תנ"ך על הפרק - תהילים פט - תפילת יחזקיהו מלך יהודה סביב עליית סנחריב עליו / הרב שלמה זלמן פינס ז"ל

תנ"ך על הפרק

תהילים פט

656 / 929
היום

הפרק

מַ֝שְׂכִּ֗יל לְאֵיתָ֥ן הָֽאֶזְרָחִֽי׃חַֽסְדֵ֣י יְ֭הוָה עוֹלָ֣ם אָשִׁ֑ירָה לְדֹ֥ר וָדֹ֓ר ׀ אוֹדִ֖יעַ אֱמוּנָתְךָ֣ בְּפִֽי׃כִּֽי־אָמַ֗רְתִּי ע֭וֹלָם חֶ֣סֶד יִבָּנֶ֑ה שָׁמַ֓יִם ׀ תָּכִ֖ן אֱמוּנָתְךָ֣ בָהֶֽם׃כָּרַ֣תִּֽי בְ֭רִית לִבְחִירִ֑י נִ֝שְׁבַּ֗עְתִּי לְדָוִ֥ד עַבְדִּֽי׃עַד־ע֭וֹלָם אָכִ֣ין זַרְעֶ֑ךָ וּבָנִ֨יתִי לְדֹר־וָד֖וֹר כִּסְאֲךָ֣ סֶֽלָה׃וְי֘וֹד֤וּ שָׁמַ֣יִם פִּלְאֲךָ֣ יְהוָ֑ה אַף־אֱ֝מֽוּנָתְךָ֗ בִּקְהַ֥ל קְדֹשִֽׁים׃כִּ֤י מִ֣י בַ֭שַּׁחַק יַעֲרֹ֣ךְ לַיהוָ֑ה יִדְמֶ֥ה לַ֝יהוָ֗ה בִּבְנֵ֥י אֵלִים׃אֵ֣ל נַ֭עֲרָץ בְּסוֹד־קְדֹשִׁ֣ים רַבָּ֑ה וְ֝נוֹרָ֗א עַל־כָּל־סְבִיבָֽיו׃יְהוָ֤ה ׀ אֱלֹ֘הֵ֤י צְבָא֗וֹת מִֽי־כָֽמ֖וֹךָ חֲסִ֥ין ׀ יָ֑הּ וֶ֝אֱמֽוּנָתְךָ֗ סְבִיבוֹתֶֽיךָ׃אַתָּ֣ה מ֭וֹשֵׁל בְּגֵא֣וּת הַיָּ֑ם בְּשׂ֥וֹא גַ֝לָּ֗יו אַתָּ֥ה תְשַׁבְּחֵֽם׃אַתָּ֤ה דִכִּ֣אתָ כֶחָלָ֣ל רָ֑הַב בִּזְר֥וֹעַ עֻ֝זְּךָ֗ פִּזַּ֥רְתָּ אוֹיְבֶֽיךָ׃לְךָ֣ שָׁ֭מַיִם אַף־לְךָ֥ אָ֑רֶץ תֵּבֵ֥ל וּ֝מְלֹאָ֗הּ אַתָּ֥ה יְסַדְתָּֽם׃צָפ֣וֹן וְ֭יָמִין אַתָּ֣ה בְרָאתָ֑ם תָּב֥וֹר וְ֝חֶרְמ֗וֹן בְּשִׁמְךָ֥ יְרַנֵּֽנוּ׃לְךָ֣ זְ֭רוֹעַ עִם־גְּבוּרָ֑ה תָּעֹ֥ז יָ֝דְךָ֗ תָּר֥וּם יְמִינֶֽךָ׃צֶ֣דֶק וּ֭מִשְׁפָּט מְכ֣וֹן כִּסְאֶ֑ךָ חֶ֥סֶד וֶ֝אֱמֶ֗ת יְֽקַדְּמ֥וּ פָנֶֽיךָ׃אַשְׁרֵ֣י הָ֭עָם יוֹדְעֵ֣י תְרוּעָ֑ה יְ֝הוָ֗ה בְּֽאוֹר־פָּנֶ֥יךָ יְהַלֵּכֽוּן׃בְּ֭שִׁמְךָ יְגִיל֣וּן כָּל־הַיּ֑וֹם וּבְצִדְקָתְךָ֥ יָרֽוּמוּ׃כִּֽי־תִפְאֶ֣רֶת עֻזָּ֣מוֹ אָ֑תָּה וּ֝בִרְצֹנְךָ֗תריםתָּר֥וּםקַרְנֵֽנוּ׃כִּ֣י לַֽ֭יהוָה מָֽגִנֵּ֑נוּ וְלִקְד֖וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֣ל מַלְכֵּֽנוּ׃אָ֤ז דִּבַּ֥רְתָּֽ־בְחָ֡זוֹן לַֽחֲסִידֶ֗יךָ וַתֹּ֗אמֶר שִׁוִּ֣יתִי עֵ֭זֶר עַל־גִּבּ֑וֹר הֲרִימ֖וֹתִי בָח֣וּר מֵעָֽם׃מָ֭צָאתִי דָּוִ֣ד עַבְדִּ֑י בְּשֶׁ֖מֶן קָדְשִׁ֣י מְשַׁחְתִּֽיו׃אֲשֶׁ֣ר יָ֭דִי תִּכּ֣וֹן עִמּ֑וֹ אַף־זְרוֹעִ֥י תְאַמְּצֶֽנּוּ׃לֹֽא־יַשִּׁ֣א אוֹיֵ֣ב בּ֑וֹ וּבֶן־עַ֝וְלָ֗ה לֹ֣א יְעַנֶּֽנּוּ׃וְכַתּוֹתִ֣י מִפָּנָ֣יו צָרָ֑יו וּמְשַׂנְאָ֥יו אֶגּֽוֹף׃וֶֽאֶֽמוּנָתִ֣י וְחַסְדִּ֣י עִמּ֑וֹ וּ֝בִשְׁמִ֗י תָּר֥וּם קַרְנֽוֹ׃וְשַׂמְתִּ֣י בַיָּ֣ם יָד֑וֹ וּֽבַנְּהָר֥וֹת יְמִינֽוֹ׃ה֣וּא יִ֭קְרָאֵנִי אָ֣בִי אָ֑תָּה אֵ֝לִ֗י וְצ֣וּר יְשׁוּעָתִֽי׃אַף־אָ֭נִי בְּכ֣וֹר אֶתְּנֵ֑הוּ עֶ֝לְי֗וֹן לְמַלְכֵי־אָֽרֶץ׃לְ֭עוֹלָ֗םאשמור־אֶשְׁמָר־ל֣וֹ חַסְדִּ֑י וּ֝בְרִיתִ֗י נֶאֱמֶ֥נֶת לֽוֹ׃וְשַׂמְתִּ֣י לָעַ֣ד זַרְע֑וֹ וְ֝כִסְא֗וֹ כִּימֵ֥י שָׁמָֽיִם׃אִם־יַֽעַזְב֣וּ בָ֭נָיו תּוֹרָתִ֑י וּ֝בְמִשְׁפָּטַ֗י לֹ֣א יֵלֵכֽוּן׃אִם־חֻקֹּתַ֥י יְחַלֵּ֑לוּ וּ֝מִצְוֺתַ֗י לֹ֣א יִשְׁמֹֽרוּ׃וּפָקַדְתִּ֣י בְשֵׁ֣בֶט פִּשְׁעָ֑ם וּבִנְגָעִ֥ים עֲוֺנָֽם׃וְ֭חַסְדִּי לֹֽא־אָפִ֣יר מֵֽעִמּ֑וֹ וְלֹֽא־אֲ֝שַׁקֵּ֗ר בֶּאֱמוּנָתִֽי׃לֹא־אֲחַלֵּ֥ל בְּרִיתִ֑י וּמוֹצָ֥א שְׂ֝פָתַ֗י לֹ֣א אֲשַׁנֶּֽה׃אַ֭חַת נִשְׁבַּ֣עְתִּי בְקָדְשִׁ֑י אִֽם־לְדָוִ֥ד אֲכַזֵּֽב׃זַ֭רְעוֹ לְעוֹלָ֣ם יִהְיֶ֑ה וְכִסְא֖וֹ כַשֶּׁ֣מֶשׁ נֶגְדִּֽי׃כְּ֭יָרֵחַ יִכּ֣וֹן עוֹלָ֑ם וְעֵ֥ד בַּ֝שַּׁ֗חַק נֶאֱמָ֥ן סֶֽלָה׃וְאַתָּ֣ה זָ֭נַחְתָּ וַתִּמְאָ֑ס הִ֝תְעַבַּ֗רְתָּ עִם־מְשִׁיחֶֽךָ׃נֵ֭אַרְתָּה בְּרִ֣ית עַבְדֶּ֑ךָ חִלַּ֖לְתָּ לָאָ֣רֶץ נִזְרֽוֹ׃פָּרַ֥צְתָּ כָל־גְּדֵרֹתָ֑יו שַׂ֖מְתָּ מִבְצָרָ֣יו מְחִתָּה׃שַׁ֭סֻּהוּ כָּל־עֹ֣בְרֵי דָ֑רֶךְ הָיָ֥ה חֶ֝רְפָּ֗ה לִשְׁכֵנָֽיו׃הֲ֭רִימוֹתָ יְמִ֣ין צָרָ֑יו הִ֝שְׂמַ֗חְתָּ כָּל־אוֹיְבָֽיו׃אַף־תָּ֭שִׁיב צ֣וּר חַרְבּ֑וֹ וְלֹ֥א הֲ֝קֵימֹת֗וֹ בַּמִּלְחָמָֽה׃הִשְׁבַּ֥תָּ מִטְּהָר֑וֹ וְ֝כִסְא֗וֹ לָאָ֥רֶץ מִגַּֽרְתָּה׃הִ֭קְצַרְתָּ יְמֵ֣י עֲלוּמָ֑יו הֶֽעֱטִ֨יתָ עָלָ֖יו בּוּשָׁ֣ה סֶֽלָה׃עַד־מָ֣ה יְ֭הוָה תִּסָּתֵ֣ר לָנֶ֑צַח תִּבְעַ֖ר כְּמוֹ־אֵ֣שׁ חֲמָתֶֽךָ׃זְכָר־אֲנִ֥י מֶה־חָ֑לֶד עַל־מַה־שָּׁ֝֗וְא בָּרָ֥אתָ כָל־בְּנֵי־אָדָֽם׃מִ֤י גֶ֣בֶר יִֽ֭חְיֶה וְלֹ֣א יִרְאֶה־מָּ֑וֶת יְמַלֵּ֨ט נַפְשׁ֖וֹ מִיַּד־שְׁא֣וֹל סֶֽלָה׃אַיֵּ֤ה ׀ חֲסָדֶ֖יךָ הָרִאשֹׁנִ֥ים ׀ אֲדֹנָ֑י נִשְׁבַּ֥עְתָּ לְ֝דָוִ֗ד בֶּאֱמוּנָתֶֽךָ׃זְכֹ֣ר אֲ֭דֹנָי חֶרְפַּ֣ת עֲבָדֶ֑יךָ שְׂאֵתִ֥י בְ֝חֵיקִ֗י כָּל־רַבִּ֥ים עַמִּֽים׃אֲשֶׁ֤ר חֵרְפ֖וּ אוֹיְבֶ֥יךָ ׀ יְהוָ֑ה אֲשֶׁ֥ר חֵ֝רְפ֗וּ עִקְּב֥וֹת מְשִׁיחֶֽךָ׃בָּר֖וּךְ יְהוָ֥ה לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֘מֵ֥ן ׀ וְאָמֵֽן׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב שלמה זלמן פינס ז

תפילת יחזקיהו מלך יהודה סביב עליית סנחריב עליו 

תפילה-תלונה זו שומה לפי דעתי בפי יחזקיהו מלך יהודה אחרי עלות סנחריב בשנת ארבע-עשרה למלכות יחזקיהו על כל ערי יהודה הבצורות ויתפשם, ויחזקיהו התרפס לפניו וישלח אליו לאמר חטאתי שוב מעלי את אשר תתן עלי אשא, ונאלץ לנצל את אוצר בית ה' ואת אוצרות בית המלך וגם לקצץ את דלתות ההיכל ולתת הכל למלך אשור (מלכים ב יח יג-יז).


חַֽסְדֵ֣י ה' עוֹלָ֣ם אָשִׁ֑ירָה לְדֹ֥ר וָדֹ֓ר אוֹדִ֖יעַ אֱמוּנָתְךָ֣ בְּפִֽי: כִּֽי-אָמַ֗רְתִּי ע֭וֹלָם חֶ֣סֶד יִבָּנֶ֑ה שָׁמַ֓יִם תָּכִ֖ן אֱמוּנָתְךָ֣ בָהֶֽם:
(תהילים פט ב-ג)

שני הפסוקים הללו מקושרים יחד בתור פתיחה, וכוונתם: כי לעולם ישיר ויודיע חסד ה' ואמונתו, ואם כי הם עתה, לפי תיאור המצב בסוף הפרק, בבחינת מכוסים, אולם סופם להיגלות אורם, ובעולם החסד ישוב "יִבָּנֶ֑ה" ו"שָׁמַ֓יִם תָּכִ֖ן אֱמוּנָתְךָ֣ בָהֶֽם". "תָּכִ֖ן" הוא מגזרת "כָּן", "מכון", שהוראתם בסיס, כלומר - תשיב בשמים אֱמוּנָתְךָ֣ על כנה לשוב ולמשול על פיה.


צֶ֣דֶק וּ֭מִשְׁפָּט מְכ֣וֹן כִּסְאֶ֑ךָ חֶ֥סֶד וֶ֝אֱמֶ֗ת יְֽקַדְּמ֥וּ פָנֶֽיךָ: אַשְׁרֵ֣י הָ֭עָם יוֹדְעֵ֣י תְרוּעָ֑ה ה' בְּֽאוֹר-פָּנֶ֥יךָ יְהַלֵּכֽוּן:
(תהילים פט טו-טז)

שני הפסוקים מקושרים יחד: כי לאחר שתיאר בפסוק הראשון את כסא הכבוד ותיאר כי ה' ישב על כסא קדשו ו"חֶ֥סֶד וֶ֝אֱמֶ֗ת" קדמו שם בשמים פניו; הגיע לעבדיו עתה המועד, לפי נימוסי המלוכה, להריע לכבוד המלך, ו"אַשְׁרֵ֣י" לעם ישראל, "הָ֭עָם יוֹדְעֵ֣י תְרוּעָ֑ה" לכבוד ה', כי ה' יענה להם בהאירו פניו אליהם, ו"בְּֽאוֹר-פָּנֶ֥יךָ יְהַלֵּכֽוּן" - מאתך.


כִּ֣י לה' מָֽגִנֵּ֑נוּ וְלִקְד֖וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֣ל מַלְכֵּֽנוּ:
(תהילים פט יט)

ה-למ"ד במילים: "לה' " ו"וְלִקְד֖וֹשׁ" - הוראתם כ-למ"ד החיזוק שבערבית, וכוונת הכתוב: אכן "ה' " הוא "מָֽגִנֵּ֑נוּ" ואכן "קְד֖וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֣ל" הוא "מַלְכֵּֽנוּ" (דוד ילין בפירושו לאיוב).


כְּ֭יָרֵחַ יִכּ֣וֹן עוֹלָ֑ם וְעֵ֥ד בַּ֝שַּׁ֗חַק נֶאֱמָ֥ן סֶֽלָה:
(תהילים פט לח)

"וְעֵ֥ד בַּ֝שַּׁ֗חַק נֶאֱמָ֥ן סֶֽלָה" - נראה לי הכוונה: כי ה"יָרֵחַ" הוא אות וְעֵ֥ד נֶאֱמָ֥ן על התמורות והחליפות העלולות לבוא על בית דוד: כי עיתים ירבה אורו, ועיתים ימעט, אבל לעולם לא יחשך כי אם ישוב ויתחדש. ועל עדות זו למלכות בית דוד מן הלבנה מרמז מאמר רבי לר' חייא: "זיל לעין טב וקדשיה לירחא ושלח לי סימנא דוד מלך ישראל חי וקיים"(ראש השנה כח.), ופירש ר' שלמה יצחקי: "דוד מלך ישראל נמשל כלבנה...".


