהם, ואז – הִשְׁתַּחֲווּ, ישתחוו לוֹ – לה', כָּל אֱלֹהִים, הכוחות העליונים. הכול יכירו בשליטתו המוחלטת של ה'.
פסוק ח:
ומזווית אחרת, שָׁמְעָה זאת וַתִּשְׂמַח צִיּוֹן, שהיא עיר ה', וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן, בשל מִשְׁפָּטֶיךָ, ה', המתממשים ונראים בעולם.
פסוק ט:
כִּי אַתָּה, ה', עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ; מְאֹד נַעֲלֵיתָ לא רק עלינו אלא עַל כָּל אֱלֹהִים.
פסוק י:
המשורר קורא אל אֹהֲבֵי ה' ואומר להם: שִׂנְאוּ רָע. לא די שתדבקו בה'; עליכם גם להביע דעה ברורה נגד הרע. אל לכם לחשוש מתגובתו של הרע לשונאיו, כי ה' שֹׁמֵר נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו, מִיַּד רְשָׁעִים יַצִּילֵם.
פסוק יא:
אוֹר זָרֻעַ, מוטמן, פרושׂ לַצַּדִּיק. יש שהאור המזומן לצדיקים נסתר מן העין, אך לבסוף הוא יצמח ויצוץ, וּלְיִשְׁרֵי לֵב תהיה שִׂמְחָה גלויה.
פסוק יב:
שִׂמְחוּ, צַדִּיקִים, בַּה'; וְהוֹדוּ לְזֵכֶר, כאשר מזכירים את קָדְשׁוֹ.