א לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ ב יְֽהוָ֗ה בְּעָזְּךָ֥ יִשְׂמַח־מֶ֑לֶךְ וּ֝בִישׁ֥וּעָתְךָ֗ מַה־יגיל (יָּ֥גֶל) מְאֹֽד׃ ג תַּאֲוַ֣ת לִ֭בּוֹ נָתַ֣תָּה לּ֑וֹ וַאֲרֶ֥שֶׁת שְׂ֝פָתָ֗יו בַּל־מָנַ֥עְתָּ סֶּֽלָה׃ ד כִּֽי־תְ֭קַדְּמֶנּוּ בִּרְכ֣וֹת ט֑וֹב תָּשִׁ֥ית לְ֝רֹאשׁ֗וֹ עֲטֶ֣רֶת פָּֽז׃ ה חַיִּ֤ים ׀ שָׁאַ֣ל מִ֭מְּךָ נָתַ֣תָּה לּ֑וֹ אֹ֥רֶךְ יָ֝מִ֗ים עוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ ו גָּד֣וֹל כְּ֭בוֹדוֹ בִּישׁוּעָתֶ֑ךָ ה֥וֹד וְ֝הָדָר תְּשַׁוֶּ֥ה עָלָֽיו׃ ז כִּֽי־תְשִׁיתֵ֣הוּ בְרָכ֣וֹת לָעַ֑ד תְּחַדֵּ֥הוּ בְ֝שִׂמְחָ֗ה אֶת־פָּנֶֽיךָ׃ ח כִּֽי־הַ֭מֶּלֶךְ בֹּטֵ֣חַ בַּיהוָ֑ה וּבְחֶ֥סֶד עֶ֝לְי֗וֹן בַּל־יִמּֽוֹט׃ ט תִּמְצָ֣א יָ֭דְךָ לְכָל־אֹיְבֶ֑יךָ יְ֝מִֽינְךָ תִּמְצָ֥א שֹׂנְאֶֽיךָ׃ י תְּשִׁיתֵ֤מוֹ ׀ כְּתַנּ֥וּר אֵשׁ֮ לְעֵ֪ת פָּ֫נֶ֥יךָ יְ֭הוָה בְּאַפּ֣וֹ יְבַלְּעֵ֑ם וְֽתֹאכְלֵ֥ם אֵֽשׁ׃ יא פִּ֭רְיָמוֹ מֵאֶ֣רֶץ תְּאַבֵּ֑ד וְ֝זַרְעָ֗ם מִבְּנֵ֥י אָדָֽם׃ יב כִּי־נָט֣וּ עָלֶ֣יךָ רָעָ֑ה חָֽשְׁב֥וּ מְ֝זִמָּ֗ה בַּל־יוּכָֽלוּ׃ יג כִּ֭י תְּשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם בְּ֝מֵֽיתָרֶ֗יךָ תְּכוֹנֵ֥ן עַל־פְּנֵיהֶֽם׃ יד ר֣וּמָה יְהוָ֣ה בְּעֻזֶּ֑ךָ נָשִׁ֥ירָה וּֽ֝נְזַמְּרָה גְּבוּרָתֶֽךָ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

ביאור שטיינזלץ

עדין שטיינזלץ

פסוק א:
לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד.
פסוק ב:
ה', בְּעָזְּךָ, בכוחך יִשְׂמַח מֶלֶךְ, וּבִישׁוּעָתְךָ מַה יָּגֶל, ישמח מְאֹד אף על פי שעדיין לא הגיע לשלווה גמורה.
פסוק ג:
תַּאֲוַת, משאלת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ, וַאֲרֶשֶׁת, ביטוי שְׂפָתָיו, תפילותיו בַּל, לא מָנַעְתָּ. סֶּלָה.
פסוק ד:
כִּי תְקַדְּמֶנּוּ עוד קודם שהוא פונה אליך, ותעניק לו בִּרְכוֹת טוֹב, תָּשִׁית, תשים לְרֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת פָּז, זהב.
פסוק ה:
חַיִּים שָׁאַל מִמְּךָ, ואתה נָתַתָּה לּוֹ גם אֹרֶךְ יָמִים, הלוואי ויימשכו לעוֹלָם וָעֶד.
פסוק ו:
גָּדוֹל כְּבוֹדוֹ בִּזכות ישׁוּעָתֶךָ. ההצלחות שאתה מביא עליו במלחמות מרבות את כבודו. הוֹד וְהָדָר תְּשַׁוֶּה, תשים עָלָיו.
פסוק ז:
כִּי תְשִׁיתֵהוּ, תשים אותו מוקף בבְרָכוֹת לָעַד, תְּחַדֵּהוּ, תגרום לו חדווה בשִׂמְחָה שאֶת, עִם פָּנֶיךָ.
פסוק ח:
כִּי הַמֶּלֶךְ בֹּטֵחַ בַּה', וּבהיותו בוטח בְחֶסֶד עֶלְיוֹןבַּל יִמּוֹט.
פסוק ט:
וכאן פונה המשורר למלך: תִּמְצָא, תגיע יָדְךָ לְכָל אֹיְבֶיךָ, יְמִינְךָ תִּמְצָא שׂנְאֶיךָ.
פסוק י:
תְּשִׁיתֵמוֹ, תשים את השונאים כְּתַנּוּר אֵשׁ לְעֵת פָּנֶיךָ, בזמן שאתה פונה אליהם בכעס. ה' בְּאַפּוֹ, בכעסו יְבַלְּעֵם, ישמידם, וְתֹאכְלֵם אֵשׁ.
פסוק יא:
את פִּרְיָמוֹ, פריָם, צאצאיהם מֵאֶרֶץ תְּאַבֵּד, וְזַרְעָם תאבד מִבְּנֵי אָדָם.
פסוק יב:
כִּי נָטוּ, הפנו עָלֶיךָ רָעָה, חָשְׁבוּ לעשות מְזִמָּה. והוא מוסיף: בַּל יוּכָלוּ לממשה.
פסוק יג:
כִּי תְּשִׁיתֵמוֹ שֶׁכֶם, תבריח אותם כאילו הם מפנים אליך את גבם ובְמֵיתָרֶיךָ, מיתרי קשתך תְּכוֹנֵן, תכוון את החצים עַל פְּנֵיהֶם.
פסוק יד:
ולסיום: רוּמָה, ה', בְּעֻזֶּךָ, התגלה ברוממותך, ואז נָשִׁירָה כולנו וּנְזַמְּרָה את גְּבוּרָתֶךָ שהראית לנו.