פסוק א:אל נקמות ה׳ וכו׳ כוונת המזמור להתאונן על בני הגלות ולהתפלל על הגאולה ממנו ולהנקם מן האויבים ואמ׳ דרך תפלה אתה ה׳ אל נקמות הופיעה ר״ל השגיח עלינו לקחת נקמתנו מיד אויבינו וכן אתה שופט הארץ אשר כל דרכיו משפט הנשא להשיב גמול על גאים כי עד מתי רשעים יעלוזו ברוב הצלחתם
פסוק ד:ויביעו ידברו עתק ר״ל עזות וגבוהות וכן פועלי און יתאמרו ר״ל יתגאו ויגדלו עלינו וידכאו עמך ונחלתך יענו תחת ידם ויהרגו אלמנה וגר ר״ל ישראל הבא להתגורר עליהם ויתומים ירצחו ואינם מתיראים ממך כי הם לא יאמינו בידיעת האל בפרטים כלל כ״ש בגמול ועונש והוא אמרו לא יראה ולא יבין אלהי יעקב.
פסוק ח:ואמ׳ בינו בוערים בעם ר״ל פתיים איך תכפרו בידיעת האל הנוטע אזן הלא ישמע ר״ל אם לא יבין ענין השמועה. וכן אם יוצר עין הלא יביט ר״ל הלא יכיר ענין הבטה ואלו לא [ידע] הנפח ענין התפירה ומבין אותה ומציירת בשכלו איך היה עושה המחט.
פסוק י:ואח״כ ספר עליהם בגמול ועונש ואמר היוסר גוים הלא יוכיח כלו׳ נתפרסם עונש האל באומות ידועות בהרעם לישר׳ כבמצרים וזולתם עד שלמדם דעת בתוכחות
פסוק יא:ואחר שכן איך תפקפקו במה שאין ספק בו והוא ענין ה׳ יודע מחשבות אדם כי המה הבל פי׳ אצלי אע״פ שהמה הבל וזה כי הכופרים ביריעת האל חושבים לומר כן דרך רוממו׳ האל כלומ׳ שמרוב מעלתו ושפלות התחתונים לא ידעם ואמ׳ עתה כי הוא יודע מחשבות אדם ולא ימנעהו מזה שפלותם אבל ידעם אע״פ שהם הבל. ומצד שהם באומרם כן הביאם לזה העדר הסדור ועוות במשפט בראותם הצדיק הוכח במכאוב ואם האל יתברך ידע זה הנה נייחס אליו העול אמ׳ על זה כי המה הבל במשפט.
פסוק יב:והוא אומרו אשרי הגבר אשר תיסרנו יה כלומ׳ לטובתו ומתורתך תלמדנו כן כאומרו כאשר ייסר איש את בנו ה׳ אלהיך מיסרך (דברי׳ ח ה) וכן למען ענותך ולמען נסותך להטיבך באחריתך כלו׳ שיפקדהו לרגעים לקצת עונות שבו.
פסוק יג:להשקיט לו מימי רע ר״ל שלא יהיה מנוחלי גהינם והוא אומרו עד יכרה לרשע שחת כלו׳ להשקיט בעוד שיכרה לרשע שחת ועד במקום ועוד כמו עד זה מדבר (איוב א יח).
פסוק יד:כי לא יטוש ה׳ עמו בגלות ונחלתו לא יעזב השם לעולם אבל בא יבא זמן פקודתם ואם יארכו הימים
פסוק טו:כי אם גדל עונם מנשוא הנה משפטו ית׳ ישוב צדק ר״ל שיהפך מדת הדין למדת רחמים ויקבל תשובתם וימשוך אחריו כל ישרי לב שהרי גם בגלות הוא מראה להם נפלאותיו תמיד כאמרו ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים וגו׳ (ויקר׳ כו מד)
פסוק טז:ולולי זה מי יקום לי עם מרעים אשר הגליתי ביניהם ולי במקום בעבורי כמו אמרי לי (ברא׳ כ יג)
פסוק יז:ובודאי לולי ה׳ שהיה עזרתה לי כבר שכנה דומה נפשי ר״ל במקום הכריתה והיא הקבר כמו יורדי דומה. ונפשי פי׳ גופי או על הנפש החיונית
פסוק יח:אבל כשהייתי סבור מטה רגלי חסדך ה׳ יסעדני.
פסוק יט:וברוב שרעפי בקרבי ר״ל מחשבותי ומבוכותי בקרבי תנחומיך ר״ל הבטחותיך אשר האמנתי בהם ישעשעו נפשי ובאו השין והעין הראשונה במלה זו פתוחות דרך זרות.
פסוק כ:ואמר להורות על הנהגת מלכי האומות בעוות סדר היחברך כלומ׳ היחובר עמך כסא הוות אשר בכל עניניו יוצר ומוליד עמל עלי חוק ר״ל בחוק נגזר וידוע שלא ישתנה.
פסוק כא:יגורו ר״ל יתחברו גדודים גדודים על נפש צדיק ודם נקי ירשיעו כלומר יעמידוהו בחזקת רשע ויהרגו דם נקי. ויש מפרשים יגורו יכרתו כלומ׳ יחתכו משפטם על נפש צדיק להרגו,
פסוק כב:ואמרו ויהי ה׳ עבר במקום עתיד ועל כל האומה כלומ׳ שבסוף יהיה ה׳ לי למשגב ולצור מחסי
פסוק כג:וכן ישיב עליהם אונם ר״ל רשעתם מענין עמל ואון. ויצמיתם ברשעתם ואמר דרך תפלה יצמיתם ה׳ אלהינו ויושיענו מידם ביד חזקה ובזרוע נטויה.