א לַמְנַצֵּ֗חַ לְדָ֫וִ֥ד בַּֽיהוָ֨ה ׀ חָסִ֗יתִי אֵ֭יךְ תֹּאמְר֣וּ לְנַפְשִׁ֑י נודו (נ֝֗וּדִי) הַרְכֶ֥ם צִפּֽוֹר׃ ב כִּ֤י הִנֵּ֪ה הָרְשָׁעִ֡ים יִדְרְכ֬וּן קֶ֗שֶׁת כּוֹנְנ֣וּ חִצָּ֣ם עַל־יֶ֑תֶר לִיר֥וֹת בְּמוֹ־אֹ֝֗פֶל לְיִשְׁרֵי־לֵֽב׃ ג כִּ֣י הַ֭שָּׁתוֹת יֵֽהָרֵס֑וּן צַ֝דִּ֗יק מַה־פָּעָֽל׃ ד יְהוָ֤ה ׀ בְּֽהֵ֘יכַ֤ל קָדְשׁ֗וֹ יְהוָה֮ בַּשָּׁמַ֪יִם כִּ֫סְא֥וֹ עֵינָ֥יו יֶחֱז֑וּ עַפְעַפָּ֥יו יִ֝בְחֲנ֗וּ בְּנֵ֣י אָדָֽם׃ ה יְהוָה֮ צַדִּ֪יק יִ֫בְחָ֥ן וְ֭רָשָׁע וְאֹהֵ֣ב חָמָ֑ס שָֽׂנְאָ֥ה נַפְשֽׁוֹ׃ ו יַמְטֵ֥ר עַל־רְשָׁעִ֗ים פַּ֫חִ֥ים אֵ֣שׁ וְ֭גָפְרִית וְר֥וּחַ זִלְעָפ֗וֹת מְנָ֣ת כּוֹסָֽם׃ ז כִּֽי־צַדִּ֣יק יְ֭הוָה צְדָק֣וֹת אָהֵ֑ב יָ֝שָׁ֗ר יֶחֱז֥וּ פָנֵֽימוֹ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

ביאור שטיינזלץ

עדין שטיינזלץ

פסוק א:
לַמְנַצֵּחַ, העומד בראש המנגנים, לְדָוִד. בַּה' ולא באחר חָסִיתִי, אני חוסה. אֵיךְ תֹּאמְרוּ לְנַפְשִׁי, אלַי: "נוּדִי, ברחי אל הַרְכֶם, ההר, שם מקומך, צִפּוֹר"?! הסתלק מכאן אתה וחבורתך.
פסוק ב:
כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים יִדְרְכוּן, מותחים קֶשֶׁת ומתכוננים לירייה, כּוֹנְנוּ, מייצבים, מכוונים במקום המתאים את חִצָּם עַל היֶתֶר, מיתַר הקשת כדי לִירוֹת בְּמוֹ אֹפֶל, בחושך לְיִשְׁרֵי לֵב.
פסוק ג:
כִּי, כאשר הַשָּׁתוֹת, היסודות המוסריים או החברתיים יֵהָרֵסוּןצַדִּיק מַה פָּעָל?! מה משמעות יש לפעולות הצדיק במקום שיסודותיו הרוסים?!
פסוק ד:
אכן יש מקום להתבוננות אחרת, מלאה תקווה וביטחון: הרי ה' שוכן בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ ולא הסתלק ממקומו. ה', בַּשָּׁמַיִם ניצב כִּסְאוֹ. הוא מולך ושופט את עולמו. עֵינָיו יֶחֱזוּ, יראו את כל המתרחש, עַפְעַפָּיו יִבְחֲנוּ בְּנֵי אָדָם.
פסוק ה:
ה' צַדִּיק יִבְחָן, שם לב אליו, וגם: מביא אותו בניסיון כדי להוציא לאור את צדקו, וְאת הרָשָׁע וְאֹהֵב חָמָס שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ.
פסוק ו:
יַמְטֵר עַל רְשָׁעִים פַּחִים, פחמים, אֵשׁ וְגָפְרִית וְרוּחַ זִלְעָפוֹת, סערה משתוללת היא מְנָת כּוֹסָם, חלקם של הרשעים.
פסוק ז:
כִּי צַדִּיק ה' ולכן צְדָקוֹת אָהֵב; יָשָׁר הוא, ואותו יֶחֱזוּ יראו פָנֵימוֹ – פניהם של ישרי הלב. או: את הישר יראו פני ה'.