א מִ֥י הֶאֱמִ֖ין לִשְׁמֻעָתֵ֑נוּ וּזְר֥וֹעַ יְהוָ֖ה עַל־מִ֥י נִגְלָֽתָה׃ ב וַיַּ֨עַל כַּיּוֹנֵ֜ק לְפָנָ֗יו וְכַשֹּׁ֙רֶשׁ֙ מֵאֶ֣רֶץ צִיָּ֔ה לֹא־תֹ֥אַר ל֖וֹ וְלֹ֣א הָדָ֑ר וְנִרְאֵ֥הוּ וְלֹֽא־מַרְאֶ֖ה וְנֶחְמְדֵֽהוּ׃ ג נִבְזֶה֙ וַחֲדַ֣ל אִישִׁ֔ים אִ֥ישׁ מַכְאֹב֖וֹת וִיד֣וּעַ חֹ֑לִי וּכְמַסְתֵּ֤ר פָּנִים֙ מִמֶּ֔נּוּ נִבְזֶ֖ה וְלֹ֥א חֲשַׁבְנֻֽהוּ׃ ד אָכֵ֤ן חֳלָיֵ֙נוּ֙ ה֣וּא נָשָׂ֔א וּמַכְאֹבֵ֖ינוּ סְבָלָ֑ם וַאֲנַ֣חְנוּ חֲשַׁבְנֻ֔הוּ נָג֛וּעַ מֻכֵּ֥ה אֱלֹהִ֖ים וּמְעֻנֶּֽה׃ ה וְהוּא֙ מְחֹלָ֣ל מִפְּשָׁעֵ֔נוּ מְדֻכָּ֖א מֵעֲוֺנֹתֵ֑ינוּ מוּסַ֤ר שְׁלוֹמֵ֙נוּ֙ עָלָ֔יו וּבַחֲבֻרָת֖וֹ נִרְפָּא־לָֽנוּ׃ ו כֻּלָּ֙נוּ֙ כַּצֹּ֣אן תָּעִ֔ינוּ אִ֥ישׁ לְדַרְכּ֖וֹ פָּנִ֑ינוּ וַֽיהוָה֙ הִפְגִּ֣יעַ בּ֔וֹ אֵ֖ת עֲוֺ֥ן כֻּלָּֽנוּ׃ ז נִגַּ֨שׂ וְה֣וּא נַעֲנֶה֮ וְלֹ֣א יִפְתַּח־פִּיו֒ כַּשֶּׂה֙ לַטֶּ֣בַח יוּבָ֔ל וּכְרָחֵ֕ל לִפְנֵ֥י גֹזְזֶ֖יהָ נֶאֱלָ֑מָה וְלֹ֥א יִפְתַּ֖ח פִּֽיו׃ ח מֵעֹ֤צֶר וּמִמִּשְׁפָּט֙ לֻקָּ֔ח וְאֶת־דּוֹר֖וֹ מִ֣י יְשׂוֹחֵ֑חַ כִּ֤י נִגְזַר֙ מֵאֶ֣רֶץ חַיִּ֔ים מִפֶּ֥שַׁע עַמִּ֖י נֶ֥גַע לָֽמוֹ׃ ט וַיִּתֵּ֤ן אֶת־רְשָׁעִים֙ קִבְר֔וֹ וְאֶת־עָשִׁ֖יר בְּמֹתָ֑יו עַ֚ל לֹא־חָמָ֣ס עָשָׂ֔ה וְלֹ֥א מִרְמָ֖ה בְּפִֽיו׃ י וַיהוָ֞ה חָפֵ֤ץ דַּכְּאוֹ֙ הֶֽחֱלִ֔י אִם־תָּשִׂ֤ים אָשָׁם֙ נַפְשׁ֔וֹ יִרְאֶ֥ה זֶ֖רַע יַאֲרִ֣יךְ יָמִ֑ים וְחֵ֥פֶץ יְהוָ֖ה בְּיָד֥וֹ יִצְלָֽח׃ יא מֵעֲמַ֤ל נַפְשׁוֹ֙ יִרְאֶ֣ה יִשְׂבָּ֔ע בְּדַעְתּ֗וֹ יַצְדִּ֥יק צַדִּ֛יק עַבְדִּ֖י לָֽרַבִּ֑ים וַעֲוֺנֹתָ֖ם ה֥וּא יִסְבֹּֽל׃ יב לָכֵ֞ן אֲחַלֶּק־ל֣וֹ בָרַבִּ֗ים וְאֶת־עֲצוּמִים֮ יְחַלֵּ֣ק שָׁלָל֒ תַּ֗חַת אֲשֶׁ֨ר הֶעֱרָ֤ה לַמָּ֙וֶת֙ נַפְשׁ֔וֹ וְאֶת־פֹּשְׁעִ֖ים נִמְנָ֑ה וְהוּא֙ חֵטְא־רַבִּ֣ים נָשָׂ֔א וְלַפֹּשְׁעִ֖ים יַפְגִּֽיעַ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רש"י

רש״י

פסוק א:
מִי הֶאֱמִין לִשְׁמֻעָתֵנוּ. כֵּן יֹאמְרוּ הָעֲוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ: אִלּוּ הָיִינוּ שׁוֹמְעִים מִפִּי אֲחֵרִים מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים, אֵין לְהַאֲמִין:
פסוק א:
וּזְרוֹעַ ה׳. כָּזֹאת בִּגְדֻלָּה וְהוֹד, עַל מִי נִגְלָתָה עַד הֵנָּה?
פסוק ב:
וַיַּעַל כַּיּוֹנֵק לְפָנָיו. הָעָם הַזֶּה, לִפְנֵי בָּא לוֹ הַגְּדֻלָּה הַזֹּאת, עַם שָׁפָל הָיָה מְאֹד, וְעָלָה מֵאֵלָיו כְּיוֹנֵק מִיּוֹנֶקֶת הָאִילָנוֹת:
פסוק ב:
וְכַשֹּׁרֶשׁ. עָלָה מֵאֶרֶץ צִיָּה:
פסוק ב:
לֹא תֹאַר. הָיָה לוֹ מִתְּחִלָּה וְלֹא הָדָר:
פסוק ב:
וְנִרְאֵהוּ וְלֹא מַרְאֶה וְנֶחְמְדֵהוּ. וּכְשֶׁרְאִינוּהוּ מִתְּחִלָּה בְּאֵין מַרְאֶה, הֵיאַךְ נֶחְמְדֵהוּ? וְנֶחְמְדֵהוּ תָּמוּהַּ הוּא:
פסוק ג:
נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים. הָיָה; כֵּן דֶּרֶךְ הַנָּבִיא הַזֶּה: מַזְכִּיר כָּל יִשְׂרָאֵל כְּאִישׁ אֶחָד, ״אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב״ (ישעיהו מד:ב), וְאַף כָּאן ״הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי״ (ישעיהו נב:יג) בְּבֵית יַעֲקֹב אָמַר; וְ׳יַשְׂכִּיל׳ לְשׁוֹן הַצְלָחָה הוּא, כְּמוֹ ״וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָיו מַשְׂכִּיל״ (שמואל א יח:יד):
פסוק ג:
וּכְמַסְתֵּר פָּנִים מִמֶּנּוּ. מֵרֹב בָּשְׁתָּם וְשִׁפְלוּתָם הָיוּ כְּמַסְתִּיר פָּנִים מִמֶּנּוּ, חֲבוּשֵׁי פָּנִים בְּטָמוּן, כְּדֵי שֶׁלֹּא נִרְאֶה אוֹתָם, כְּאָדָם מְנֻגָּע שֶׁמַּסְתִּיר פָּנָיו וְיָרֵא מְהַבִּיט:
פסוק ד:
אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא. אָכֵן לְשׁוֹן ׳אֲבָל׳ בְּכָל מָקוֹם. אֲבָל עַתָּה אָנוּ רוֹאִים שֶׁלֹּא מֵחֲמַת שִׁפְלוּתוֹ בָּא לוֹ, אֶלָּא מְיֻסָּר הָיָה בְּיִסּוּרִין:
פסוק ד:
וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ. אָנוּ הָיִינוּ סְבוּרִים שֶׁהוּא שְׂנָאוּי לַמָּקוֹם, וְהוּא לֹא הָיָה כֵּן, אֶלָּא מְחֹלָל הָיָה מִפְּשָׁעֵינוּ וּמְדֻכָּא מֵעֲוֹנוֹתֵינוּ:
פסוק ה:
מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו. בָּאוּ עָלָיו יִסּוּרֵי הַשָּׁלוֹם שֶׁהָיָה לָנוּ, שֶׁהוּא הָיָה מְיֻסָּר לִהְיוֹת שָׁלוֹם לְכָל הָעוֹלָם:
פסוק ו:
כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ. עַתָּה נִגְלָה:
פסוק ו:
הִפְגִּיעַ בּוֹ. נֶעְתַּר עַל יָדוֹ וְנִתְרַצָּה עַל עֲוֹן כֻּלָּנוּ, שֶׁלֹּא הֶחְרִיב עוֹלָמוֹ. הִפְגִּיעַ אשפריאי״ר בלע״ז, לְשׁוֹן ׳תְּחִנָּה׳:
פסוק ז:
נִגַּשׂ וְהוּא נַעֲנֶה. נִגַּשׂ הִנֵּה בְּנוֹגְשִׂים וְדוֹחֲקִים:
פסוק ז:
וְהוּא נַעֲנֶה. בְּאוֹנָאַת דְּבָרִים, שורפרלרי״ן בלע״ז:
פסוק ז:
לֹא יִפְתַּח פִּיו. סוֹבֵל הָיָה וְשׁוֹתֵק, כְּמוֹ הַשֶּׂה אֲשֶׁר לַטֶּבַח יוּבָל, וּכְרָחֵל אֲשֶׁר לִפְנֵי גוֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה:
פסוק ז:
לֹא יִפְתַּח פִּיו. מוּסָב עַל שֶׂה לַטֶּבַח יוּבָל:
פסוק ח:
מֵעֹצֶר וּמִמִּשְׁפָּט לֻקָּח. הַנָּבִיא מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר, כִּי זֹאת יֹאמְרוּ הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמָזָלוֹת בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, כְּשֶׁיִּרְאוּ כְּשֶׁנִּלְקַח מִן הָעֹצֶר שֶׁהָיָה עָצוּר בְּיָדָם, וּמִמִּשְׁפָּט הַיִּסּוּרִין שֶׁסָּבַל עַד עַתָּה:
פסוק ח:
וְאֶת דּוֹרוֹ. שָׁנִים שֶׁעָבְרוּ עָלָיו:
פסוק ח:
מִי יְשׂוֹחֵחַ אֶת הַתְּלָאוֹת אֲשֶׁר מְצָאוּהוּ? כִּי נִגְזַר הָיָה מִתְּחִלָּה וְגוֹלֶה מֵאֶרֶץ חַיִּים, הִיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר מִפֶּשַׁע עַמִּי בָּא הַנֶּגַע הַזֶּה לַצַּדִּיקִים שֶׁבָּהֶם:
פסוק ט:
וַיִּתֵּן אֶת רְשָׁעִים קִבְרוֹ מָסַר אֶת עַצְמוֹ לְהִקָּבֵר כְּכָל אֲשֶׁר יִגְזְרוּ עָלָיו רִשְׁעֵי הָאֻמּוֹת, שֶׁהָיוּ קוֹנְסִין עֲלֵיהֶם הֲרִיגָה וּקְבוּרַת חֲמוֹרִים בִּמְעֵי הַכְּלָבִים:
פסוק ט:
אֶת רְשָׁעִים. לְדַעַת הָרְשָׁעִים נִתְרַצָּה לִקָּבֵר, וְלֹא יִכְפּוֹר בֵּאלֹהִים חַיִּים:
פסוק ט:
וְאֶת עָשִׁיר בְּמֹתָיו. וּלְדַעַת הַמּוֹשֵׁל מָסַר עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי מָוֶת שֶׁגָּזַר עָלָיו, עַל לֹא רָצָה לְקַבֵּל עָלָיו כְּפִירָה, לַעֲשׂוֹת רָעָה וְלַחְמוֹס חָמָס כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הָיָה גָּר בֵּינֵיהֶם:
פסוק ט:
וְלֹא מִרְמָה בְּפִיו. לְקַבֵּל עָלָיו עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת:
פסוק י:
וַה' חָפֵץ דַּכְּאוֹ הֶחֱלִי. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ לְדַכְּאוֹ וּלְהַחֲזִירוֹ לְמוּטָב, לְפִיכָךְ הֶחֱלִי אוֹתוֹ:
פסוק י:
אִם תָּשִׂים אָשָׁם נַפְשׁוֹ וְגוֹ׳. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֶרְאֶה אִם תְּהֵא נַפְשׁוֹ נוֹתֶנֶת וְנִמְסֶרֶת בִּקְדוּשָׁתִי לַהֲשִׁיבָהּ לִי אָשָׁם עַל כָּל אֲשֶׁר מָעַל, אֶגְמֹל לוֹ גְּמוּלוֹ, וְיִרְאֶה זֶרַע וְגוֹ׳. אָשָׁם זֶה לְשׁוֹן ׳כֹּפֶר׳, שֶׁנּוֹתֵן אָדָם לְמִי שֶׁחָטָא לוֹ, אמינד״א בלע״ז, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בַּפְּלִשְׁתִּים (שמואל א ו:ג): ״אַל תָּשִׁיבוּ אוֹתוֹ רֵיקָם כִּי הָשֵׁב תָּשִׁיבוּ לוֹ אָשָׁם״:
פסוק יא:
מֵעֲמַל נַפְשׁוֹ. הָיָה אוֹכֵל וְשָׂבֵעַ, וְלֹא הָיָה גּוֹזֵל וְחוֹמֵס:
פסוק יא:
בְּדַעְתּוֹ יַצְדִּיק צַדִּיק. הָיָה שׁוֹפֵט עַבְדִּי מִשְׁפַּט אֱמֶת לְכָל הַבָּאִים לְדִין לְפָנָיו:
פסוק יא:
וַעֲוֺנֹתָם. הָיָה סוֹבֵל כְּדֶרֶךְ כָּל הַצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר ״אַתָּה וּבָנֶיךָ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן הַמִּקְדָּשׁ״ (במדבר יח:א):
פסוק יב:
לָכֵן. עַל עֲשׂוֹתוֹ זֹאת אֲחַלֵּק לוֹ נַחֲלָה וְגוֹרָל בָּרַבִּים עִם הָאָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים (סוטה יד א):
פסוק יב:
הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ. לְשׁוֹן ״וַתְּעַר כַּדָּהּ״ (בראשית כד:כ):
פסוק יב:
וְאֶת פֹּשְׁעִים נִמְנָה. סָבַל יִסּוּרִין כְּאִלּוּ חָטָא וּפָשַׁע, וְהוּא בִּשְׁבִיל אֲחֵרִים נָשָׂא חֵטְא הָרַבִּים:
פסוק יב:
וְלַפֹּשְׁעִים יַפְגִּיעַ. עַל יְדֵי יִסּוּרִין שֶׁבָּאת עַל יָדוֹ טוֹבָה לָעוֹלָם: