פסוק א:למנצח, הריעו לאלהים - לא הזכיר שם המחבר ובעבור היותו לשון רבים ולא ימצא ככה ברוב המזמורים שהם לדוד, על כן יתכן שגם זה המזמור לאחד המשוררים.
פסוק ב:זמרו - טעם שימו - כי תהלתו כבוד הוא לכם. והטעם: בתהלתו תכובדו.
פסוק ג:אמרו, מה נורא - כל אחד ממעשיך, כמו: בנות צעדה עלי שור.
פסוק ג:וטעם יכחשו – שיעידו כי שקר וכחש הוא בידם.
פסוק ד:כל - הזכיר אויביך הקרובים ואמר: כל הארץ ואין הפרש בין יזמרו לך או ויזמרו לך והטעם כפול.
פסוק ה:לכו - יאמר זה לזה: לכו בואו, כמו לכו נא ונוכחה. והטעם: לכו אלינו.
פסוק ה:נורא - דבק עם עלילה - נורא המעשה. והאומר כי הה"א נוסף והוא כמו עליון, תועה הוא כי הה"א סימן לשון נקבה, כי לא ימצא בשמות הה"א נוסף רק אם היתה המלה מלעיל ושורק ושורקה כמו: צדק וצדקה.
פסוק ו:הפך - יספר מעשה השם הקדמונים.
פסוק ו:וטעם בנהר – הוא הירדן שעברו ישראל בשמחה והארון עומד.
פסוק ז:מושל - אין עולם בכל זמן בכל המקרא רק זמן ונצח. והטעם: שהשם מושל לעולם כמו מושל נצח ברוב גבורתו וממשלתו בגוים שהוא רואם, כי אין נכון להיות בי"ת בגבורתו כמו: משל בנו, כי אין לו טעם, הנה הזכיר כי ממשלתו בים וביבשה על כן לא ירומו הסוררים המורדים בו.
פסוק ח:ברכו - העם העמים כמו היבוסים שהיו תחת יד ישראל, או יאמר לכל כולנו חייבין לברך השם.
פסוק ח:ויש אומרים: כי טעם עמים – ישראל, כמו: אחריך בנימן בעממיך והוא הנכון.
פסוק י:כי - דרך משל בעבור צרה שבאה אליהם והשם נסה לדעת אשר בלבבם, גם זה דרך משל, כי הכל לפניו גלוי טרם בראותו לב המחשב.
פסוק יא:הבאתנו - כמו במצודה ורעה.
פסוק יא:מועקה - כמו: עקת רשע צרה וככה תרגום ומועקה שם, או הוא פעול ותחסר מלת התואר. והטעם: שהוא דבר מציר מתניהם.
פסוק יב:הרכבת - הטעם שהוא רוכב על במותימו היה כמו הבאים באש או במים, כמו מכה אביו ואמו וטעם לרויה לאויר, כי באש יבש ובמים ישטף.
פסוק יג:אבוא - דברי המשורר, או ידבר על לשון הפקיד על המלחמה.
פסוק יד:אשר פצו - הוא הנדר, כמו: ואנכי פציתי פי.
פסוק טו:עולות מחים - על משקל מתים והשם חסר, וככה עולות כבשים שמנים בעלי מוח.
פסוק טו:אילים - הם הגדולים.
פסוק טז:לכו - אשר עשה אלהים לנפשי.
פסוק יז:אליו פי - יחסר בי"ת כמו: כי ששת ימים בפי קראתי.
פסוק יז:ורומם - ויותר מרומם היה תחת לשוני רמז ללב. ויש אומרים: כי הטעם כפול ורומם כמו ומורק ושוטף.
פסוק יח:און - כאשר הייתי קורא בפי, אילו היה און בלבי לא היה השם שומע מה שאני קורא, והאומר שלא היה און בלבי.
פסוק יט:אכן - כמו: אכן נודע הדבר.
פסוק כ:ברוך - שעזרני להתפלל ולא הסיר וחסדו היה שאתפלל אליו.