פסוק א:שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת. שֶׁיֹּאמְרוּהוּ הַלְוִיִּם בַּחֲנֻכַּת הַבַּיִת בִּימֵי שְׁלֹמֹה:
פסוק ב:אֲרוֹמִמְךָ ה׳ כִּי דִלִּיתָנִי. הִגְבַּהְתָּנִי:
פסוק ב:וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אוֹיְבַי לִי. כְּמוֹ עָלַי, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: אֵין לְדָוִד חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וּכְשֶׁרָאוּ שֶׁבִּשְׁבִילוֹ נִפְתְּחוּ הַדְּלָתוֹת לָאָרוֹן, אָז יָדְעוּ שֶׁמָּחַל לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אוֹתוֹ עָוֹן, וְנֶהֶפְכוּ פְּנֵי שׂוֹנְאֵי דָוִד כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה (שבת ל.):
פסוק ג:וַתִּרְפָּאֵנִי. הִיא סְלִיחַת עָוֹן, כְּמוֹ ״וְשָׁב וְרָפָא לוֹ״ (ישעיהו ו:י):
פסוק ד:מִיָּרְדֵי בוֹר. כְּמוֹ מִירִידָתִי לַבּוֹר, שֶׁלֹּא אֵרֵד לַגֵּיהִנֹּם:
פסוק ה:זַמְּרוּ לַה׳ חֲסִידָיו. עַל מָה שֶׁעָשָׂה לִי, כִּי יְכוֹלִים אַתֶּם לַחֲסוֹת בּוֹ שֶׁיֵּיטִיב לָכֶם; וַאֲפִלּוּ אַתֶּם שְׁרוּיִים בְּצַעַר, אַל תִּירָאוּ:
פסוק ו:כִּי רֶגַע. קָטָן בְּאַפּוֹ:
פסוק ו:חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ. וְחַיִּים אֲרֻכִּים יֵשׁ בְּהֵרָצוֹתוֹ וּבְהִפָּיְסוֹ (ברכות ז.):
פסוק ז:וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי. בְּשַׁלְוָתִי הָיִיתִי חוֹשֵׁב לֹא אֶמּוֹט לְעוֹלָם, אֲבָל אֵין הַדָּבָר בִּרְשׁוּתִי כִּי אִם בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בִּרְצוֹנוֹ הֶעֱמִיד אֶת הֲרָרִי, אֶת גְּדֻלָּתִי, לִהְיוֹת עֹז, וְכֵיוָן שֶׁהִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנִּי, מִיָּד הָיִיתִי נִבְהָל:
פסוק ט:אֵלֶיךָ ה׳ אֶקְרָא וְגוֹ׳ וְאֶתְחַנָּן. תָּמִיד לֵאמֹר לְפָנֶיךָ: מַה בֶּצַע בְּדָמִי וְגוֹ׳, וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ קוֹלִי וְהָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי:
פסוק יב:פִּתַּחְתָּ. אֵלַאקְ״שׁ בְּלַעַ״ז, כְּמוֹ (בראשית כד:לב) ״וַיְפַתַּח אֶת הַגְּמַלִּים״, וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ כָּל הַמִּזְמוֹר עַל מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר וְהָמָן, בִּפְסִיקְתָּא זוּטָא (פסיקתא זוטרתא):
פסוק יב:וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי, אָמַר הָמָן. אֵלֶיךָ ה׳ אֶקְרָא, אָמְרָה אֶסְתֵּר וְכוּ׳ עַד הָיָה עוֹזֵר לִי. הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי, אָמַר מָרְדֳּכַי וְכָל יִשְׂרָאֵל:
