א לַמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינֹ֑ת מִזְמ֖וֹר לְאָסָ֣ף שִֽׁיר׃ ב נוֹדָ֣ע בִּֽיהוּדָ֣ה אֱלֹהִ֑ים בְּ֝יִשְׂרָאֵ֗ל גָּד֥וֹל שְׁמֽוֹ׃ ג וַיְהִ֣י בְשָׁלֵ֣ם סֻכּ֑וֹ וּמְע֖וֹנָת֣וֹ בְצִיּֽוֹן׃ ד שָׁ֭מָּה שִׁבַּ֣ר רִשְׁפֵי־קָ֑שֶׁת מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה׃ ה נָ֭אוֹר אַתָּ֥ה אַדִּ֗יר מֵֽהַרְרֵי־טָֽרֶף׃ ו אֶשְׁתּוֹלְל֨וּ ׀ אַבִּ֣ירֵי לֵ֭ב נָמ֣וּ שְׁנָתָ֑ם וְלֹא־מָצְא֖וּ כָל־אַנְשֵׁי־חַ֣יִל יְדֵיהֶֽם׃ ז מִ֭גַּעֲרָ֣תְךָ אֱלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֑ב נִ֝רְדָּ֗ם וְרֶ֣כֶב וָסֽוּס׃ ח אַתָּ֤ה ׀ נ֥וֹרָא אַ֗תָּה וּמִֽי־יַעֲמֹ֥ד לְפָנֶ֗יךָ מֵאָ֥ז אַפֶּֽךָ׃ ט מִ֭שָּׁמַיִם הִשְׁמַ֣עְתָּ דִּ֑ין אֶ֖רֶץ יָֽרְאָ֣ה וְשָׁקָֽטָה׃ י בְּקוּם־לַמִּשְׁפָּ֥ט אֱלֹהִ֑ים לְהוֹשִׁ֖יעַ כָּל־עַנְוֵי־אֶ֣רֶץ סֶֽלָה׃ יא כִּֽי־חֲמַ֣ת אָדָ֣ם תּוֹדֶ֑ךָּ שְׁאֵרִ֖ית חֵמֹ֣ת תַּחְגֹּֽר׃ יב נִֽדֲר֣וּ וְשַׁלְּמוּ֮ לַיהוָ֪ה אֱ‍ֽלֹהֵ֫יכֶ֥ם כָּל־סְבִיבָ֑יו יוֹבִ֥ילוּ שַׁ֝֗י לַמּוֹרָֽא׃ יג יִ֭בְצֹר ר֣וּחַ נְגִידִ֑ים נ֝וֹרָ֗א לְמַלְכֵי־אָֽרֶץ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מלבי"ם באור המילות

מלבי"ם

פסוק ב:
אלהים, שמו. התבאר בכ"מ, ששמו מורה על הפרסום והוא מדרגה קטנה מן נודע אלהים, שהוא ידיעת עצמו שזה ביהודה שהשכינה שם, ובישראל רק שמו גדול:
פסוק ג:
סוכו, מעונתו. הסוכה ארעי והמעון קבוע, ושם מעון בא לרוב על דברים הגיונים, או מעון חיתו טרף הנוראים:
פסוק ה:
נאור. מענין אור, והוא שם הקריאה:
פסוק ו:
(ו-ז) אשתוללו. הא' במקום ה' השתוללו, וכן כל מלבושי אגאלתי (ישעיה ס"ב) ופי' מענין שכחה, וכן וסר מרע משתולל (שם נ"ט) לפירושי:
פסוק ו:
נמו שנתם, נרדם. תנומה קלה משינה, ותרדמה היא השינה העמוקה, שנמו קצת ובאו לשינה ומן השינה נרדם בתרדמה עמוקה ע"י גערת אלהי יעקב, הפך מגערת אנשים שמעיר מן השינה, נרדם הוא ורכב שלו:
פסוק יא:
תחגר. תעצור, כחגור על דבר שלא ימוש ממקומו ולפי' הב' הוא נסתר לנקבה. חמת אדם היא תחגור ותעצור שארית חמת ה':
פסוק יב:
שי למורא. השמות שנוסף בם מ"ם האמנתי"ו מורים על המקום המיוחד לאיזה דבר, כמו מקדש מושב וכדומה. כמ"ש באילת השחר (כלל ז'). ומלת שי לא נמצא רק במנחה שמביאים לה' אל היכלו לרצותו. (ישעיה י"ח. למעלה ע"ב):
פסוק יג:
יבצור. יקטוף, כמו כי תבצור כרמך או מענין מניעה כמו לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות. ויבצור רוח נמשך גם למטה יבצור רוח נורא למלכי ארץ: