פסוק א:הוי כל צמא. הוי זה ל' קריאה וזימון וקיבוץ הוא ויש הרבה במקרא (זכריה ב) הוי הוי ונוסו מארץ צפון:
פסוק א:שברו. ל' לשבור בר (בראשית מב) קנו:
פסוק א:יין וחלב. לקח טוב מיין וחלב:
פסוק ב:למה תשקלו כסף. למה תגרמו לכם לשקול כסף לאויביכם בלא לחם:
פסוק ג:חסדי דוד. שאגמול לדוד חסדיו:
פסוק ד:לאומים. שר וגדול עליהם ומוכיח ומעיד דרכיהם על פניהם:
פסוק ה:הן גוי לא תדע תקרא. לשמושך אם אלי תשמעו לשם ה' הנקרא עליך:
פסוק ו:בהמצאו. קודם גזר דין בעוד שהוא אומר לכם דרשוני:
פסוק ח:כי לא מחשבותי מחשבותיכם. אין שלי ושלכם שוות לכך אני אומר לכם יעזוב רשע דרכו ויתפוש את דרכי:
פסוק ח:ואיש און מחשבותיו. ויתפוש את מחשבותי לעשות הטוב בעיני, ומדרש אגדה כי לא מחשבותי וגו' אין דיני כדיני בשר ודם אתם מי שמודה בדין מתחייב אבל אני מודה ועוזב ירוחם (משלי כה):
פסוק ט:כי גבהו שמים וגו'. כלומר כי יש הבדל וחילוק מעלות ושבח בדרכי יותר מדרכיכ' ובמחשבותי יותר ממחשבותיכם כגבוה שמים על הארץ אתם נותנים לב למרוד בי ואני נותן לב להשיב אתכם:
פסוק י:כי כאשר ירד הגשם והשלג. ולא ישוב ריקם אך ייטיב לעולם:
פסוק יא:כן יהיה דברי אשר יצא מפי. להודיעכם ע"י הנביאים לא ישוב ריקם אך ייטיב לכם אם תשמעו להם:
פסוק יב:כי בשמחה תצאו. מן הגלות:
פסוק יב:ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה. שיתנו לכם פריים וצמחם ויהנו (ירוננו) יושביהם:
פסוק יג:תחת הנעצוץ וגו'. רבותינו דרשו תחת הרשעים יעלו צדיקים:
פסוק יג:נעצוץ. וסרפד מיני קוצים הם כלומר הרשעים יאבדו והצדיקים יטלו ממשלתם: