א לַמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינ֗וֹת מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ ב בְּקָרְאִ֡י עֲנֵ֤נִי ׀ אֱלֹ֘הֵ֤י צִדְקִ֗י בַּ֭צָּר הִרְחַ֣בְתָּ לִּ֑י חָ֝נֵּ֗נִי וּשְׁמַ֥ע תְּפִלָּתִֽי׃ ג בְּנֵ֥י אִ֡ישׁ עַד־מֶ֬ה כְבוֹדִ֣י לִ֭כְלִמָּה תֶּאֱהָב֣וּן רִ֑יק תְּבַקְשׁ֖וּ כָזָ֣ב סֶֽלָה׃ ד וּדְע֗וּ כִּֽי־הִפְלָ֣ה יְ֭הוָה חָסִ֣יד ל֑וֹ יְהוָ֥ה יִ֝שְׁמַ֗ע בְּקָרְאִ֥י אֵלָֽיו׃ ה רִגְז֗וּ וְֽאַל־תֶּ֫חֱטָ֥אוּ אִמְר֣וּ בִ֭לְבַבְכֶם עַֽל־מִשְׁכַּבְכֶ֗ם וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה׃ ו זִבְח֥וּ זִבְחֵי־צֶ֑דֶק וּ֝בִטְח֗וּ אֶל־יְהוָֽה׃ ז רַבִּ֥ים אֹמְרִים֮ מִֽי־יַרְאֵ֪נ֫וּ ט֥וֹב נְֽסָה־עָ֭לֵינוּ א֨וֹר פָּנֶ֬יךָ יְהוָֽה׃ ח נָתַ֣תָּה שִׂמְחָ֣ה בְלִבִּ֑י מֵעֵ֬ת דְּגָנָ֖ם וְתִֽירוֹשָׁ֣ם רָֽבּוּ׃ ט בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֮ אֶשְׁכְּבָ֪ה וְאִ֫ישָׁ֥ן כִּֽי־אַתָּ֣ה יְהוָ֣ה לְבָדָ֑ד לָ֝בֶ֗טַח תּוֹשִׁיבֵֽנִי׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מאירי

המאירי

פסוק א:
למנצח בנגינות. איפשר שכלי הניגון היה נקרא נגינות כמו שיתבאר במזמור שאחריו והמזמור הזה גם הוא נאמ׳ בזמן מלחמת אבשלום שהיו רוב בני ישר׳ מבזים אותו ונאספים להלחם עליו
פסוק ב:
והיה מתפלל ואמ׳ בקראי ענני אלהי צדקי איפשר שהיו״ד יתירה ור״ל אלהי צדק או פירושו שופט אותי בתומי ובצדקי. בצר הרחבת לי כמה פעמים, חנני עתה ושמע תפלתי.
פסוק ג:
בני איש הוא על הגדולים ועד מה כמו עד מתי כלומ׳ עד מה מן הזמן תשימו כבודי לכלמה ר״ל שתבזו אותי ואת מלכותי תאהבון ריק ר״ל דבר נמנע ושמחשבתכם בו הבל והוא מה שתחשבו להעבירני ממלכותי תבקשו כזב כלומ׳ דבר שאינו נמשך אבל פוסק לשעה מועטת מלשון תוחלתו נכזבה (איוב מא א) יכזבו מימיו (ישעיה נח יא) ובלעז דיפלימינט.
פסוק ד:
ודעו וגו׳ הו״ו יתירה כלומ׳ דעו ר״ל התבוננו כי הפלה ה׳ ר״ל הבדיל ה׳ חסיד לו וקרא עצמו חסיד על דרך כי חסיד אני (תה׳ פו) כלומ׳ שהבדילני לנחלתו ולעבודתו ולא יתנני בנפש צרי להיות יעודו בטל אבל ישמע ה׳ בקראי אליו.
פסוק ה:
רגזו מלשון ורגזו וחלו (דברי׳ ב כה) ר״ל שתפחדו ותעמדו נרעדים לפני האל ואל תחטאו לרדוף אחרי ולמרוד בי לבטל מעשיו ית׳. אמרו בלבבכם כלומ׳ חשבו והתבוננו על משכבכם שהוא מקום העצה והמחשבה הזכה ודמו סלה ואז תחרישו מזה לעולם כי תכירו שאין ביד אדם לבטל רצון האל ובחירתו.
פסוק ו:
זבחו על מה שמרדתם בו ומריתם את פיו זבחי צדק ר״ל בכונה מעולה ובטחו אל ה׳ ולא על גבורתכם.
פסוק ז:
ואמ׳ כמתפלל על מחשבת שונאיו רבים אומרים מי יראנו טוב להעביר מלוכה ממני ואתה ה׳ ברחמיך נסה עלינו אור פניך כלומ׳ שתאיר אפלתנו.
פסוק ח:
ואמ׳ נתת שמחה בלבי וגו׳ כלומ׳ הם גומלים עלי רעה תחת טובה שהם שמחים בצרתי ואני שמח בטובם ובכל עת שאני רואה אותם משופעים בדגן ותירוש נתת שמחה בלבי. וי״מ כי רבים לא יתאוו אלא לטובת העולם הזה ואומרי׳ מי יראנו טוב אבל אנחנו כל תאוותינו לאור פניך. ולפי המדרש יש לפרש רבים אומרים כשרואים בצרת עצמם מי יראני טוב כלומ׳ שיתיאשו מן הטובה אבל אני אומר נסה עלינו וגו׳ כלומ׳ ששכר הצדיק למועד שמור יפח לקץ ולא יכזב (חבק׳ ב ג׳) והוא אומרו נתת שמחה בלבי כשאני רואה הצלחת הרשעים ודרשו בו הטעם אם למכעיסיו כן לעושי רצונו על א׳ כמה וכמה
פסוק ט:
והוא ג״כ ענין בשלום יחדו אשכבה ואישן כלומ׳ ידעתי שהתכלית יהיה להשלמת החפץ והכוונה ומלת יחדו לפי זה איננה נופלת יפה אלא שהוא חסר כלומ׳ בשלום עם הצדיקים יחדו אשכבה ואישן כי אתה ה׳ לבדד לבטח תושיבני. ולפי׳ הראשון יהיה פי׳ הפסוק כן לדעתי, אני שמח בהצלחתם ומתאוה שאשכב עמהם יחד בשלום, אע״פ שאתה ה׳ בטוח אני בך שתושיבני לבטח אפי׳ עם היותי לבדד ר״ל יחיד בלא עזר ובאה מלת כי במקום אע״פ כמו כי עם קשה עורף הוא (שמות לב, ט) וכן רבים כלומ׳ לא מפחדם אני אוהב זה אבל מרוב אהבתי ותשוקתי בשלום. וי״ל הפסוק דרך הפלגה כלומ׳ שהאדם חרד להיות עומד יחיד אף בעת השלום וכ״ש בעת המלחמה ואמ׳ כמו שהאדם עומד בטוח כשעומד בחברה ובעת השלום כן אני בבטחי בך בעת צרה ומלחמה אעמוד בטוח כאלו אני בשלום ויחדו ר״ל בחברה.