א לַמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינֹ֑ת מִזְמ֖וֹר לְאָסָ֣ף שִֽׁיר׃ ב נוֹדָ֣ע בִּֽיהוּדָ֣ה אֱלֹהִ֑ים בְּ֝יִשְׂרָאֵ֗ל גָּד֥וֹל שְׁמֽוֹ׃ ג וַיְהִ֣י בְשָׁלֵ֣ם סֻכּ֑וֹ וּמְע֖וֹנָת֣וֹ בְצִיּֽוֹן׃ ד שָׁ֭מָּה שִׁבַּ֣ר רִשְׁפֵי־קָ֑שֶׁת מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה׃ ה נָ֭אוֹר אַתָּ֥ה אַדִּ֗יר מֵֽהַרְרֵי־טָֽרֶף׃ ו אֶשְׁתּוֹלְל֨וּ ׀ אַבִּ֣ירֵי לֵ֭ב נָמ֣וּ שְׁנָתָ֑ם וְלֹא־מָצְא֖וּ כָל־אַנְשֵׁי־חַ֣יִל יְדֵיהֶֽם׃ ז מִ֭גַּעֲרָ֣תְךָ אֱלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֑ב נִ֝רְדָּ֗ם וְרֶ֣כֶב וָסֽוּס׃ ח אַתָּ֤ה ׀ נ֥וֹרָא אַ֗תָּה וּמִֽי־יַעֲמֹ֥ד לְפָנֶ֗יךָ מֵאָ֥ז אַפֶּֽךָ׃ ט מִ֭שָּׁמַיִם הִשְׁמַ֣עְתָּ דִּ֑ין אֶ֖רֶץ יָֽרְאָ֣ה וְשָׁקָֽטָה׃ י בְּקוּם־לַמִּשְׁפָּ֥ט אֱלֹהִ֑ים לְהוֹשִׁ֖יעַ כָּל־עַנְוֵי־אֶ֣רֶץ סֶֽלָה׃ יא כִּֽי־חֲמַ֣ת אָדָ֣ם תּוֹדֶ֑ךָּ שְׁאֵרִ֖ית חֵמֹ֣ת תַּחְגֹּֽר׃ יב נִֽדֲר֣וּ וְשַׁלְּמוּ֮ לַיהוָ֪ה אֱ‍ֽלֹהֵ֫יכֶ֥ם כָּל־סְבִיבָ֑יו יוֹבִ֥ילוּ שַׁ֝֗י לַמּוֹרָֽא׃ יג יִ֭בְצֹר ר֣וּחַ נְגִידִ֑ים נ֝וֹרָ֗א לְמַלְכֵי־אָֽרֶץ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רד"ק

רד"ק

פסוק ב:
נודע. זה המזמור נאמר על מלחמת גוג מגוג, ואמר אז נודע ביהודה ויהיה בישראל גדול כשיראה נקמתו בגוים הנאספים על ירושלים, וזכר יהודה בפרט לפי שירושלים לשבט יהודה ושם תהיה המלחמה:
פסוק ג:
ויהי. ואז יהיה בשלם בסכה שיבנה שם בית המקדש. וזכר ציון בפרט לפי שהוא מקום המלך, ושלם הוא ירושלים, ואברהם קרא לבית המקדש יראה, אמר הקב"ה אם אקרא אותו כמו שקראו שם אבטל דברי אברהם ואם אקרא אותו כמו שקראו אברהם אבטל דברי שם קרא אותו ירושלים:
פסוק ד:
רשפי קשת. הפ"א רפה והם החצים והקשת, אמר כי באותה מלחמה ישבר האל יתברך כל כלי מלחמת הגוים:
פסוק ה:
נאור. הנכון מן אור והוא נפעל בשקל נכון או נאור אתה כמו שאמר נודע ביהודה כי במלחמה ההיא יוודע ויגלה באור הבהיר בישראל וילחם מלחמותיו:
פסוק ה:
אדיר מהררי טרף. ואתה אדיר על האויבים כמו האריה היוצא מהררי טרף לטרוף כן תטרף האויבים כלם, וההרים ששוכנים בהם החיות הטורפים יקראו הררי טרף:
פסוק ו:
אשתוללו. האל"ף במקום ה"א התפעל והוא כמו השתוללו, ואשתוללו מן שלל אומר כי הגוים אבירי לב שנאספו על ירושלים יהיו לשלל לישראל:
פסוק ו:
נמו שנתם. לא היה להם כח להלחם כאילו הם מתים והגבורים ואנשי חיל שבהם לא מצאו ידיהם להלחם:
פסוק ז:
נרדם. המלך שהוא גוג מגוג ונשיא ראש משך ותובל, ולפי שזכר אבירי לב אמר נרדם על המלך שהוא ראש האבירים וכן והרכב והסוס נרדמו:
פסוק ח:
אתה נורא. שייראוך כי מי יעמוד לפניך מעת שיחרה אפך:
פסוק ט:
משמים. כמו שאמר אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו לפיכך אמר משמים השמעת דין, הדין שתעשה בהם משמים השמעת אותו:
פסוק ט:
ארץ יראה ושקטה. לפיכך ארץ העמים יראה מהאל ושקטה עוד להלחם בישראל:
פסוק י:
בקום למשפט. או כשיקום אלהים למשפט העמים להושיע את ישראל מהם שהם ענוי ארץ אז יראו כל העמים וישקטו:
פסוק יא:
כי. אמר כנגד האל יתברך אותם בני אדם אשר נאספו להלחם והיתה חמתם אליך הם יודוך על כרחם כלומר חמתם תשוב הודאה לך:
פסוק יא:
שארית חמות תחגור. כשתעשה הנקמה הגדולה במחנה גוג מגוג תחגור ותאזור שארית חימות, שארית הגוים כי יראו ממך ולא יהיה עוד להם חימה על ישראל:
פסוק יב:
נדרו. ואז יאמרו זה לזה נדרו ושלמו לאלהיכם שעשה עמכם הנפלאות האלה:
פסוק יב:
כל סביביו יובילו שי למורא. וכן כל סביביו האומות שהם סביב ארץ ישראל יובילו מנחה לאל יתברך שהוא מורא ואז יהי' מורא לכל העולם: ואמר סביביו. שפירושו סביב האל כיון שהאל שכן בארץ ישראל סביבי ארץ ישראל הם סביביו:
פסוק יג:
יבצור. יקטף האל יתברך ויכרית ראש נגידים כלומר גאותם ויהיה נורא למלכי ארץ. כבר במכלול בשרש חגר פירשתי זה המזמור על מחנה אשור כשבא על ירושלים, אבל עתה נראה לי לטעם המזמור אשר למעלה ממנו לפרש אותו על גוג מגוג: