תנ"ך על הפרק - תהילים יח - מדרגות דוד וצאצאיו משתקפות במלחמותיהם / הרב חיים בן סניור שליט"א

תנ"ך על הפרק

תהילים יח

585 / 929
היום

הפרק

לַמְנַצֵּ֤חַ ׀ לְעֶ֥בֶד יְהוָ֗ה לְדָ֫וִ֥ד אֲשֶׁ֤ר דִּבֶּ֨ר ׀ לַיהוָ֗ה אֶת־דִּ֭בְרֵי הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֑את בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־יְהוָ֘ה אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹ֝יְבָ֗יו וּמִיַּ֥ד שָׁאֽוּל׃וַיֹּאמַ֡ר אֶרְחָמְךָ֖ יְהוָ֣ה חִזְקִֽי׃יְהוָ֤ה ׀ סַֽלְעִ֥י וּמְצוּדָתִ֗י וּמְפַ֫לְטִ֥י אֵלִ֣י צ֭וּרִי אֶֽחֱסֶה־בּ֑וֹ מָֽגִנִּ֥י וְקֶֽרֶן־יִ֝שְׁעִ֗י מִשְׂגַּבִּֽי׃מְ֭הֻלָּל אֶקְרָ֣א יְהוָ֑ה וּמִן־אֹ֝יְבַ֗י אִוָּשֵֽׁעַ׃אֲפָפ֥וּנִי חֶבְלֵי־מָ֑וֶת וְֽנַחֲלֵ֖י בְלִיַּ֣עַל יְבַֽעֲתֽוּנִי׃חֶבְלֵ֣י שְׁא֣וֹל סְבָב֑וּנִי קִ֝דְּמ֗וּנִי מ֣וֹקְשֵׁי מָֽוֶת׃בַּצַּר־לִ֤י ׀ אֶֽקְרָ֣א יְהוָה֮ וְאֶל־אֱלֹהַ֪י אֲשַׁ֫וֵּ֥עַ יִשְׁמַ֣ע מֵהֵיכָל֣וֹ קוֹלִ֑י וְ֝שַׁוְעָתִ֗י לְפָנָ֤יו ׀ תָּב֬וֹא בְאָזְנָֽיו׃וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ ׀ הָאָ֗רֶץ וּמוֹסְדֵ֣י הָרִ֣ים יִרְגָּ֑זוּ וַ֝יִּתְגָּֽעֲשׁ֗וּ כִּי־חָ֥רָה לֽוֹ׃עָ֘לָ֤ה עָשָׁ֨ן ׀ בְּאַפּ֗וֹ וְאֵשׁ־מִפִּ֥יו תֹּאכֵ֑ל גֶּ֝חָלִ֗ים בָּעֲר֥וּ מִמֶּֽנּוּ׃וַיֵּ֣ט שָׁ֭מַיִם וַיֵּרַ֑ד וַ֝עֲרָפֶ֗ל תַּ֣חַת רַגְלָֽיו׃וַיִּרְכַּ֣ב עַל־כְּ֭רוּב וַיָּעֹ֑ף וַ֝יֵּ֗דֶא עַל־כַּנְפֵי־רֽוּחַ׃יָ֤שֶׁת חֹ֨שֶׁךְ ׀ סִתְר֗וֹ סְבִֽיבוֹתָ֥יו סֻכָּת֑וֹ חֶשְׁכַת־מַ֝֗יִם עָבֵ֥י שְׁחָקִֽים׃מִנֹּ֗גַהּ נֶ֫גְדּ֥וֹ עָבָ֥יו עָבְר֑וּ בָּ֝רָ֗ד וְגַֽחֲלֵי־אֵֽשׁ׃וַיַּרְעֵ֬ם בַּשָּׁמַ֨יִם ׀ יְֽהוָ֗ה וְ֭עֶלְיוֹן יִתֵּ֣ן קֹל֑וֹ בָּ֝רָ֗ד וְגַֽחֲלֵי־אֵֽשׁ׃וַיִּשְׁלַ֣ח חִ֭צָּיו וַיְפִיצֵ֑ם וּבְרָקִ֥ים רָ֝ב וַיְהֻמֵּֽם׃וַיֵּ֤רָא֨וּ ׀ אֲפִ֥יקֵי מַ֗יִם וַֽיִּגָּלוּ֮ מוֹסְד֪וֹת תֵּ֫בֵ֥ל מִגַּעֲרָ֣תְךָ֣ יְהוָ֑ה מִ֝נִּשְׁמַ֗ת ר֣וּחַ אַפֶּֽךָ׃יִשְׁלַ֣ח מִ֭מָּרוֹם יִקָּחֵ֑נִי יַֽ֝מְשֵׁ֗נִי מִמַּ֥יִם רַבִּֽים׃יַצִּילֵ֗נִי מֵאֹיְבִ֥י עָ֑ז וּ֝מִשֹּׂנְאַ֗י כִּֽי־אָמְצ֥וּ מִמֶּֽנִּי׃יְקַדְּמ֥וּנִי בְיוֹם־אֵידִ֑י וַֽיְהִי־יְהוָ֖ה לְמִשְׁעָ֣ן לִֽי׃וַיּוֹצִיאֵ֥נִי לַמֶּרְחָ֑ב יְ֝חַלְּצֵ֗נִי כִּ֘י חָ֥פֵֽץ בִּֽי׃יִגְמְלֵ֣נִי יְהוָ֣ה כְּצִדְקִ֑י כְּבֹ֥ר יָ֝דַ֗י יָשִׁ֥יב לִֽי׃כִּֽי־שָׁ֭מַרְתִּי דַּרְכֵ֣י יְהוָ֑ה וְלֹֽא־רָ֝שַׁ֗עְתִּי מֵאֱלֹהָֽי׃כִּ֣י כָל־מִשְׁפָּטָ֣יו לְנֶגְדִּ֑י וְ֝חֻקֹּתָ֗יו לֹא־אָסִ֥יר מֶֽנִּי׃וָאֱהִ֣י תָמִ֣ים עִמּ֑וֹ וָ֝אֶשְׁתַּמֵּ֗ר מֵעֲוֺנִֽי׃וַיָּֽשֶׁב־יְהוָ֣ה לִ֣י כְצִדְקִ֑י כְּבֹ֥ר יָ֝דַ֗י לְנֶ֣גֶד עֵינָֽיו׃עִם־חָסִ֥יד תִּתְחַסָּ֑ד עִם־גְּבַ֥ר תָּ֝מִ֗ים תִּתַּמָּֽם׃עִם־נָבָ֥ר תִּתְבָּרָ֑ר וְעִם־עִ֝קֵּ֗שׁ תִּתְפַּתָּֽל׃כִּֽי־אַ֭תָּה עַם־עָנִ֣י תוֹשִׁ֑יעַ וְעֵינַ֖יִם רָמ֣וֹת תַּשְׁפִּֽיל׃כִּֽי־אַ֭תָּה תָּאִ֣יר נֵרִ֑י יְהוָ֥ה אֱ֝לֹהַ֗י יַגִּ֥יהַּ חָשְׁכִּֽי׃כִּֽי־בְ֭ךָ אָרֻ֣ץ גְּד֑וּד וּ֝בֵֽאלֹהַ֗י אֲדַלֶּג־שֽׁוּר׃הָאֵל֮ תָּמִ֪ים דַּ֫רְכּ֥וֹ אִמְרַֽת־יְהוָ֥ה צְרוּפָ֑ה מָגֵ֥ן ה֝֗וּא לְכֹ֤ל ׀ הַחֹסִ֬ים בּֽוֹ׃כִּ֤י מִ֣י אֱ֭לוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵ֣י יְהוָ֑ה וּמִ֥י צ֝֗וּר זוּלָתִ֥י אֱלֹהֵֽינוּ׃הָ֭אֵל הַמְאַזְּרֵ֣נִי חָ֑יִל וַיִּתֵּ֖ן תָּמִ֣ים דַּרְכִּֽי׃מְשַׁוֶּ֣ה רַ֭גְלַי כָּאַיָּל֑וֹת וְעַ֥ל בָּ֝מֹתַ֗י יַעֲמִידֵֽנִי׃מְלַמֵּ֣ד יָ֭דַי לַמִּלְחָמָ֑ה וְֽנִחֲתָ֥ה קֶֽשֶׁת־נְ֝חוּשָׁ֗ה זְרוֹעֹתָֽי׃וַתִּתֶּן־לִי֮ מָגֵ֪ן יִ֫שְׁעֶ֥ךָ וִֽימִינְךָ֥ תִסְעָדֵ֑נִי וְֽעַנְוַתְךָ֥ תַרְבֵּֽנִי׃תַּרְחִ֣יב צַעֲדִ֣י תַחְתָּ֑י וְלֹ֥א מָ֝עֲד֗וּ קַרְסֻלָּֽי׃אֶרְדּ֣וֹף א֭וֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵ֑ם וְלֹֽא־אָ֝שׁוּב עַד־כַּלּוֹתָֽם׃אֶ֭מְחָצֵם וְלֹא־יֻ֣כְלוּ ק֑וּם יִ֝פְּל֗וּ תַּ֣חַת רַגְלָֽי׃וַתְּאַזְּרֵ֣נִי חַ֭יִל לַמִּלְחָמָ֑ה תַּכְרִ֖יעַ קָמַ֣י תַּחְתָּֽי׃וְֽאֹיְבַ֗י נָתַ֣תָּה לִּ֣י עֹ֑רֶף וּ֝מְשַׂנְאַ֗י אַצְמִיתֵֽם׃יְשַׁוְּע֥וּ וְאֵין־מוֹשִׁ֑יעַ עַל־יְ֝הוָ֗ה וְלֹ֣א עָנָֽם׃וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־פְּנֵי־ר֑וּחַ כְּטִ֖יט חוּצ֣וֹת אֲרִיקֵֽם׃תְּפַלְּטֵנִי֮ מֵרִ֪יבֵ֫י עָ֥ם תְּ֭שִׂימֵנִי לְרֹ֣אשׁ גּוֹיִ֑ם עַ֖ם לֹא־יָדַ֣עְתִּי יַֽעַבְדֽוּנִי׃לְשֵׁ֣מַֽע אֹ֭זֶן יִשָּׁ֣מְעוּ לִ֑י בְּנֵֽי־נֵ֝כָ֗ר יְכַחֲשׁוּ־לִֽי׃בְּנֵי־נֵכָ֥ר יִבֹּ֑לוּ וְ֝יַחְרְג֗וּ מִֽמִּסְגְּרֽוֹתֵיהֶֽם׃חַי־יְ֭הוָה וּבָר֣וּךְ צוּרִ֑י וְ֝יָר֗וּם אֱלוֹהֵ֥י יִשְׁעִֽי׃הָאֵ֗ל הַנּוֹתֵ֣ן נְקָמ֣וֹת לִ֑י וַיַּדְבֵּ֖ר עַמִּ֣ים תַּחְתָּֽי׃מְפַלְּטִ֗י מֵאֹ֫יְבָ֥י אַ֣ף מִן־קָ֭מַי תְּרוֹמְמֵ֑נִי מֵאִ֥ישׁ חָ֝מָ֗ס תַּצִּילֵֽנִי׃עַל־כֵּ֤ן ׀ אוֹדְךָ֖ בַגּוֹיִ֥ם ׀ יְהוָ֑ה וּלְשִׁמְךָ֥ אֲזַמֵּֽרָה׃מגדלמַגְדִּיל֮יְשׁוּע֪וֹת מַ֫לְכּ֥וֹ וְעֹ֤שֶׂה חֶ֨סֶד ׀ לִמְשִׁיח֗וֹ לְדָוִ֥ד וּלְזַרְע֗וֹ עַד־עוֹלָֽם׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

