פסוק ד:באמר. קדמאה באמר בתראה באמרם ויש ספרים שהאל"ף באמר בשוא לבדו ואינה נקראת וכ"כ האבודרה"ם בסדר של פסח ובמסו' מוגה ג' באמר חסר בקריאה וזה א' מהם ושנים האחרים הם בחטף סגול בכל הספרים וגם זה כמותם ברוב הספרים:
פסוק ו:ותהמי. קדמא' ותהמי תנינא ותליתא ומה תהמי ובמקצת דפוסים הה"א בשוא לבדו וכן מצאתי בס' אחד כ"י ישן ואולם בשאר ספרים בחטף סגול:
פסוק ז:אלהי. בס"ס יש געיא באל"ף בין שוא לסגול:
פסוק ח:תהום-אל-תהום. כ"כ:
פסוק ט:ובלילה שירה עמי. ב' במסורה חד כתיב וא"ו ויהי שירו חמשה ואלף וחד כתיב ה"א ובלילה שירה עמי ובמסו' רבתא מערכת אות האלף חשיב להו באלפ"א בית"א מן ב' ב' ותרויהון בתרי לישנא. ורש"י פי' שירה עמי תהא חנייתו בתוכנו שירה לשון חנייה כדמתרגמינן ויחן ושרא וזה למדתי מתוך מסורת הגדולה שחבר את זה עם ויהי שירו חמשה ואלף באלפ"א בית"א של שתי תיבות החלוקין בפתרונן לימד שאין זה לשון שיר ומדרש האגדה פותרו לשון שיר וכו' ע"ש. עוד נ"ל שיש בזה רמז שלמדו רבותינו בפ"ק דע"ז מזה הפסוק שבלילה הקב"ה יושב ושומע שירה מפי חיות הקודש וגם למה שאמרו בס' הזוהר פרשת ואלה שמות דף י"ח שהקב"ה ברא המלאכים הממונים בחסדו ביום וברא המלאכים הממונים לומר שירה בלילה ואיתא התם א"ר נחמיה אשרי הזוכה לדעת באותו שיר דתני' הזוכה באותו שיר ידע בעניני התורה והחכמה ויאזין ויחקור ויוסיף כח וגבורה במה שהיה ובמה שעתיד להיות ובזה זכה שלמה וגו' ועיין ברעיא מהימנא ריש פרשת נשא וריקאנטי פרשת בראשית דף כ"ז מערכת האלהות פ"ג בפי' חייט סוף דף ל"ג:
פסוק י:למה שכחתני. למה הראשון רפה ומלרע והשני דגוש ומלעיל מסורת ורד"ק בפי' ומכלול דף רס"ו ומה שכתוב כאן במסורת ואם הוא סמוך לאותיות אח"ע צריך להגיה א"ה כמ"ש בירמיה ט"ו:
פסוק י:שכחתני. קדמאה למה שכחתני בתראה למה זנחתני והוא חד מן ג' זוגים מתחלפים קדמאה שי"ן ותניינא זי"ן כמו שנמסר במלכים ב' י"א:
פסוק י:קדר אלך. קדמאה אלך בתראה אתהלך והאבודרה"ם נתן סימן ש"א"ל ז"א"ת. פי' הראשון שכחתני "אלך השני "זנחתני אתהלך:
פסוק יא:ברצח בעצמותי. בגעיא:
פסוק יב:ומה תהמי. ברוב הספרים הה"א בחטף סגול כמ"ש לעיל: