א לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ ב יַֽעַנְךָ֣ יְ֭הוָה בְּי֣וֹם צָרָ֑ה יְ֝שַׂגֶּבְךָ֗ שֵׁ֤ם ׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב׃ ג יִשְׁלַֽח־עֶזְרְךָ֥ מִקֹּ֑דֶשׁ וּ֝מִצִּיּ֗וֹן יִסְעָדֶֽךָּ׃ ד יִזְכֹּ֥ר כָּל־מִנְחֹתֶ֑ךָ וְעוֹלָתְךָ֖ יְדַשְּׁנֶ֣ה סֶֽלָה׃ ה יִֽתֶּן־לְךָ֥ כִלְבָבֶ֑ךָ וְֽכָל־עֲצָתְךָ֥ יְמַלֵּֽא׃ ו נְרַנְּנָ֤ה ׀ בִּ֘ישׁ֤וּעָתֶ֗ךָ וּבְשֵֽׁם־אֱלֹהֵ֥ינוּ נִדְגֹּ֑ל יְמַלֵּ֥א יְ֝הוָ֗ה כָּל־מִשְׁאֲלוֹתֶֽיךָ׃ ז עַתָּ֤ה יָדַ֗עְתִּי כִּ֤י הוֹשִׁ֥יעַ ׀ יְהוָ֗ה מְשִׁ֫יח֥וֹ יַ֭עֲנֵהוּ מִשְּׁמֵ֣י קָדְשׁ֑וֹ בִּ֝גְבֻר֗וֹת יֵ֣שַׁע יְמִינֽוֹ׃ ח אֵ֣לֶּה בָ֭רֶכֶב וְאֵ֣לֶּה בַסּוּסִ֑ים וַאֲנַ֓חְנוּ ׀ בְּשֵׁם־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣ינוּ נַזְכִּֽיר׃ ט הֵ֭מָּה כָּרְע֣וּ וְנָפָ֑לוּ וַאֲנַ֥חְנוּ קַּ֝֗מְנוּ וַנִּתְעוֹדָֽד׃ י יְהוָ֥ה הוֹשִׁ֑יעָה הַ֝מֶּ֗לֶךְ יַעֲנֵ֥נוּ בְיוֹם־קָרְאֵֽנוּ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מאירי

המאירי

פסוק א:
למנצח מזמור לדוד. זה המזמור חברו דוד להיות הלויים אומרים אותו עליו בכל עת שיצא למלחמה והוא ענין
פסוק ב:
יענך ה׳ ביום צרה כלומ׳ כשתהיה בצרה עם האויב, ישגבך כלומ׳ יחזקך מלשון משגב והזכיר אלהי יעקב שסבבוהו צרות רבות וניצל מהם כענין העונה אותי ביום צרתי (בראש׳ לה) ושם אלהי יעקב כמו אלהי יעקב כי הוא ושמו אחד.
פסוק ג:
ישלח עזרך מקדש ר״ל מהיכל קדשו והוא נאמר כן על השמים או פירושו מבית המקדש כלומ׳ ששם התפלה הנכונה כדרך ומציון יסעדך כי שם הארון שמתחלה היו נושאים אותו במלחמה ואח״כ הניחוהו שם.
פסוק ד:
יזכר כל מנחתיך נרא׳ שבצאתו למלחמה היה מצוה להקריב עליו קרבנות נדבה מנחות ועולות ומלת ידשנה כמו ידשן מלשון דשן וכמו ואקרָאֶה לך (ש״א כח טו) והענין יעמידה בחזקת דשנה ר״ל שיקבלה ברצון כקרבן מהודר.
פסוק ה:
יתן לך כלבבך לנצח את אויביך.
פסוק ו:
נרננה בישועתך כלומ׳ כשתמלא עצתך נרננה ר״ל נשיר ונשבח. ובשם אלהינו נדגל ר״ל נרים דגלינו ונסינו ואז נחלה פניו שימלא כל משאלותיך בכל דבר.
פסוק ז:
ואמ׳ שיאמר כל א׳ מהם עתה ידעתי כי הושיע ה׳ משיחו ר״ל שמה׳ תשועתו ולא כדברי האומרים אין ישועתה לו באלהים (תה׳ ג׳) שהרי במתי מעט היה מפיל רבבות והוא ענין אלה ברכב ואלה בסוסים וגו׳
פסוק ט:
ונתעודד ר״ל נתחזק בו
פסוק י:
ה׳ הושיעה המלך ר״ל האל יעננו ביום קראנו