פסוק א:למנצח על מחלת לענות משכיל. פירש בספר ארץ החיים כל שמחה בעה"ז חוץ משמחת מצוה הוא מצד מחלת וכל עינוי מצד לילי"ת ובתורה וגמילות חסדים מכניעים אותם עכ"ל ואפשר כי תורה כמספר לילית ס"מ ובזה מכניע אותם. גם גמילות חסדים כמספר ס"מ במחל"ת ואהני להכניעם:
פסוק ב:יום צעקתי בלילה נגדך תבא לפניך וכו'. אפשר לרמוז במ"ש בעירובין יכולני לפטור את העולם מן הדין שאנו שכורים מהגלות ופריך והא שכור כפקח אלא שפטור מתפלה ומשני מאי מן הדין מדין תפלה ופירש הגאון מהר"ר נפתלי כ"ץ ז"ל דאמרינן ג' דברים מעבירין את האדם על דעת קונו דקדוקי עניות ורוח רעה וגוים למאי נ"מ למבעי עלייהו רחמי וכיון דאנו שכורים פטורים מלהתפלל על הדברים שמעבירים על דעת קונו וא"כ פטורין מכל דין זהת"ד בקצר אמיץ וז"ש יום צעקתי בלילה פירוש בגלות ואני שכור ופטור מלהתפלל ועכ"ז אנו עושים לפנים משורת הדין ומתפללים ולכן תבא לפניך תפלתי שאני פטור להתפלל ומכל דין כי שבעה ברעות נפשי וכו' ומעבירין את האדם על דעת קונו והתקון הוא למבעי רחמי ושכור פטור מתפלה וא"כ פטור מכל דין. ובקונטריס יוסף תהלות פירשתי בהקדמה זו פסוקים דלקמן והבוחר יבחר: