בזכות מה נגאלו בני ישראל ממצרים
הקדמה
במספר מקומות דנו חז"ל בשאלה בזכות מה נגאלו ישראל ממצרים. חלק מהמדרשים מפורסמים מאד, כמו המדרש: "בשביל שלושה דברים נגאלו ישראל ממצרים: שלא שנו את שמם, ואת לשונם, ואת לבושם", ובגירסתו המלאה יותר במדרש רבה ויקרא (פרשה לב): "רב הונא אמר בשם בר קפרא: בשביל ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים: שלא שנו את שמם ואת לשונם, ולא אמרו לשון הרע, ולא נמצא ביניהן אחד מהן פרוץ בערוה".
כמו כן מפורסמת גם הגמרא במסכת סוטה (יא ע"ב): "בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים".
אחד המדרשים למד שבני ישראל נגאלו ממצרים בזכות חמישה דברים, שכולם מופיעים בסוף פרקנו, בשלושה פסוקים צמודים!
א. הסבר המדרש רבה
כך נאמר במדרש רבה בפרשת ואתחנן (ב, כג):
אמר ר"א: כשנגאלו ישראל ממצרים לא נגאלו אלא מתוך חמישה דברים אלו:
מתוך צרה, ומתוך תשובה, ומתוך זכות אבות, ומתוך רחמים, ומתוך הקץ.
מתוך צרה, דכתיב: 'ויאנחו בני ישראל' (שמות ב, כג).
מתוך תשובה, דכתיב: 'ותעל שועתם' (שם).
מתוך זכות אבות, דכתיב: 'ויזכור אלקים את בריתו' (שם, כד).
ומתוך רחמים, דכתיב: 'וירא אלקים את בני ישראל' (שם, כה).
מתוך הקץ: 'וידע אלקים' (שם)".
המשיך המדרש ואמר: "ואף לעתיד לבוא אין נגאלים אלא מתוך חמישה דברים הללו:
מתוך צרה, דכתיב: 'בצר לך' (דברים ד, ל) הרי מתוך צרה.
'ושבת עד ד' אלקיך' (שם) - הרי מתוך תשובה.
'כי א-ל רחום ד' אלקיך' (שם, לא) - הרי מתוך רחמים.
'ולא ישכח את ברית אבותיך' (שם) - הרי מתוך זכות אבות.
'ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים' (שם, ל) - הרי מתוך הקץ.
ודוד פירש אותן:
'וירא בצר להם' (תהלים קו, מד) הרי מתוך צרה.
'בשמעו את רנתם' (שם) הרי מתוך תשובה.
'ויזכור להם בריתו' (שם, מה) הרי מתוך זכות אבות.
'ויתן אותם לרחמים' (שם, מו) הרי מתוך רחמים.
'הושיענו אלקי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגוים' (שם, מז) הרי מתוך הקץ.
יש לציין שארבעה מתוך חמשת הדברים אינם תלויים בנו: הצרה אינה תלויה בנו, כלומר: אינה מוטלת עלינו, אלא להיפך: עלינו להתנהג כראוי, ואז לא תבוא הצרה.
זכות אבות תלויה באבות. הרחמים הם של הקב"ה, וגם הקץ קבוע על ידי הקב"ה.
רק התשובה תלויה בנו. כלומר: מוטלת עלינו.
ב. הסבר הפסיקתא
הסבר מפורט יותר על היחס בין חמשת הדברים נאמר בפסיקתא רבתי (מד):
חמישה דברים מביאים את הגאולה: מתוך צרה... ומתוך הקץ... ומתוך תשובה... ומתוך רחמים... ובזכות האבות...
והתשובה גורמת לרחמים ולזכות האבות, שכן הוא אומר: 'ושבת עד ד' אלקיך ושמעת בקלו' (דברים ד, ל), ומיד: 'כי א-ל רחום ד' אלקיך, לא ירפך ולא ישחיתך, ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם' (שם, לא).
יהי רצון שנזכה לחזור בתשובה שלמה ולהגאל גאולה שלמה.