פסוק ב:יום צעקתי בלילה. כתב הראב"ע כי יום צעקתי קשור עם הבא אחריו וכן דעת רד"ק וכן הוא לפי גירסת הטעמים בספרים מדוייקים לכן בי"ת בלילה רפויה ואין נראה כן מפירש"י ז"ל:
פסוק ז:במצלות. בחולם הצד"י כמ"ש בפרשה בשלח ובכל הספרים מדוייקים כן כתיב חסר וא"ו קדמאה ומלא וא"ו תנינא וכן צריך להגיה במסרה פרשת בשלח ועיין גם כן מ"ש (בנחמיה ט"ו):
פסוק י:בכל יום. בכל הספרים כתוב בכל יום וכן הוא בתרגום ובפירוש הראב"ע ורד"ק ובמסורת בכל יום ג' וסימנם ואל זעם בכל יום. עיני דאבה מני עני. בכל יום אברכך. ומה שכתב המגיה שראה בספר מדוייק בכללי בג"ד כפ"ת דסמיך ליהו"א בדין דחיק ואתי מרחיק ובמאמר המאריך:
פסוק יד:תפלתי תקדמך. תי"ו תפלתי בגעיא בס"ס:
פסוק טז:נשאתי אמיך. במקצת ספרי' כתוב אימיך מלא יו"ד ואינם נכונים כי זה אחד מן ד' חסרים יו"ד בלישנא וסימן נמסר באיוב סוף סימן ט':
פסוק יט:מידעי. המ"ם בגעיא:
פסוק יט:מחשך. תימה גדולה על רש"י שפירש מחשך נחשבתי ונחדלתי מהם משמע שהיה גורם מחשך בשי"ן שמאלית לשון ולא חשך ממני הגהת שרשים ומהמסורת יש להוכיח שהוא בשי"ן ימנית שכן אומרת מחשך ב' וסימן מיודעי מחשך. אשים מחשך לפניהם לאור: