פסוק ב:בֹּא וּרְאֵה, שֶׁפִּרְסֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲשָׂיו שֶׁל מֹשֶׁה עַד שֶׁהוּא בֶּן שְׁלֹשָה חֳדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים. וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ, נְתָנַתּוּ בַּתֵּבָה, הִשְׁלִיכַתּוּ לַיְאוֹר. וּכְתִיב: וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: שֶׁיָּרְדָה לִרְחֹץ מִגִּלּוּלֵי בֵּית אָבִיהָ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שֶׁנִּצְטָרְעָה. וְכֵיוָן שֶׁפָּשְׁטָה יָדָהּ לְאוֹתוֹ צַדִּיק, נִתְרַפֵּאת.
פסוק ה:וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ, שֶׁנִּמְשְׁכָה יָדָהּ וְנִתְמַתְּחָה. נְטַלַתּוּ וֶהֱבִיאַתּוּ אֵצֶל הַמִּצְרִיּוֹת לְהָנִיק אוֹתוֹ, וּפָסַל אֶת דַּדֵּיהֶן. וַהֲרֵי מֻתָּר הָיָה לְהָנִיק, שֶׁכָּךְ שָׁנִינוּ, בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תָּנִיק בְּנָהּ שֶׁל נָכְרִית, אֲבָל נָכְרִית מְנִיקָה בְּנָהּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּרְשׁוּתָהּ. מַהוּ בִּרְשׁוּתָהּ? אוֹכֶלֶת מִתַּחַת יָדֶיהָ וּמְנִיקָתוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עָתִיד פֶּה שֶׁל צַדִּיק זֶה לְדַבֵּר עִמִּי. לְמָחָר יִהְיוּ הַמִּצְרִיּוֹת אוֹמְרוֹת, זֶה שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם הַשְּׁכִינָה, אֲנִי הֵנַקְתִּיו. לְפִיכָךְ פָּסַל אֶת דַּדֵּיהֶן.
פסוק ו:וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה. 'וְהִנֵּה יֶלֶד בֹּכֶה', לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא נַעַר. מְלַמֵּד, שֶׁהָיָה יֶלֶד וְקוֹלוֹ כְּנַעַר. וְנַעַר, גָּדוֹל הוּא, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר: וְהַנַּעַר שְׁמוּאֵל מְשָׁרֵת אֶת ה' (ש״א ג, א).
פסוק י:וְהָיְתָה בַּת פַּרְעֹה מְנַשַּׁקְתּוֹ וּמְחַבַּקְתּוֹ וּמְחַבַּבְתּוֹ, וְלֹא הָיְתָה מוֹצִיאָתוֹ מִפַּלְטֵרִין שֶׁל מֶלֶךְ. וּלְפִי שֶׁהָיָה יָפֶה מְאֹד וְהַכֹּל מִתְאַוִּין לִרְאוֹתוֹ, מִי שֶׁהָיָה רוֹאֵהוּ, לֹא הָיָה מַעֲבִיר מֵעָלָיו. וְהָיָה פַּרְעֹה מְחַבְּקוֹ וּמְנַשְּׁקוֹ, וְהוּא נוֹטֵל כִּתְרוֹ מֵעַל רֹאשׁוֹ וּמַשְׁלִיכוֹ כְּמוֹ שֶׁעָתִיד לַעֲשׂוֹת לוֹ. וְכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְחִירָם, וָאוֹצִא אֵשׁ מִתּוֹכְךָ הִיא אֲכָלַתְךָ (יחזקאל כח, יח). וּבַת פַּרְעֹה מְגַדֶּלֶת מִי שֶׁעָתִיד לִפָּרַע מֵאָבִיהָ וּמֵאַרְצוֹ.
פסוק י:וְאַף הַמָּשִׁיחַ שֶׁעָתִיד לִפָּרַע מֵעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, שָׁם עִמָּהֶם גָּדֵל בַּמְּדִינָה, דִּכְתִיב: שָׁם יִרְעֶה עֵגֶל וְשָׁם יִרְבָּץ וְכִלָּה סְעִפֶיהָ (ישעיה כז, י). וְהָיָה מֹשֶׁה בְּפַלְטֵרִין שֶׁל פַּרְעֹה עֶשְׂרִים שָׁנָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַרְבָּעִים שָׁנָה. וְאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּמִדְיָן, וְאַרְבָּעִים בַּמִּדְבָּר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: עֶשְׂרִים בְּבֵית פַּרְעֹה, וְשִׁשִּׁים בְּמִדְיָן, וְאַרְבָּעִים בַּמִּדְבָּר.
פסוק יא:וּמִנַּיִן אַתָּה לָמֵד שֶׁלֹּא עָשָׂה בְּבֵית פַּרְעֹה אֶלָּא עֶשְׂרִים שָׁנָה. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּצּוּ אוֹתָן שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים, אָמַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם: מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ, וַעֲדַיִן אֵין אַתָּה אִישׁ. מְלַמֵּד, שֶׁהָיָה פָּחוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים.
פסוק יא:וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה. וְכִי אֵין הַכֹּל גְּדֵלִין, וְהָאָדָם וְהַבְּהֵמָה וְהַחַיָּה וְהָעוֹף כֻּלָּן גְּדֵלִין? אֶלָּא, מְלַמֵּד, שֶׁהָיָה גָּדֵל שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם. וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו, שְׁתֵּי יְצִיאוֹת יָצָא אוֹתוֹ צַדִּיק וּכְתָבָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲרֵי אֶחָד. וַיֵּצֵא בַּיוֹם הַשֵּׁנִי, הֲרֵי שְׁתַּיִם. וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם. מַהוּ וַיַּרְא? שֶׁהָיָה רוֹאֶה וּבוֹכֶה בְּסִבְלוֹתָם, וְאוֹמֵר חֲבָל לִי עֲלֵיכֶם, מִי יִתֵּן מוֹתִי עֲלֵיכֶם. שֶׁאֵין לְךָ קָשֶׁה מִמְּלֶאכֶת הַטִּיט, וְהָיָה נוֹתֵן כְּתֵפָיו וּמְסַיֵּעַ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן. לְכָךְ כְּתִיב וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם.
פסוק יא:וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי. מִי הָיָה אִישׁ מִצְרִי? אָבִיו שֶׁל מְגַדֵּף, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה בֶּן אִישׁ מִצְרִי (ויקרא כד, י). מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי, בַּעְלָהּ שֶׁל שְׁלוֹמִית בַּת דִּבְרִי. כֵּיצַד? הָיָה אוֹתוֹ נוֹגֵשׂ עָשׂוּי עַל מֵאָה וְעֶשְׂרִים אֲנָשִׁים, וְהָיָה מוֹצִיא אוֹתָן לִמְלַאכְתָּן לִקְרִיאַת הַגֶּבֶר. וּמִתּוֹךְ שֶׁהָיָה רָגִיל לְהוֹצִיאָן, הָיָה נִכְנָס וְיוֹצֵא לְבָתֵּיהֶן. רָאָה לִשְׁלוֹמִית בַּת דִּבְרִי שֶׁהָיְתָה יְפַת תֹּאַר שְׁלֵמָה מִכָּל מוּם, נָתַן עֵינָיו בָּהּ. עָמַד בִּשְׁעַת קְרִיאַת הַגֶּבֶר וְהוֹצִיאוֹ מִבֵּיתוֹ, וְחָזַר אוֹתוֹ מִצְרִי וּבָא עַל אִשְׁתּוֹ, וְהִיא סְבוּרָה שֶׁהוּא בַּעְלָהּ. חָזַר בַּעְלָהּ מָצָא הַמִּצְרִי יוֹצֵא מִבֵּיתוֹ. שָׁאַל אוֹתָהּ וְאָמַר: שֶׁמָּא נָגַע בִּיךְ. אָמְרָה לוֹ: הֵן. וּסְבוּרָה הָיִיתִי שֶׁאַתָּה הוּא. כֵּיוָן שֶׁיָּדַע הַנּוֹגֵשׂ שֶׁהִרְגִּישׁ בַּדָּבָר, חָזַר לַעֲבוֹדַת פֶּרֶךְ, וְהָיָה מַכֶּה אוֹתוֹ.
פסוק יא:רָאָה מֹשֶׁה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מֶה עָשָׂה בְּאִשְׁתּוֹ, וְהֵיאַךְ הָיָה מַכֵּהוּ. אָמַר: לֹא דַּיְּךָ שֶׁאַתָּה עִנִּיתָ אֶת אִשְׁתּוֹ, אֶלָּא אַתָּה מַכֵּהוּ. כָּעַס עַל הַמִּצְרִי, וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה רָאָה שֶׁעִנָּה אִשְׁתּוֹ וְהָיָה חוֹזֵר וּמַכֶּה אֶת בַּעְלָהּ. וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ, שֶׁהוּא חַיָּב מִיתָה, וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי. בַּמֶּה הִכָּהוּ? יֵשׁ אוֹמְרִים: הַמַּגְרֵפָה שֶׁל טִיט נָטַל וְהוֹצִיא אֶת מֹחוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: הִזְכִּיר עָלָיו אֶת הַשֵּׁם וַהֲרָגוֹ הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר.
פסוק יב:וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל, אָמַר לְיִשְׂרָאֵל: אַתֶּם מְשׁוּלִין כַּחוֹל. שֶׁהַחוֹל אָדָם נוֹטְלוֹ מִכָּאן וְנוֹתְנוֹ בְּכָאן וְאֵין קוֹלוֹ נִשְׁמָע, כָּךְ לֹא יֵצֵא דָּבָר זֶה מִפִּיכֶם. לְכָךְ כְּתִיב וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל.
פסוק יג:וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים. מִי הָיוּ? דָּתָן וַאֲבִירָם. וְהֵם שֶׁאָמְרוּ, נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה (במדבר יד, ד). וְהֵן שֶׁהִמְרוּ עַל יַם סוּף. וְהֵן שֶׁהוֹתִירוּ מִן הַמָּן, דִּכְתִיב: וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר (שמות טז, כ). וְהֵם שֶׁיָּצְאוּ לִלְקֹט וְלֹא מָצְאוּ. וְהֵם הָיוּ בְּמַחֲלֻקְתּוֹ שֶׁל קֹרַח, שֶׁנֶּאֱמַר: הוּא דָּתָן וַאֲבִירָם. שֶׁהֵן עָמְדוּ בְּרִשְׁעָתָן מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ, לָמָּה תַּכֶּה רָשָׁע כְּמוֹתֶךָ. וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ, וַעֲדַיִן אֵין אַתָּה אִישׁ וְעוֹדְךָ נַעַר וְתִרְצֶה לִהְיוֹת שַׂר וְשׁוֹפֵט עָלֵינוּ.
פסוק יד:הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר, אַתָּה מְבַקֵּשׁ אֵין אוֹמֵר כָּאן אֶלָּא אַתָּה אֹמֵר. מִכָּאן אַתְּ לָמֵד, שֶׁהֲרָגוֹ בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ. וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר. אָמַר לָהֶם: יֵשׁ בֵּינֵיכֶם לָשׁוֹן הָרָע, וְהֵיאַךְ אַתֶּם רְאוּיִין לִגְאֻלָּה? וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, שֶׁעָמְדוּ דָּתָן וַאֲבִירָם וְהִלְשִׁינוּ עָלָיו. לְפִיכָךְ בָּרַח לְמִדְיָן וְעָשָׂה שָׁם עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְהָיוּ רְאוּיִין יִשְׂרָאֵל לִגְאֻלָּה.
פסוק טו:מִיָּד וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה, וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה. הֶעֱלוּ אֶת מֹשֶׁה לַבִּימָה וּבִקֵּשׁ פַּרְעֹה לְהָרְגוֹ. עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפַרְעֹה אִלֵּם, וְלַסְּגָנִין חֵרְשִׁין, וְלַסְפַקְלֵטָרִין עִוְרִים, וּבָרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַּרְעֹה. מִנַּיִן? דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי, הֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם, שֶׁאָמַר פַּרְעֹה מִפִּיו, הַעֲלוּ אֶת מֹשֶׁה לַבִּימָה לְהָרְגוֹ. אוֹ מִי עֲשָׂאוֹ אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ. מִי עָשָׂה הַסְּגָנִין חֵרְשִׁין אוֹ סְפַקְלֵטָרִין עִוְרִים, אוֹ מִי עֲשָׂאֲךָ פִּקֵּחַ שֶׁתִּבְרַח מִפְּנֵי פַּרְעֹה, הֲלֹא אָנֹכִי ה'.
פסוק טו:וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר, לָקַח דֶּרֶךְ אֲבוֹתָיו. שְׁלֹשָׁה נִזְדַּמְּנוּ לָהֶן זִוּוּגָן מִן הַבְּאֵר, יִצְחָק, יַעֲקֹב וּמֹשֶׁה. יִצְחָק, דִּכְתִיב: וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי (בראשית כד, סב). וְיַעֲקֹב, דִּכְתִיב וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה וְגוֹ' (בראשית כט, ב). וּמֹשֶׁה, דִּכְתִיב: וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר.
פסוק טז:וּלְכֹהֵן מִדְיָן וְגוֹ'. כָּל שִׁבְחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק לִהְיוֹת הוֹלֵךְ לוֹ אֵצֶל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַנֵּה לְעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה. וְהֵיאַךְ הוֹלִיךְ לְמֹשֶׁה לִמְקוֹם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה? אֶלָּא שֶׁיִּתְרוֹ רוֹאֶה חַרְטֻמִּין שֶׁלָּהּ וּבוֹסֵר עֲלֵיהֶן, וְהִרְהֵר לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַד שֶׁלֹּא יָבוֹא מֹשֶׁה. וְקָרָא לְכָל בְּנֵי עִירוֹ וְאָמַר לָהֶן: עַד עַכְשָׁו הָיִיתִי מְשַׁמֵּשׁ אֶתְכֶם. עַכְשָׁו אֲנִי זָקֵן, בַּחֲרוּ לָכֶם כֹּמֶר אַחֵר. עָמַד וְהוֹצִיא כְּלֵי תַּשְׁמִישֵׁי עֲבוֹדָה זָרָה וְנָתַן לָהֶם. וְעָמְדוּ הֵם וְנִדּוּהוּ, שֶׁלֹּא יִזְדַּקֵּק לוֹ אָדָם וְלֹא יַעֲשׂוּ לוֹ מְלָאכָה, שֶׁלֹּא יִרְעוּ אֶת צֹאנוֹ. וּבִקֵּשׁ מִן הָרוֹעִים לִרְעוֹת לוֹ אֶת צֹאנוֹ וְלֹא קִבְּלוּ. וּלְפִיכָךְ הָיוּ יוֹצְאוֹת בְּנוֹתָיו לִרְעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וּלְכֹהֵן מִדְיָן וְגוֹ'.
פסוק יז:וַיָּבוֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרְשׁוּם. וְהוּא הָיָה כֹּהֵן מִדְיָן, רַב וְגָדוֹל שֶׁבְּמִדְיָן. וְהֵיאַךְ וַיְגָרְשׁוּם? אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ, שֶׁנִּדּוּהוּ וְגֵרְשׁוּ אֶת בְּנוֹתָיו כְּאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ. וּכְמָה דְּאַתְּ אֲמַר: וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם (בראשית ג, כד). וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁיעָן. מִכָּן אַתְּ לָמֵד, שֶׁבִּקְּשׁוּ הָרוֹעִים לְעַנּוֹתָן, כְּמָה דְּאַתְּ אֲמַר: צָעֲקָה הַנַּעֲרָה הַמְאֹרָשָׂה וְאֵין מוֹשִׁיעַ לָהּ (דברים כב, כז). וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן וַתֹּאמַרְןָ אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ.
פסוק יט:וְכִי בִּדְמוּת אִישׁ מִצְרִי הָיָה מֹשֶׁה? אֶלָּא, אִלּוּלֵי אִישׁ מִצְרִי שֶׁהָרַג מֹשֶׁה, לֹא הָיָה נִכְנָס לְמִדְיָן. מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁנְּשָׁכוֹ עָרוֹד, וְהָיָה רָץ לָתֵת רַגְלָיו לְתוֹךְ הַמַּיִם, וְנִכְנַס בַּנָּהָר וְרָאָה תִּינוֹק אֶחָד שֶׁהָיָה שׁוֹקֵעַ בַּמַּיִם, וְשָׁלַח יָדוֹ וְהֶעֱלָה אוֹתוֹ אָמַר לֵהּ הַתִּינוֹק לוּלֵי אַתְּ הָיִיתִי מֵת אָמַר לֵהּ לֹא אֲנִי הִצַּלְתִּיךָ, אֶלָּא אוֹתוֹ הֶעָרוֹד שֶׁנְּשָׁכַנִי וּבָרַחְתִּי מִמֶּנּוּ הוּא הוּא הִצִּילֶךָ.
פסוק יט:כָּךְ אָמְרוּ בְּנוֹת יִתְרוֹ לְמֹשֶׁה: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁהִצַּלְתָּנוּ מִיַּד הָרוֹעִים. אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה: אוֹתוֹ הַמִּצְרִי שֶׁהָרַגְתִּי, הוּא הִצִּיל אֶתְכֶם. וּלְכָךְ אָמְרוּ לַאֲבִיהֶן, אִישׁ מִצְרִי, כְּלוֹמַר, מִי גָּרַם לָזֶה שֶׁבָּא אֶצְלֵנוּ, אִישׁ מִצְרִי שֶׁהָרַג. וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֹתָיו וְאַיּוֹ. אָמַר לָהֶן: סִימָן זֶה שֶׁאַתֶּן אוֹמְרוֹת שֶׁדָּלָה וְהִשְׁקָה, זֶה מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁל אוֹתָן שֶׁעָמְדוּ עַל הַבְּאֵר, שֶׁהַבְּאֵר מַכֶּרֶת אֶת אֲדוֹנֶיהָ. קִרְאֶןָ לוֹ וְיֹאכַל לֶחֶם, שֶׁמָּא יִשָּׂא אַחַת מִכֶּן. שֶׁאֵין אֲכִילַת לֶחֶם הָאָמוּר כָּאן אֶלָּא אִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְלֹא יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה כִּי אִם הַלֶּחֶם (בראשית לט, ו). וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם (משלי ט, יז). וְכֵן הוּא אוֹמֵר: עַד כִּכַּר לָחֶם וְאֵשֶׁת אִישׁ וְגוֹ' (משלי ז, כו).
פסוק כא:וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת. וְאֵין וַיּוֹאֵל אֶלָּא שְׁבוּעָה. וְכֵן וַיֹּאֶל שָׁאוּל אֶת הָעָם (ש״א יד, כד).
פסוק כא:וְלָמָּה נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה לוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמַר לָבָן, אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מֹשֶׁה הַצַּדִּיק נָתַן נַפְשׁוֹ עַל בָּנַי וּבָרַח לְמִדְיָן, וְיֵעָשֶׂה גּוֹאֲלָם. לְפִיכָךְ כְּתִיב וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה.
פסוק כד:וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה, וְהִגִּיעַ הַקֵּץ שֶׁיִּגָּאֲלוּ, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה בְּיָדָם מַעֲשִׂים טוֹבִים. שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר עַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה וְגוֹ' שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ וְגוֹ' (יחזקאל טז, ז). וְכִי לֹא הָיָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִכְתֹּב אֶלָּא שָׁדַיִם וְשֵׂעָר. אֶלָּא הַשָּׁדַיִם, זֶה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן: שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה. וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ, הִגִּיעַ הַקֵּץ, אֶלָּא אַתְּ עֵרוֹם וְעֶרְיָה מִן מַעֲשִׂים טוֹבִים. וּבַמֶּה נִסְתַּכַּלְתִּי, בְּטוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן (שה״ש א, ב). אֵלּוּ הָאָבוֹת שֶׁנִּקְרְאוּ דּוֹדִים. וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ וְגוֹ'. וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רָאָה שֶׁאֵין בְּיָדָם מַעֲשִׂים טוֹבִים וּגְאָלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ (תהלים קו, ח).