הרב חיים בן סניור שליט
מאת:

מדרגות דוד וצאצאיו משתקפות במלחמותיהם

אֶרְדּ֣וֹף א֭וֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵ֑ם וְלֹֽא־אָ֝שׁוּב עַד־כַּלּוֹתָֽם׃
(תהילים יח לח)

כשיצא דוד למלחמה ביקש כנ"ל. ואכן הצליח דוד המלך לרדוף את אויביו, להשיג אותם ולהשמידם.

הזוהר (בראשית קצח.) מסביר שדוד וצאצאיו המלכים נלחמו כל אחד בדרך משלו בהתאם לדרגתם הרוחנית.

מלחמת המלך דוד

דוד המלך הצליח לרדוף את האויבים משום שלא נכשל בעברות שאדם דש בעקביו. זאת ועוד, דוד ידע כי מלחמותיו אינן אלא בבחינת השתדלות גרידא ובוודאי ניצחונותיו לא הגיעו לו בגלל כוחו החזק או תחבולותיו המתוחכמות אלא ה' מביא לו את הניצחון ומבלעדי ה' לא ישיג מאומה וגם אין בידו מאומה.

מלחמת המלך אסא

המלך אסא נזהר פחות מדוד מלהכשל בעבירות שאדם דש בעקביו. לפיכך יכול היה אסא לרדוף אחרי אויביו הרבים, כח צבאי שמנה מיליון חיילים ושלוש מאות מרכבות (דברי הימים ב יד ח), אך לא הצליח להרגם. הקב"ה עשה זאת במקום, כדברי הכתוב: "וירדפם אסא והעם אשר עמו... ויגוף ה' את הכושים לפני אסא ולפני יהודה וינוסו הכושים וכולם נפלו במלחמה". אסא חשש שאם ירדוף וישמיד את אויביו עלולה להתנצנץ בו מחשבה של כוחי ועוצם ידי, לכן רדף ולא השמיד וזאת כאמור עשה הקב"ה. כאן רואים את ירידת הדורות מתקופת דוד עד תקופת אסא.

מלחמת המלך יהושפט

יהושפט בנו של אסא היה נמוך ממנו, לכן לא יכול היה אפילו לרדוף. בתפילתו להקב"ה אמר יהושפט: "ואנחנו לא נדע מה נעשה כי עליך עינינו"(דברי הימים ב כ יב). מדובר במלך צדיק; הוא ואביו, אסא, טיהרו את הארץ מעבודת אלילים.

יהושפט כיבד תלמידי חכמים כפי שכתב הרמב''ם: "מצוה על המלך לכבד לומדי התורה. וכשייכנסו לפניו סנהדרין וחכמי ישראל, יעמוד לפניהם ויושיבם בצדו. וכן היה יהושפט מלך יהודה עושה אפילו לתלמיד חכם; היה עומד מכסאו ומנשקו וקורא לו רבי ומורי"(משנה תורה הלכות מלכים פרק ב הלכה ה). למרות מעשיו הטובים וצדקותיו המרובות, עומד יהושפט לפני הקב''ה ואומר: "ואנחנו לא נדע מה נעשה". קל וחומר לאנשים קרוצי חומר בדורות שלנו שצריכים להשליך את יהבם על הקב"ה ולא לנסות להתחכם ולחשוב כאלו הם כלילי המעלות וכל רז לא אניס להון (על פי דניאל ד ו).

יהושפט אמר לפני הקב''ה כי הוא איננו זהיר במצוות הקלות כאביו ובוודאי לא כדוד, לכן איננו יכול אפילו לרדוף אחרי אויביו. הוא יכול לתרום את חלקו במלחמה באמירת מזמורי תהלים והקב''ה ירדוף את האויבים וגם ישמיד אותם. וכך באמת היה; כאשר יהושפט ואנשיו החלו בשירתם במזמורי דוד המלך התרחש הנס כפי שנאמר בדברי הימים: "ובעת החלו ברינה ותפילה נתן ה' מארבים על בני עמון, מואב והר שעיר הבאים ליהודה ויינגפו, ויעמדו בני עמון ומואב על יושבי הר שעיר להחרים ולהשמיד, וככלותם ביושבי שעיר עזרו איש ברעהו למשחית, ויהודה בא על המצפה למדבר ויפנו אל ההמון והנם פגרים נופלים ארצה ואין פליטה"(דברי הימים ב כ כב-כד).

יהושפט חשש לרדוף שמא ייחס למלחמותיו, ואפילו לרדיפת האויבים ללא מלחמה, את ההרגשה של כוחי ועוצם ידי. אך לקרוא מזמורי תהלים לא חשש ואכן קראם ונצח.

מלחמת המלך חזקיהו

האחרון שבקבוצה זו היה חזקיהו. כאשר צר סנחריב על ירושלים, ושבנא וסיעתו הודיעו לו על כניעתם לסנחריב ורק המלך מפריע ומסרב להכנע, עודדו הנביא ישעיהו שימשיך בהנהגתו הנכונה ולא יחוש לדעת הרוב. בערב פסח הגיע סנחריב לירושלים, ואצטגניניו אמרו לו שאם לא ילחם ביום הזה יפסיד את המלחמה. סנחריב חשש מאד מדעת האצטגנינים והריץ את חייליו ללא מנוחה במשך כל היום. כאשר הגיעו לירושלים התפלאו סנחריב ושרי הצבא על דברי האצטגננים, ואמרו שכיבוש ירושלים קל מאוד ואינו עומד ביחס לכיבוש עיר גדולה בארצות אחרות. הוא הורה לחייליו להיערך ללינה ולמחרת, דהיינו ט''ו בניסן, יסתער על העיר ויכבשנה כעבור זמן קצר. חזקיהו הורה לאנשי ירושלים לחזק את לימוד התורה מבלי התחשב במצב הצבאי השורר בחזית. כמו כן ציווה על כל ראש משפחה להקריב קרבן הפסח, לאכול מצות ומרורים ועוד. כאשר הסתיים הסדר ביקשו מחזקיהו לפתוח בקריאת תהלים. חזקיהו אמר שהוא לא יצווה לקרוא תהלים, אלא, מי שירצה יקרא על דעת עצמו. בחצות הלילה נגף ה' את מחנה אשור והרג מאה שמונים וחמשה אלף מחיילי סנחריב. חזקיהו חשש מאד לצוות לקרוא תהלים, פן יחשוב שאמירת התהילים שלו יש בכוחה להביא את הניצחון ואז יחשוב שהוא עזר במלחמה. 

מסכם הזוהר כי חלה ירידה רוחנית אצל גדולי המלכים. לכן כל אחד ביקש ניצחון בדרך אחרת. אם על ידי רדיפה, על ידי שירת מזמורי התהילים או על ידי התהילים שיקרא הצבור ויביאו את הניצחון על השונאים מבלי פקודת המלך.

  באדיבות הרב, מתוך ספרו 'אמרי ח"ן - מלכים'

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך