פסוק ב:בעזך. בהעוז הניתן ממך למלך המשיח הנה ישמח בו:
פסוק ב:ובישועתך. כפל הדבר במלות שונות:
פסוק ג:תאות לבו. מה שיתאוה בלבו תתן לו עם כי לא שאל עליו ואמר בלשון עבר כדרך הנבואה בהרבה מן המקומות על כי במראה הנבואה נראה כאלו כבר היה הדבר:
פסוק ג:וארשת. וכל שכן שבל תמנע ממנו מה שישאל בפיו:
פסוק ד:כי תקדמנו. תקדים ליתן לו ברכות טוב טרם ישאל עליו:
פסוק ד:עטרת פז. רצה לומר כבוד הרבה:
פסוק ה:חיים שאל. ארז״ל כאשר יראה משיח בן דוד שנהרג משיח בן יוסף ישאל אז על החיים וה׳ יבטיחו עליו:
פסוק ו:בישועתך. על ידי ישועתך יתגדל כבודו:
פסוק ז:כי תשיתהו. תשים אותו לעולם לברכה כי הכל יברכו בו לומר שיהיה כמוהו תחדהו. תשמחו בשמחת ראיית פניך:
פסוק ח:כי וגו׳. בעבור שתהיה בטחונו בה׳ לזה לא ימוט:
פסוק ט:תמצא. תספיק מכת ידך לכל אויביך:
פסוק ט:ימינך תמצא. ר״ל תשיגם ולא יוכלו להנצל:
פסוק י:תשיתמו. יתמיד בהם האש כמו בתנור:
פסוק י:לעת פניך. בעת כעסך אז יבלעם באפו ותאכלם האש:
פסוק יא:וזרעם. כפל הדבר במלות שונות:
פסוק יב:כי נטו. על כי נטו לעשות רעה למולך כמ״ש יתיצבו וגו׳ על ה׳ ועל משיחו (לעיל ב׳):
פסוק יב:חשבו מזמה. יחשבו מחשבות שא״א להם לעשותם:
פסוק יג:כי תשיתמו. כי בעבור זאת תשית אותם לחלק אחד שיעמדו מובדל בפאה אחת להיות למטרא לחץ:
פסוק יג:במיתריך. בחבל הקשת תכונן החצים לירות בהם:
פסוק יד:בעוזך. כפי גודל כחך תרים עצמך להפרע מאויביך ואז נשירה וגו׳: