פסוק א:מזמור לדוד. אמרו רבותינו כל מקום שנאמר מזמור לדוד מנגן ואח"כ שורה עליו שכינה מזמור להביא רוח הקודש לדוד, וכל שנאמר בו לדוד מזמור שרתה עליו שכינה ואח"כ אמר שירה:
פסוק א:ה' רועי. במדבר הזה שאני הולך בו בטוח אני שלא אחסר כלום:
פסוק ב:בנאות דשא. בנוה דשאין לפי שהתחיל לדמות מזונותיו למרעה בהמה שאמר ה' רועי נופל על הלשון של ה' רועי נאות דשא, ומזמור זה אמר דוד ביער חרת, למה נקרא שמו יער חרת שהיה מנוגב כחרס והרטיבו הקב"ה מטוב של העולם הבא (מדרש תהלים):
פסוק ג:נפשי ישובב. רוחי שהופג בצרות ובמנוסה ישובב לקדמותו:
פסוק ג:במעגלי צדק. בדרכי מישור שלא אפול ביד אויבי:
פסוק ד:בגיא צלמות. בארץ חושך ועל מדבר זיף אמר, כל צלמות לשון חושך פירשו דונש בן לברט:
פסוק ד:שבטך ומשענתך. יסורים שבאו עלי ומשען שאני בטוח על חסדך שניהם ינחמוני שיהיו לי לסלוח עון ובטוח אני שתערוך לפני שלחן היא המלכות:
פסוק ה:דשנת בשמן ראשי. כבר נמשחתי על פיך למלך:
פסוק ה:כוסי רויה. לשון שובע: