א מִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑ד יְהוָ֥ה רֹ֝עִ֗י לֹ֣א אֶחְסָֽר׃ ב בִּנְא֣וֹת דֶּ֭שֶׁא יַרְבִּיצֵ֑נִי עַל־מֵ֖י מְנֻח֣וֹת יְנַהֲלֵֽנִי׃ ג נַפְשִׁ֥י יְשׁוֹבֵ֑ב יַֽנְחֵ֥נִי בְמַעְגְּלֵי־צֶ֝֗דֶק לְמַ֣עַן שְׁמֽוֹ׃ ד גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֪יא צַלְמָ֡וֶת לֹא־אִ֘ירָ֤א רָ֗ע כִּי־אַתָּ֥ה עִמָּדִ֑י שִׁבְטְךָ֥ וּ֝מִשְׁעַנְתֶּ֗ךָ הֵ֣מָּה יְנַֽחֲמֻֽנִי׃ ה תַּעֲרֹ֬ךְ לְפָנַ֨י ׀ שֻׁלְחָ֗ן נֶ֥גֶד צֹרְרָ֑י דִּשַּׁ֖נְתָּ בַשֶּׁ֥מֶן רֹ֝אשִׁ֗י כּוֹסִ֥י רְוָיָֽה׃ ו אַ֤ךְ ׀ ט֤וֹב וָחֶ֣סֶד יִ֭רְדְּפוּנִי כָּל־יְמֵ֣י חַיָּ֑י וְשַׁבְתִּ֥י בְּבֵית־יְ֝הוָ֗ה לְאֹ֣רֶךְ יָמִֽים׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מצודת ציון

רבי דוד אלטשולר

פסוק ב:
בנאות. ענין מדור כמו נאות השלום (ירמיה כ״ה):
פסוק ב:
ירביצני. ענין השכיבה לנוח:
פסוק ב:
ינהלני. ענין הנהגה כמו נהלת בעזך (שמות ט״ו):
פסוק ג:
ישובב. ענין הנחה והשקט:
פסוק ד:
צלמות. צלו של מות רצה לומר חשכת הקבר:
פסוק ה:
דשנת. מלשון דשן ושמן:
פסוק ה:
רויה. ענין שביעה כמו תלמיה רוה (לקמן ס״ה):