נֵ֭אַרְתָּה בְּרִ֣ית עַבְדֶּ֑ךָ חִלַּ֖לְתָּ לָאָ֣רֶץ נִזְרֽוֹ:
(תהילים פט מ)

"נֵ֭אַרְתָּה בְּרִ֣ית עַבְדֶּ֑ךָ" - כי עוד בשנה הראשונה למלכו הכין חזקיהו את לבו לכרות יחד עם העם ברית לה', כי כן יוצא מנאומו לפני העם, שהובא בדברי הימים, לאמר: "עתה עם לבבי לכרות ברית לה' א-להי ישראל..."(דברי הימים ב כט י).


פָּרַ֥צְתָּ כָל-גְּדֵרֹתָ֑יו שַׂ֖מְתָּ מִבְצָרָ֣יו מְחִתָּה:
(תהילים פט מא)

כי, ככתוב, נתפשו כל ערי יהודה הבצורות ביד סנחריב.


הִשְׁבַּ֥תָּ מִטְּהָר֑וֹ וְ֝כִסְא֗וֹ לָאָ֥רֶץ מִגַּֽרְתָּה:
(תהילים פט מה)

"הִשְׁבַּ֥תָּ מִטְּהָר֑וֹ" - מרמז כנראה על מה שהוכרח להריק את אוצר בית ה' ולקצץ את דלתות ההיכל - מעשה שהשבית את נפשו מטהרה, באשר בקרב ליבו הרגיש שאין מעשה זה נקי מדופי.


הִ֭קְצַרְתָּ יְמֵ֣י עֲלוּמָ֑יו הֶֽעֱטִ֨יתָ עָלָ֖יו בּוּשָׁ֣ה סֶֽלָה:
(תהילים פט מו)

"הִ֭קְצַרְתָּ יְמֵ֣י עֲלוּמָ֑יו" - כי מעוצר רעה ויגון יקצרו ימיו, והוא אז עודנו צעיר לימים כבן שלשים ותשע, כי בן עשרים וחמש שנה היה במלכו וסנחריב עלה בשנת ארבע עשרה למלכותו. "הֶֽעֱטִ֨יתָ עָלָ֖יו בּוּשָׁ֣ה" - למעלה בפסוק מ"ב אמר כי הָיָ֥ה חֶ֝רְפָּ֗ה לִשְׁכֵנָֽיו, על הכוונה שהאויב גבר עליו במלחמה, ופה הכוונה על הבושה בעקב ההתרפסות לפני סנחריב, שהוכרח לעשות לו חונף ולמלא אחרי כל דרישותיו.


אַיֵּ֤ה חֲסָדֶ֖יךָ הָרִאשֹׁנִ֥ים אֲ-דֹנָ֑י נִשְׁבַּ֥עְתָּ לְ֝דָוִ֗ד בֶּאֱמוּנָתֶֽךָ:
(תהילים פט נ)

"אַיֵּ֤ה חֲסָדֶ֖יךָ הָרִאשֹׁנִ֥ים" - מרמז על הצלחתו עד הנה, כאשר מעיד על זה הכתוב במלכים בדברים האלה: "והיה ה' עמו בכל אשר יצא ישכיל"(מלכים ב יח ז).


זְכֹ֣ר אֲ֭-דֹנָי חֶרְפַּ֣ת עֲבָדֶ֑יךָ שְׂאֵתִ֥י בְ֝חֵיקִ֗י כָּל-רַבִּ֥ים עַמִּֽים:
(תהילים פט נא)

"כָּל" חסר מ"ם השימוש, כאילו היה כתוב: 'זְכֹ֣ר אֲ֭-דֹנָי חֶרְפַּ֣ת עֲבָדֶ֑יךָ שְׂאֵתִ֥י בְ֝חֵיקִ֗י מכל רַבִּ֥ים עַמִּֽים'.


אֲשֶׁ֤ר חֵרְפ֖וּ אוֹיְבֶ֥יךָ ה' אֲשֶׁ֥ר חֵ֝רְפ֗וּ עִקְּב֥וֹת מְשִׁיחֶֽךָ:
(תהילים פט נב)

"חֵ֝רְפ֗וּ עִקְּב֥וֹת מְשִׁיחֶֽךָ" - הכוונה: שהיו מחרפים אותו ומלעיבים בו על אשר נסוג אחור עד ירושלים.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך