פסוק ב:כִּי טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לְדַקְדֵּק מַה הִיא הַטּוֹבִיּוּת שֶׁרָאֲתָה בּוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יב,א) אָמְרוּ נוֹלַד מָהוּל וַתִּמָּלֵא הַבַּיִת אוֹרָה. וְזֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ. עוֹד צָרִיךְ לְדַקְדֵּק קֶשֶׁר ״וַתִּצְפְּנֵהוּ״ עִם ״וַתֵּרֶא אוֹתוֹ כִּי טוֹב״ וְגוֹ׳, וְכִי אִם לֹא הָיָה טוֹב לֹא תַחְמֹל עַל פְּרִי בִּטְנָהּ לִצְפֹּן אוֹתוֹ מֵאַנְשֵׁי דָמִים?
פסוק ב:אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא, כִּי מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וַתִּצְפְּנֵהוּ״ וְגוֹ׳ ״וְלֹא יָכְלָה עוֹד״ וְגוֹ׳, אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יב,א) כִּי מָנוּ לָהּ הַמִּצְרִיִּים מֵעֵת הֶרְיוֹנָהּ וְהִיא יְלָדַתּוּ בֶּן שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְיוֹם אֶחָד. וְהִנֵּה הַיּוֹלֶדֶת לְשִׁשָּׁה פְּשִׁיטָא שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּם, וְהַיּוֹלֶדֶת לְשִׁבְעָה מִתְקַיֵּם, וְהִנֵּה אֵין הָאִשָּׁה מְדַקְדֶּקֶת בְּמִסְפַּר יוֹם אֶחָד, וּכְשֶׁיְּלָדַתּוּ בְּחֶזְקַת נֵפֶל יְלָדַתּוּ. וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי רָאַתְהוּ טוֹב, פֵּרוּשׁ בָּרִיא וְחָזָק שֶׁאֵין בּוֹ סִימָנִים שֶׁל נֵפֶל, וְלָזֶה טָרְחָה בִּשְׁבִילוֹ וְסִכְּנָה עַצְמָהּ מֵהַמִּצְרִיִּים שֶׁהָיוּ בּוֹדְקִים הַבָּתִּים בַּקְּטַנִּים כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם), וְהוּא אָמְרוֹ וַתֵּרֶא וְגוֹ׳ וַתִּצְפְּנֵהוּ. וּדְרָשַׁת רַזַ״ל תִּדָּרֵשׁ מִמַּה שֶׁלָּקַח לָשׁוֹן זֶה כִּי טוֹב וְלֹא אָמַר לָשׁוֹן אַחֵר. וְכַוָּנַת רַזַ״ל שֶׁדָּרְשׁוּ טוֹב הוּא מָהוּל, כְּבָר גִּלּוּ דַּעְתָּם בְּמָקוֹם אַחֵר (סנהדרין לח,ב) כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן קוֹדֶם שֶׁחָטָא הָיָה טוֹב מֻחְלָט, וּבְמַעֲשֵׂה הָרַע שֶׁעָשָׂה מָשַׁךְ הָעָרְלָה מִבְּחִינַת הָרַע, וְלָזֶה כְּשֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״כִּי טוֹב״ הֲרֵי זֶה מַרְאֶה בָּאֶצְבַּע כִּי מְשֻׁלָּל מֵהֶכֵּר רַע שֶׁהִיא הָעָרְלָה.
פסוק ה:וְנַעֲרוֹתֶיהָ הוֹלְכוֹת וְגוֹ׳. צָרִיךְ לְדַקְדֵּק כַּוָּנַת סִפּוּר זֶה וְנַעֲרוֹתֶיהָ הוֹלְכוֹת, וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר מַעֲשֵׂה בִּתְיָה, לֶהֱיוֹת כִּי מַעֲשֵׂה מִצְוָה גְּדוֹלָה עָשְׂתָה דִּקְדֵּק הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ דִּקְדּוּק אוֹפֶן הַמַּעֲשֶׂה. וְהִנֵּה דָּבָר יָדוּעַ הוּא כִּי בַּת מֶלֶךְ לֹא תֵלֵךְ לַיְאוֹר בְּלֹא נְעָרוֹת כְּמִשְׁפַּט בְּנוֹת מְלָכִים, גַּם מִמּוּסַר הַגְּדוֹלִים וּבִפְרָט הַמְּלָכִים לִהְיוֹת לָהֶם אֶחָד מְיֻחָד מְכֻבָּד הַרְבֵּה לְהִתְגַּלּוֹת לְפָנָיו וּלְשַׁמְּשׁוֹ וְלִרְחֹץ בְּבֵית הַמֶּרְחָץ אוֹ בַּיְאוֹר וְכַדּוֹמֶה, וְכָאן הוֹדִיעַ הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ ״וְנַעֲרוֹתֶיהָ הוֹלְכוֹת״ שֶׁהָיָה בִּזְמַן שֶׁהָיְתָה רוֹחֶצֶת, שֶׁהֻצְרְכוּ נַעֲרוֹתֶיהָ מִמּוּסַר הַמַּלְכוּת שֶׁלֹּא לַעֲמֹד לְפָנֶיהָ, וְלֹא נִשְׁאֲרָה עִמָּהּ אֶלָּא אַחַת הַמְיֻחֶדֶת וַתִּשְׁלַח אוֹתָהּ, וְהוּא אָמְרוֹ וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ פֵּרוּשׁ הַמְיֻחֶדֶת לָהּ לִרְחֹץ וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ וַתִּקָּחֶהָ שְׁקוּלָה – אוֹ שֶׁשָּׁלְחָה אוֹתָהּ לְבַל תְּיַעֲצָהּ הֵפֶךְ רְצוֹנָהּ, כִּי רְצוֹנָהּ שֶׁל בַּת פַּרְעֹה הָיְתָה לְהַצִּיל הַיֶּלֶד הַהוּא וַתִּקָּחֶהָ בַּת פַּרְעֹה לַתֵּבָה; אוֹ וַתִּשְׁלַח וְגוֹ׳ וַתִּקָּחֶהָ אֲמָתָהּ, וְלִשְׁנֵי הַדְּרָכִים שֶׁבַח בַּת פַּרְעֹה יַגִּיד, כִּי נַפְשָׁהּ נֶפֶשׁ טְהוֹרָה, מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא וְגוֹ׳ (איוב י״ד:ד׳) לַדֶּרֶךְ הָא׳ יְכַוֵּין לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁלֹּא הָיְתָה עִמָּהּ אֶלָּא אָמָה אַחַת וְכָל נַעֲרוֹתֶיהָ הָיוּ הוֹלְכוֹת וְגוֹ׳ אַף עַל פִּי כֵן חָשְׁשָׁה לִמְנִיעָה מִמֶּנָּה וּשְׁלָחַתָּהּ וְנִשְׁאֶרֶת בַּת מֶלֶךְ לְבַדָּהּ וְלָקְחָה הַתֵּבָה בְּיָדָהּ, וּלְדֶרֶךְ ב׳ גַּם כֵּן שֶׁבַח יַגִּיד, שֶׁהֲגַם שֶׁלֹּא הָיְתָה עִמָּהּ אֶלָּא אָמָה אַחַת וְאֵין מִדֶּרֶךְ הַמּוּסָר שֶׁתִּשָּׁאֵר בַּת מֶלֶךְ יְחִידָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר עַל שְׂפַת הַיְאוֹר, אַף עַל פִּי כֵן שָׁלְחָה אוֹתָהּ לְמֵרָחוֹק, וְלָזֶה הִקְדִּים לְהוֹדִיעַ וְנַעֲרוֹתֶיהָ וְגוֹ׳ לָדַעַת כַּוָּנַת הוֹדָעַת וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ עַל אוֹפֶן שֶׁכָּתַבְנוּ, וְאִלּוּ לֹא אָמַר וְנַעֲרוֹתֶיהָ לֹא הָיְתָה הַכַּוָּנָה יְדוּעָה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְמַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, וְהָבֵן:
פסוק ו:וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד וְגוֹ׳. צָרִיךְ לְדַקְדֵּק אָמְרוֹ וַתִּרְאֵהוּ וְגוֹ׳, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר וַתֵּרֶא וְגוֹ׳. וְנִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁיָּדְעָה שֶׁהַתֵּבָה הִיא מֵהַיְּלָדִים הַמּוּשְׁלָכִים הַיְאוֹרָה, וְנִתְכַּוְּנָה לְהַצִּילוֹ, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק ״וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ״, וְהוּא אָמְרוֹ וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ לְהַיֶּלֶד שֶׁנִּתְכַּוְּנָה לְהַצִּיל, וְאִם הָיָה אוֹמֵר הַכָּתוּב וַתִּרְאֶה יֶלֶד יִהְיֶה הַמַּשְׁמָעוּת כִּי רָאֲתָה מַה שֶׁלֹּא חָשְׁבָה כֵן, וְהָבֵן.
פסוק ו:וְרַזַ״ל דָּרְשׁוּ (סוטה יב:) ״וַתִּרְאֵהוּ״ – רָאֲתָה שְׁכִינָה עִמּוֹ, וְהוּא דֶּרֶךְ דְּרָשׁ. וְצָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא הִכִּירָה הַשְּׁכִינָה הִיא, כִּי מִנַּיִן יָדְעָה הַשְּׁכִינָה מִבֵּית אָבִיהָ וַאֲבִי אָבִיהָ, אֶלָּא שֶׁרָאֲתָה עִמּוֹ אוֹר גָּדוֹל, וַה׳ עָשָׂה כֵן כְּדֵי שֶׁתִּגְדַּל מַעֲלַת הַיֶּלֶד בְּעֵינֶיהָ. גַּם לַטַּעַם שֶׁדָּרְשׁוּ זַ״ל (זהר ח״ב יב:) בַּכָּתוּב ״וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה״, שֶׁרָמַז עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ בּוֹכִים בַּגָּלוּת, לָזֶה וַיְגַל ה׳ אֶת עֵינֶיהָ לְהַרְאוֹתָהּ הָאוֹר הַסּוֹמֵךְ לְמֹשֶׁה.
פסוק ו:עוֹד אֶפְשָׁר שֶׁהַרְגָּשָׁתָהּ בַּשְּׁכִינָה הָיְתָה לְצַד שֶׁכְּשֶׁנָּגְעָה בּוֹ פָּרְחָה מִמֶּנָּה צָרַעַת (שמות רבה א,כג), אָמְרָה: אֵין זֶה אֶלָּא בֵּן אֱלֹהִי. וְאוּלַי שֶׁרָמַז פְּרִיחַת הַצָּרַעַת בְּאָמְרוֹ וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד, פֵּרוּשׁ, וַתִּרְאֵהוּ לְהָאָמוּר בְּסָמוּךְ בְּכֹחַ, דִּכְתִיב ״לִרְחוֹץ״ וְזִכְרוֹן ״בְּשָׂרָהּ״ בְּכֹחַ, וּכְשֶׁפָּתְחָה הַתֵּבָה וַתַּרְאֵהוּ לִבְשָׂרָהּ אֶת הַיֶּלֶד, פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁנָּגְעָה בַּיֶּלֶד, וְהִנֵּה נַעַר, פֵּרוּשׁ, חָזַר לִהְיוֹת כִּבְשַׂר נַעַר קָטֹן, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּנַעֲמָן (מלכים ב ה:יד): ״וַיָּשָׁב בְּשָׂרוֹ כִּבְשַׂר נַעַר קָטֹן״:
פסוק ו:וַתַּחְמֹל עָלָיו. לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ כִּי נִתְכַּוְּנָה מִתְּחִלָּה וּבָרִאשׁוֹנָה לְהַצִּיל הַיֶּלֶד, טַעַם הַחֶמְלָה חֲדָשָׁה – לֹא לְהַצִּילוֹ מֵהַיְאוֹר, אֶלָּא יַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁבִּקְשָׁה לַהֲנִיקוֹ, וְהָעֵד מַה שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ ״וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ וְגוֹ׳ הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יב:) שֶׁהֶחְזִירַתּוּ עַל מֵנִיקוֹת גּוֹיוֹת וְכוּ׳:
פסוק ו:וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים וְגוֹ׳. קָשֶׁה, מַה חִדּוּשׁ אוֹמֶרֶת מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה? פְּשִׁיטָא שֶׁכֵּן הוּא, כִּי הֵן הֵנָּה הַמַּשְׁלִיכוֹת יַלְדֵיהֶן בַּיְאוֹר בִּגְזֵרַת פַּרְעֹה. וְאִם לְפִי מַה שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יב,א) כִּי בְּאוֹתוֹ יוֹם גָּזַר גַּם עַל הַמִּצְרִיִּים, אִם כֵּן מִנַּיִן יָדְעָה וְהִכִּירָה כִּי אֵינוֹ מִיַּלְדֵי מִצְרִיִּים? וְהִנֵּה לְפִי מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי הֶחֱזִירַתּוּ עַל כַּמָּה מֵינִיקוֹת גּוֹיוֹת וְלֹא רָצָה לִינֹק, זֶה לְךָ הָאוֹת כִּי לֹא מִיַּלְדֵי הַמִּצְרִיּוֹת, וְעַל כָּל פָּנִים מַה חִדּוּשׁ אוֹמֶרֶת בִּדְבָרֶיהָ?
פסוק ו:וְלַעֲמֹד עַל הַדָּבָר נַשְׂכִּיל עַל דָּבָר אִם הַצָּלַת הַיֶּלֶד הָיָה לְצַד שֶׁנִּסְתַּפְּקָה הֱיוֹתוֹ מִצְרִי אוֹ אֲפִלּוּ יִהְיֶה עִבְרִי. וְהִנֵּה אִם נֹאמַר שֶׁחָשְׁבָה לְהַצִּיל לִסְפֵק מִצְרִי, תְּכַוֵּן בְּאָמְרָהּ מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה כִּי נִתְבָּרֵר לָהּ הֵפֶךְ מַה שֶׁחָשְׁבָה, וּבָזֶה גִּלְּתָה דַּעְתָּהּ כִּי לֹא לְהַצִּיל מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים נִתְכַּוְּנָה, וְדָבָר זֶה הַשֵּׂכֶל יִבְחֲרֵהוּ, כִּי סְתָם גּוֹיָה לֹא תְרַחֵם אֶלָּא עַל בְּנֵי אוּמָּתָהּ, וַהֲגַם שֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁאַחֲרֵי שֶׁיָּדְעָה כִּי מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים הוּא הֶחֱזִיקָה בּוֹ וְשָׂכְרָה לוֹ מֵינֶקֶת, אֵין מִזֶּה רְאָיָה, כִּי אַחַר שֶׁיָּדְעָה מַעֲלָתוֹ גַּם שֶׁרִפֵּא אוֹתָהּ מִצָּרַעְתָּהּ רִחֲמָה עָלָיו, גַּם רָאוּי הוּא מִכֹּחַ זֶה לְהַטּוֹת לִבָּהּ לֶאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִיא רָאֲתָה מַה נּוֹרָא מַעֲשָׂיו.
פסוק ו:וְאִם נֹאמַר שֶׁמִּתְּחִלָּה רִחֲמָה עַל הַיֶּלֶד, הֲגַם שֶׁיָּדְעָה כִּי מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הוּא, תְּכַוֵּן בְּאָמְרָהּ מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים נְתִינַת טַעַם שֶׁלֹּא יָנַק מֵהַנָּכְרִיּוֹת, לֹא שֶׁהוּחֲלָה מֵהַיְאוֹר וּמְסֻכָּן הוּא וְאֵינוֹ יָכוֹל לִינֹק, אֶלָּא לְצַד שֶׁהוּא מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים, וְלָזֶה תֵּכֶף אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתוֹ הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ וְגוֹ׳ מֵהָעִבְרִיּוֹת לְהַבְחִין דְּבָרֶיהָ, וְאָמַר הַכָּתוּב וַתִּקַּח הָאִשָּׁה וְגוֹ׳ וַתְּנִיקֵהוּ.
פסוק י:וַתִּקְרָא שְׁמוֹ וְגוֹ׳ וַתֹּאמֶר וְגוֹ׳. הִנֵּה תִּמְצָא שִׁנּוּי בִּקְרִיאַת שֵׁם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְהַשְּׁבָטִים, כִּי לְכֻלָּם יַקְדִּים טַעַם הַשֵּׁם וְאַחַר כָּךְ הַשֵּׁם. בְּיִצְחָק (בראשית כא:ו) ״כָּל הַשּׁוֹמֵעַ יִצְחַק וְגוֹ׳ וַתִּקְרָא שְׁמוֹ יִצְחָק״, יַעֲקֹב (בראשית כה:כו) ״וְיָדוֹ אוֹחֶזֶת בַּעֲקֵב וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב״. בַּשְּׁבָטִים ״כִּי רָאָה ה׳ וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן״ (בראשית כט:לב), ״כִּי שָׁמַע וְגוֹ׳ וַתִּקְרָא שְׁמוֹ שִׁמְעוֹן״ (בראשית כט:לג), וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ. מַה שֶׁאֵין כֵּן בִּקְרִיאַת שְׁמוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הִקְדִּים הַזְכָּרַת שְׁמוֹ וְאַחַר כָּךְ טַעַם הַשֵּׁם.
פסוק י:וְאוּלַי כִּי הָאִמָּהוֹת הָיוּ בַּעֲלֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהָיוּ מַשִּׂיגוֹת בְּחִינַת הַשֵּׁם, וּקְרִיאַת הַשֵּׁם הָיְתָה לְמַה שֶׁהָיוּ מְכַוְּנִים בּוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן קְרִיאַת שֵׁם מֹשֶׁה. מַגִּיד הַכָּתוּב כִּי לֹא הִשִּׂיגָה לָדַעַת בְּחִינַת הַשֵּׁם, כִּי שְׁמוֹ נִפְלָאוֹת יַגִּיד. וְצֵא וּלְמַד מַה שֶּׁכָּתוּב בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (חלק ג דף רעו; תיקונים תיקון סט) מַה יִרְמֹז שֵׁם זֶה. וַה׳ הַשָּׂם שֵׁמוֹת בָּאָרֶץ שָׂם בְּפִיהָ שֵׁם מֹשֶׁה, וּמַה שֶׁאָמְרָה הִיא בְּטַעַם הַשֵּׁם הוּא כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ, וְלֹא יָדְעָה טַעַם זוּלַת זֶה:
פסוק י:אוֹ יִרְצֶה הַכָּתוּב לוֹמַר, כִּי זֹאת הָאִשָּׁה הֶעְלִימָה טַעַם הַשֵּׁם שֶׁלֹּא יִתְגַּלֶּה לַכֹּל, לְצַד כִּי הַמַּעֲשֶׂה הָיָה הֵפֶךְ רְצוֹן כָּל עַמָּהּ, לְהַצִּיל אוֹתָם, שֶׁהֵם גָּזְרוּ עֲלֵיהֶם לְהַשְׁלִיכָם לַיְאוֹר וְהִיא תְּבַטֵּל עֲצָתָם לְרַע לָהֶם. לָזֶה לֹא פִּרְסְמָה טַעַם הַשֵּׁם אֶלָּא קְרָאַתּוּ סְתָם בְּלֹא טַעַם, וְהַכָּתוּב מוֹדִיעַ טַעְמָהּ שֶׁקְּרָאַתּוּ כָּךְ הוּא לְצַד שֶׁאָמְרָה ״כִּי מִן הַמַּיִם״.
פסוק יא:אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו. דִּקְדֵּק לוֹמַר מֵאֶחָיו, יִרְמוֹז כִּי הִבִּיט בּוֹ שֶׁהָיָה מֵהַצַּדִּיקִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, כִּי הָיוּ אָז בְּיִשְׂרָאֵל רְשָׁעִים. וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא על שמות יב:כט) בְּפָסוּק ״וַחֲמֻשִׁים עָלוּ״ וְגוֹ׳ (שמות יג:יח) שֶׁאַרְבָּעָה חֲלָקִים, וּלְמַאן דְּאָמַר יוֹתֵר, מֵתוּ בִּימֵי הַחֹשֶׁךְ, וְהַשְּׁאָר עָלוּ לְצַד הֱיוֹתָם רְשָׁעִים. וְתִמְצָא שֶׁכַּאֲשֶׁר אָמַר בְּסָמוּךְ ״שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים״ לֹא אָמַר ״מֵאֶחָיו״, לְטַעַם שֶׁהָיוּ רְשָׁעִים, כִּי הֵם דָּתָן וַאֲבִירָם (שמות רבה א,כט).
פסוק יג:וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לָרָשָׁע שֶׁהָיָה בָּהֶם, וְאָמְרוֹ רֵעֶךָ – לוּ יִהְיֶה שֶׁיִּהְיֶה רָשָׁע כְּמוֹתְךָ, לָמָּה יִהְיֶה בּוֹלֵעַ צַדִּיק מִמֶּנּוּ. אוֹ יִרְצֶה כִּי הִכִּיר שֶׁאֶחָד רָשָׁע וְאֶחָד תָּם שֶׁלֹּא הֵרֵיעוֹ, לָזֶה אָמַר לָרָשָׁע, לָמָּה תַכֶּה אָדָם שֶׁלֹּא נִתְחַיֵּב לְךָ וְלֹא בִּקֵּשׁ רָעָתְךָ, וְהוּא אָמְרוֹ רֵעֶךָ. וַהֲגַם שֶׁאָמַר בַּתְּחִלָּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים נִצִּים, יִמָּצֵא שֶׁאֶחָד יָרִיב חִנָּם לְצַד רִשְׁעוֹ וְאִידָךְ יָרִיב עַל רִיבוֹ חִנָּם.
פסוק טו:אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. אָמַר תֵּיבַת הַזֶּה לוֹמַר שֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים הַבָּאִים בְּסָמוּךְ, שֶׁהֵם דִּבְרֵי הָרָשָׁע שֶׁאָמַר ״הַלְהָרְגֵנִי״ וְגוֹ׳, לֹא שֶׁיָּדַע בְּבֵרוּר כִּי הוּא הַהוֹרֵג לַמִּצְרִי.
פסוק טו:וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, בִּקֵּשׁ לְהוֹכִיחַ הַדָּבָר אִם כֵּן עָשָׂה כְּדֵי לַהֲרֹג אוֹתוֹ, וְלָזֶה בָּרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה שֶׁמָּא יִתְבָּרֵר הַדָּבָר וְיַהַרְגֶנּוּ. אוֹ יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ מִפְּנֵי פַרְעֹה כִּי הִכִּיר בְּפָנָיו כִּי זְעוּמִים הֵם וְהִרְגִּישׁ מִזֶּה וּבָרַח, הֲגַם שֶׁלֹּא יָדַע כִּי הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לְפַרְעֹה.
פסוק כ:לָמָּה זֶּה וְגוֹ׳. כְּאִלּוּ אָמַר: לָמָּה עֲזַבְתֶּן אֶת זֶה הָאִישׁ אֲשֶׁר גְּמַלְכֶם טוֹבוֹת. אוֹ יִרְצֶה שֶׁמַּקְפִּיד עַל זְמַן שֶׁעֲזָבוּהוּ מֵאָז עַד שֶׁיַּחְזְרוּ לִקְרֹא לוֹ, וְטַעְמוֹ כִּי אֵינוֹ מֵהַמּוּסָר שֶׁיַּעֲשֶׂה עִמָּהֶם אִישׁ נָכְרִי חֶסֶד וְיָבֹאוּ וְיַנִּיחוּהוּ יַעֲמֹד בַּחוּץ. אוֹ יִרְצֶה שֶׁהֲגַם שֶׁיַּקְפִּיד יִתְרוֹ עַל הִתְקָרְבוּתָם עִם אֲנָשִׁים, אָמַר כִּי יִשְׁתַּנֶּה זֶה מִכֻּלָּם, וְהוּא אָמְרוֹ לָמָּה זֶה וְגוֹ׳, כִּי מַעֲשָׂיו מוֹכִיחוֹת כִּי אִישׁ חֶסֶד הוּא, וּמַה גַּם לְדִבְרֵיהֶם (שמות רבה א,לב) שֶׁאָמְרוּ לוֹ שֶׁעָלוּ הַמַּיִם לִקְרָאתוֹ, הֲרֵי זֶה מְשֻׁנֶּה לִשְׁבַח שְׁבָחִים.
פסוק כא:אֶת צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה. טַעַם שֶׁכָּפַל הַזְכָּרַת שְׁמוֹ וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״וַיִּתֵּן לוֹ אֶת״ וְגוֹ׳, יְכַוֵּן הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ כִּי הִיא בַּת זוּגוֹ, וְתֵיבַת לְמֹשֶׁה הוּא דִּבְרֵי הַכָּתוּב שֶׁאוֹמֵר כִּי צִפּוֹרָה לְמֹשֶׁה הִיא לְמָנָה בַּת זוּגוֹ.
פסוק כב:גֵּר הָיִיתִי. לְשׁוֹן עָבָר, כִּי בִּזְמַן שֶׁנִּכְתְּבָה הַתּוֹרָה יְדַבֵּר הַכָּתוּב. אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ גֵּר הָיִיתִי עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים קיט:יט) ״גֵּר אָנֹכִי בָאָרֶץ״, כִּי הַצַּדִּיקִים אֵינָם בָּעוֹלָם הַזֶּה אֶלָּא כְּגֵרִים בְּלֹא שׁוּם יִשּׁוּב, וְהוּא אָמְרוֹ גֵּר הָיִיתִי מֵעוֹדִי, וְנוֹסַף לִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה לְצַד שֶׁהָיָה חוּץ מֵאֶחָיו וּבֵית אָבִיו:
פסוק כג:מִן הָעֲבוֹדָה. פֵּרוּשׁ, לֹא שֶׁצָּעֲקוּ לָאֵל שֶׁיּוֹשִׁיעֵם, אֶלָּא צָעֲקוּ מִן הַצַּעַר כְּאָדָם הַצּוֹעֵק מִכְּאֵבוֹ. וּמוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי אוֹתָהּ צְעָקָה עָלְתָה לִפְנֵי ה׳, וְהוּא אָמְרוֹ שַׁוְעָתָם וְגוֹ׳ מִן הָעֲבוֹדָה, פֵּירוּשׁ מִצַּעַר הָעֲבוֹדָה. וַיִּשְׁמַע ה׳ אֶת נַאֲקָתָם (שמות ב:כד), פֵּרוּשׁ, הֲרָמַת קוֹל כְּאֵבָם.
פסוק כג:עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים קיח:ה) ״מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ״, כִּי אַחַת מֵהַתְּפִלּוֹת הַמִּתְקַבְּלוֹת הִיא תְּפִלָּה שֶׁמִּתּוֹךְ צָרָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יונה ב:ג) ״קָרָאתִי מִצָּרָה״, וְהוּא אָמְרוֹ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם וְגוֹ׳ מִן הָעֲבֹדָה, פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁהָיְתָה מִצָּרַת הָעֲבוֹדָה. וּכְפִי זֶה שַׁוְעָה זוֹ הִיא תְּפִלָּה וְצַעֲקַת כְּאֵב הַצָּרָה, הִנֵּה הִיא רְמוּזָה בְּאָמְרוֹ ״מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ״. וּבָזֶה יְדֻיַּק עַל נָכוֹן טַעַם שֶׁשִּׁנָּה הַכָּתוּב לְשׁוֹנוֹ שֶׁהִתְחִיל לוֹמַר ״וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם״ וְגוֹ׳, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַתַּעַל זַעֲקָתָם״ וְגוֹ׳, אֶלָּא נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהֵם זָעֲקוּ מֵהַצָּרָה וְגַם שִׁוְּעוּ לַה׳, כְּאָמְרוֹ ״וַתַּעַל שַׁוְעָתָם״. וּכְפִי זֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״וַתַּעַל שַׁוְעָתָם״ שֶׁשִּׁוְּעוּ לֵאלֹהִים מִן הָעֲבוֹדָה.
פסוק כג:עוֹד אוּלַי אָמְרוֹ מִן הָעֲבוֹדָה יִרְצֶה, שֶׁלֹּא הִגִּיעָה הַשַּׁוְעָה לִפְנֵי ה׳ עַל יְדֵי אֶמְצָעִי, אֶלָּא בְּיוֹשֶׁר עָלְתָה מִן הָעֲבוֹדָה אֶל הָאֱלֹהִים, שֶׁלֹּא עַל יְדֵי בַּעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר (קהלת י:כ).
פסוק כה:וַיַּרְא וְגוֹ׳ וַיֵּדַע וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אַחַר שֶׁצָּעֲקוּ וְעָלְתָה צַעֲקָתָם זָכַר ה׳ בְּרִית הָאָבוֹת, וְזֶה הָיָה סִבָּה לִפְנוֹת לָהֶם וְלִרְאוֹת אוֹתָם, כִּי רְאִיַּת ה׳ בַּמִּצְטַעֵר תּוֹעִיל לַהֲסָרַת הַצַּעַר, כִּי הוּא רַחְמָן מָלֵא רַחֲמִים וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו, וְהוּא אָמְרוֹ ״וַיֵּדַע״ וְגוֹ׳ בְּלַעַ״ז אפיאד״ו. וְתִמְצָא כִּי בְּעֵת כַּעֲסוֹ יַסְתִּיר פָּנָיו, וְהוּא אָמְרוֹ (דברים לא:יח) ״וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר״ וְגוֹ׳. עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וַיֵּדַע דְּבָרִים נִסְתָּרִים שֶׁהֵרֵעוּ.
