פסוק א:לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לכבוד דָוִד ומלכותו.
פסוק ב:המשורר פונה למלך: יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה, יְשַׂגֶּבְךָ, יגביה ויחזק אותך שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב.
פסוק ג:יִשְׁלַח ה' את עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ, ממקום משכנו, וּמִצִּיּוֹן שבקרבת המקדש יִסְעָדֶךָּ, יתמוך בך.
פסוק ד:יִזְכֹּר, יעלו בזיכרונו בחיבה כָּל מִנְחֹתֶךָ, המנחות שהקרבת, וְאת עוֹלָתְךָ, קרבנות העולה שלך ה' יְדַשְּׁנֶה, יקבל כקרבן דשן ומובחר. סֶלָה, סימן מוסיקלי, או: אכן. ואולי: כך יהיה לעַד.
פסוק ה:יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ, כרצונך, וְכָל עֲצָתְךָ, תכניותיך יְמַלֵּא.
פסוק ו:נְרַנְּנָה לה' בִּישׁוּעָתֶךָ, וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל, נניף את דגלנו. נתאסף תחת שם אלוקינו ונרומם את שמו בניצחון. ושוב, בפנייה ישירה למלך: יְמַלֵּא ה' כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ.
פסוק ז:עַתָּה, כאשר מגיע הניצחון יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ ה' את מְשִׁיחוֹ, המלך שהוא נמשח בשם ה'; יַעֲנֵהוּ – את המלך בתפילתו מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ, בִּגְבֻרוֹת אשר ביֵשַׁע יְמִינוֹ, בימינו המושיעה של ה'. הימין היא היד המעניקה והנותנת, והיא המכניעה את האויבים כדי להביא ישועה.
פסוק ח:אויבים אֵלֶּה יכולים לבוא כנגדנו בָרֶכֶב, כלי המלחמה החזק ביותר בעולם העתיק, וְאֵלֶּה בַסּוּסִים המקנים מהירות ועצמה, וַאֲנַחְנוּ, גם אם איננו משופעים בכלי מלחמה, בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר.
פסוק ט:הֵמָּה – בעלי הרכב והסוסים כָּרְעוּ וְנָפָלוּ, וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד.
פסוק י:ה', הוֹשִׁיעָה, הושַע; הַמֶּלֶךְ, ה' יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ.