א לַמְנַצֵּ֗חַ לְדָ֫וִ֥ד בַּֽיהוָ֨ה ׀ חָסִ֗יתִי אֵ֭יךְ תֹּאמְר֣וּ לְנַפְשִׁ֑י נודו (נ֝֗וּדִי) הַרְכֶ֥ם צִפּֽוֹר׃ ב כִּ֤י הִנֵּ֪ה הָרְשָׁעִ֡ים יִדְרְכ֬וּן קֶ֗שֶׁת כּוֹנְנ֣וּ חִצָּ֣ם עַל־יֶ֑תֶר לִיר֥וֹת בְּמוֹ־אֹ֝֗פֶל לְיִשְׁרֵי־לֵֽב׃ ג כִּ֣י הַ֭שָּׁתוֹת יֵֽהָרֵס֑וּן צַ֝דִּ֗יק מַה־פָּעָֽל׃ ד יְהוָ֤ה ׀ בְּֽהֵ֘יכַ֤ל קָדְשׁ֗וֹ יְהוָה֮ בַּשָּׁמַ֪יִם כִּ֫סְא֥וֹ עֵינָ֥יו יֶחֱז֑וּ עַפְעַפָּ֥יו יִ֝בְחֲנ֗וּ בְּנֵ֣י אָדָֽם׃ ה יְהוָה֮ צַדִּ֪יק יִ֫בְחָ֥ן וְ֭רָשָׁע וְאֹהֵ֣ב חָמָ֑ס שָֽׂנְאָ֥ה נַפְשֽׁוֹ׃ ו יַמְטֵ֥ר עַל־רְשָׁעִ֗ים פַּ֫חִ֥ים אֵ֣שׁ וְ֭גָפְרִית וְר֥וּחַ זִלְעָפ֗וֹת מְנָ֣ת כּוֹסָֽם׃ ז כִּֽי־צַדִּ֣יק יְ֭הוָה צְדָק֣וֹת אָהֵ֑ב יָ֝שָׁ֗ר יֶחֱז֥וּ פָנֵֽימוֹ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר

פסוק א:
לנפשי. איך תאמרו על נפשי הר שלכם הוא נד כצפור ר״‎ל מלך ישראל הוא נד מפני שאול כצפור הזה הנודד וסופו לפול ברשת וכן יהיה סופו ליפול ביד שאול ואמר איך תאמרו כן הלא בה׳‎ חסיתי וכל יכול להצילני:
פסוק ב:
כי הנה. ר״‎ל ואם תחשובו שעזבני ה׳‎ בעבור עון הריגת כהני נוב כי הלא הנה הרשעים דרכו קשת וכו׳‎ והוא משל הלה״‎ר שאמר דואג לשאול על כהני נוב:
פסוק ב:
לירות. את החצים:
פסוק ב:
במו אופל. ר״‎ל בהסתר:
פסוק ב:
לישרי לב. על כהני נוב:
פסוק ג:
כי השתות. הרשעים הללו הרסו יסוד העולם הם כהני נוב צדיקי יסודי עולם צדיק מה פעל על עצמו אמר דוד הלא אני צדיק בזה ומה פעלתי אני הלא לא עשיתי מאומה:
פסוק ד:
וה׳‎ בהיכל וגו׳‎. אף שה׳‎ מגביה לשבת בהיכל קדשו אשר בשמים עכ״‎ז משפיל עיניו לראות בארץ לבחון מעשה בני אדם ויודע הוא בשלמי הרעה:
פסוק ה:
צדיק יבחן. מה שאני נרדף משאול לא הוא בעבור העון רק כן דרך ה׳‎ להבחין את הצדיק ביסורים אם יעמוד בצדקתו להטיב אחריתו ולא משנאתו אותו מייסרו:
פסוק ה:
ורשע. אבל את הרשע ישנא עם כי חדל הוא מן היסורים:
פסוק ו:
ימטר. כי סוף הדבר יקבל גמולו משלם כי הרבה רשתות כמטר ירדו עליו מן השמים וילכד בהם:
פסוק ו:
מנת כוסם. המנה למלאות כוסם יהיה מרוח זלעפות ר״‎ל פורעניות רב יביא עליהם:
פסוק ז:
צדקות. איש צדקות יאהב ולא יעזבו ביד אויביו:
פסוק ז:
ישר. איש ישר יראה פני ה׳‎ והוא ענין משל ממלך שאת אשר יאהב הוא מרואי פניו: