פסוק א:לאיתן האזרחי. גם הוא אחד מן חמשה אחים המשוררי', ורבותינו פירשוהו באברה' אבינו על שם מי העיר ממזרח:
פסוק ב:אודיע אמונתך בפי. את שידעתיך שאתה שומר הבטחתך ומאמין דבריך:
פסוק ג:כי אמרתי עולם חסד יבנה. כי אמרתי עד עולם יבנה בחסד כסא דוד כמ"ש (שמואל ב ז׳:י״ג) והכינותי כסא ממלכתו וגו', ד"א סבור הייתי שיהא העולם בנוי בחסדך ותכין אמונתך בשמים שתהא נכונה ומקוימת ומה היא האמונה אותה ההבטחה שהבטחת את דוד ע"י נתן הנביא לאמר כרתי ברית לבחירי להכין עד עולם זרעו (שם):
פסוק ו:ויודו שמים פלאך. אם היית שומר הבטחתך:
פסוק ו:אף אמונתך. אמונת דבריך יודו בקהל קדושים:
פסוק ז:יערוך לה'. יהא נערץ כמותו:
פסוק ח:בסוד קדושים רבה. בסוד רב של מלאכים:
פסוק י:בשוא גליו. בהנשא גליו:
פסוק י:אתה תשבחם. תשפילם וכן (משלי כ״ט:י״א) וחכם באחור ישבחנה (וכן לעיל סה) משביח שאון ימים:
פסוק טז:יודעי תרועה. שיודעין לרצות את בוראם בראש השנה בתרועה שמסדרים עליה מלכיות זכרונות ושופרות:
פסוק יח:וברצונך. שאתה מתרצה להם אפימאנ"ט בלע"ז:
פסוק כ:לחסידיך. נתן הנביא וגד החוזה:
פסוק כ:שויתי עזר. על דוד לעזור לו תמיד:
פסוק כג:לא ישיא אויב בו. לא יגבור עליו להיות לו כנושה:
פסוק כח:בכור אתנהו. גדול אתנהו:
פסוק לג:ופקדתי בשבט פשעם. כך אמר לו נתן הנביא על שלמה (שמואל ב ז׳:י״ד) אשר בהעותו והוכחתיו בשבט אנשים, זה רזון בן אלידע שעמד לשטן לו ובנגעי בני אדם זה אשמדאי שהשדים בני אדם הראשון היו:
פסוק לו:אם לדוד אכזב. לשון לא יכזבו מימיו (ישעיהו נ״ח:י״א) פיילנצ"א בלע"ז:
פסוק לח:ועד בשחק נאמן. הירח והשמש עדים לו שכל זמן שהם קימים יתקיים מלכותו כמו שנאמר (ירמיהו ל״ג:כ׳) אם תפרו את בריתי היום ואת בריתי הלילה גם בריתי תופר את דוד עבדי:
פסוק לט:ואתה זנחת. דקדקת אחר בניו לחשוב עונם עד אשר זנחתם ומאסתם בימי צדקיהו:
פסוק מא:כל גדרותיו. שבנה בירושלים:
פסוק מא:מבצריו. הר הבית ומצודת ציון:
פסוק מד:אף תשיב צור חרבו. השבות אחור והפכת את חידוד חרבו כמו (יהושע ה׳:ב׳) חרבות צורים, וכן (ישעיהו נ״ד:י״ז) כל כלי יוצר עליך:
פסוק מד:ולא הקמותו. ולא העמדתו מלפול:
פסוק מה:השבת מטהרו. זריחתו כמו צהרים דמתרגמינן טיהרא וכמו (שמות כ״ד:י׳) וכעצם השמים לטוהר:
פסוק מה:לארץ מגרתה. השפלת והשחת, כל לשון שחייה בתרגום יונתן מגר:
פסוק מח:זכר אני מה חלד. מה זקנה יש לי הלא מעט ימי ודי לך שאתה נפרע ממני במותי קצר ימים:
פסוק מח:על מה שוא. לחנם ולהבל בראת כל בני אדם:
פסוק נא:שאתי בחקי כל רבים עמים. בגולה אני נושא סבלם ומשאם:
פסוק נב:עקבות משיחך. סופי מלך המשיח ולשון משנה הוא בעקבות המשיח חוצפא יסגא:
פסוק נג:ברוך ה' לעולם. על כל אשר עשה לנו: