א לַמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינ֗וֹת מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ ב בְּקָרְאִ֡י עֲנֵ֤נִי ׀ אֱלֹ֘הֵ֤י צִדְקִ֗י בַּ֭צָּר הִרְחַ֣בְתָּ לִּ֑י חָ֝נֵּ֗נִי וּשְׁמַ֥ע תְּפִלָּתִֽי׃ ג בְּנֵ֥י אִ֡ישׁ עַד־מֶ֬ה כְבוֹדִ֣י לִ֭כְלִמָּה תֶּאֱהָב֣וּן רִ֑יק תְּבַקְשׁ֖וּ כָזָ֣ב סֶֽלָה׃ ד וּדְע֗וּ כִּֽי־הִפְלָ֣ה יְ֭הוָה חָסִ֣יד ל֑וֹ יְהוָ֥ה יִ֝שְׁמַ֗ע בְּקָרְאִ֥י אֵלָֽיו׃ ה רִגְז֗וּ וְֽאַל־תֶּ֫חֱטָ֥אוּ אִמְר֣וּ בִ֭לְבַבְכֶם עַֽל־מִשְׁכַּבְכֶ֗ם וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה׃ ו זִבְח֥וּ זִבְחֵי־צֶ֑דֶק וּ֝בִטְח֗וּ אֶל־יְהוָֽה׃ ז רַבִּ֥ים אֹמְרִים֮ מִֽי־יַרְאֵ֪נ֫וּ ט֥וֹב נְֽסָה־עָ֭לֵינוּ א֨וֹר פָּנֶ֬יךָ יְהוָֽה׃ ח נָתַ֣תָּה שִׂמְחָ֣ה בְלִבִּ֑י מֵעֵ֬ת דְּגָנָ֖ם וְתִֽירוֹשָׁ֣ם רָֽבּוּ׃ ט בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֮ אֶשְׁכְּבָ֪ה וְאִ֫ישָׁ֥ן כִּֽי־אַתָּ֣ה יְהוָ֣ה לְבָדָ֑ד לָ֝בֶ֗טַח תּוֹשִׁיבֵֽנִי׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

ביאור שטיינזלץ

עדין שטיינזלץ

פסוק א:
מזמור זה מיועד לַמְנַצֵּחַ, העומד בראש המקהלה או הנגנים בִּנְגִינוֹת, מִזְמוֹר לְדָוִד.
פסוק ב:
בְּקָרְאִי, בשעה שאני קורא אליך עֲנֵנִי, אֱלֹהֵי צִדְקִי, אלוקַי שהוא אלוקי אמת וצדק, או: האלוקים היודע את צדקי. אתה שבַּצָּר, בשעת מצוקה, כאשר המציאות סוגרת על האדם, הִרְחַבְתָּ לִּי, הדברים הדוחקים נסוגים, ואפשר לנוע ולנשום, חָנֵּנִי, רחם עלי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי. וזו היא התפילה:
פסוק ג:
בְּנֵי אִישׁ, אדם בעל מעמד, וכאן: יריביו של דוד, עַד מֶה, עד מתי תשימו כְבוֹדִי לִכְלִמָּה, תמשיכו לבייש אותי, ותֶּאֱהָבוּן רִיק. ההכלמות והמאבק נגדי נובעים מדברים של מה-בכך, אבל אתם נטפלים אל הדברים הללו. עד מתי תְּבַקְשׁוּ כָזָב, שקרים וסיפורים חסרי בסיס. סֶלָה.
פסוק ד:
וּלמול רדיפתכם דְעוּ כִּי הִפְלָה, הבדיל, העניק יחס מיוחס ה' לזה שהוא חָסִיד אשר לוֹ, ולכן ה' יִשְׁמַע בְּקָרְאִי אֵלָיו. גם בחייו של דוד נראה שהכול הודו שהוא דבוק בה' ומבקש את קרבתו. לכן פעמים רבות דוד מזכיר שהקדוש ברוך הוא נוהג עמו בדרך מיוחדת כלפי מבקשי נפשו.
פסוק ה:
רִגְזוּ, עוררו את רגשותיכם ואת יראתכם וְאַל תֶּחֱטָאוּ. נערו את עצמכם בכוח ושנו את תפיסתכם, ואז לא תימשכו אחרי שגרת החטא. אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם, דונו בדברים ביניכם לבין עצמכם עַל מִשְׁכַּבְכֶם, בשעת אמת, שבה אינכם מצויים ביחסים חברתיים העשויים להשפיע על מחשבותיכם ודרכיכם, וְאז דֹמּוּ, תשתקו, תחליטו שלא להתערב במה שאינו מעניינכם ובתחום ידיעתכם. סֶלָה.
פסוק ו:
דוד מייעץ לאויביו: במקום להתעסק בי ובמעללי, זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק וּבִטְחוּ אֶל ה'. ובפנייה לה':
פסוק ז:
רַבִּים מחפשים מקור של ברכה ואֹמְרִים: "מִי יַרְאֵנוּ טוֹב, אנא, נְסָה, נשא, או: התנוסס, גלה עָלֵינוּ – על כולנו את אוֹר פָּנֶיךָ, ה'".
פסוק ח:
גם אני עצמי אינני יושב וחושב ברעתם של אחרים, ומנסה לדבוק בה' – נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי, יותר מֵעֵת אשר דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם, יינם רָבּוּ. אינני מקנא בהצלחתם של יריבי. שִׂמחתי הפנימית מַספקת לי. אפשרות נוספת: אני שמח דווקא כאשר אחרים מצליחים ומתברכים.
פסוק ט:
בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו, כשהכול בשלום, או: קשור אל השלום אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן בשקט. כִּי אַתָּה, ה', לְבָדָד, לבדך. או: גם כשאני לבדי מחזיק בדרך זו, די בכך שאתה עמי – לָבֶטַח, בבטחה תּוֹשִׁיבֵנִי.