מזמור שיר חנוכת הבית לדוד, למרות כל הקשיים
ימי השיא של מלכות דוד היו בהכינו את בנין המקדש ובהבאתו את ארון הברית לירושלים ברוב עם ובשמחה גדולה. במעמד זה נתחברו פרקי תהלה ותפילה, כדוגמת פרקנו, "מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד"(תהילים ל א) ועוד (למשל תהילים קה). לב מלכותו של דוד היה בנין הקודש בתוך ישראל. גם בימי מלכותו הרמים, לעיני מלכי אומות העולם, הוא המשיך לקרוא בשם ד' ולהתעסק במצוותיו, כפי שנראה בפרק קי"ט: "וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים וְלֹא אֵבוֹשׁ"(תהילים קיט מו).
דוד המלך, שבימי חייו היה נתון במלחמות רבות, בהן לחם בעצמו כחייל וכמפקד גם יחד, מצא זמן לאסוף אוצרות לבניין המקדש. דוד הכין תכניות בניה לבית המקדש ולכל מה שנלווה לו. בתכניותיו חישב את כל הנדרש בכסף, בזהב, בברזל ובאבנים, וחישב אפילו את מספר המסמרים שידרשו לשם הבניין. דוד הכין גם את משמרות הכהונה והלוויה, קבע את מקומם וזמן עבודתם, והכין שירים ומנגינות לעבודת המקדש - יום יום ושירו: שיר ל'עולת הבוקר' ושיר ל'עולת הערב'. ההכנות המרובות דרשו מדוד עשרות שנות עבודה ומחשבה מאומצות ביותר.
קשה להבין כיצד הצליח דוד, תוך שהוא בונה את עמו ואת ארצו ונתון במאבקים כה רבים מול האויבים מסביב, לשמור על צלילות דעת וריכוז המחשבה, הנדרשים להכנת בניין בית ד'. הדבר קשה עוד יותר לאור הפסוקים בספרנו, ספר תהילים, המספרים על השכמתו המוקדמת של דוד המלך: "חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ"(תהילים קיט סב), "קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת לָשִׂיחַ בְּאִמְרָתֶךָ"(תהילים קיט קמח). וכך אמר דוד לפני הקב"ה: "מעולם לא עבר עלי חצות לילה בשינה"(ברכות ג:). ועוד אמרו חז"ל. שהיה ישן כשנת הסוס. כלומר גם בשנתו היה דרוך ומוכן לקום ולדהור למלאכת אדוניו. האם ניתן למצוא אדם נוסף כזה בכל העולם?! האם ניתן לשייך אדם כזה למין האנושי וחולשותיו?!