פסוק ב:מדוע באתי. להתקרב אליכם ואין איש מי מכם פונה אלי:
פסוק ג:אלביש שמים. צבא השמים שרי העכו"ם כשאני בא ליפרע מן האומה:
פסוק ד:נתן לי לשון למודים. ישעיה היה אומר ה' שלחני ונתן לי לשון הראוי ללמד כדי לדעת לעות את העיפים וצמאים לשמוע את דברי הקב"ה דבר:
פסוק ד:לעות. מנחם חברו במחלוקת עת לעשות לה' (תהילים קי״ט:קכ״ו) לקבוע להם עתים:
פסוק ד:יעיר לי אזן. מעורר את אזני ברוח קדשו:
פסוק ד:לשמוע כלמודים. במשפט הלימודים האמת והנכוחה:
פסוק ה:פתח לי אוזן. והשמיעני את מי אשלח (לעיל ו) שלחתי את עמוס והיו קורין אותו פסילוס שלחתי את מיכה וכו' כדאיתא בפסיקתא דנחמו נחמו:
פסוק ה:ואנכי לא מריתי. מלילך בשליחותו ולא נסוגותי אחור אלא ואומר הנני שלחני (שם):
פסוק ו:גוי נתתי למכים. הוא אומר לי ישעיה בני סרבנים הם בני טרחנים הם על מנת שלא תכעס עליהם אמרתי לו על מנת כן:
פסוק ז:וה' אלהים יעזר לי. אם יקומו עלי:
פסוק ח:קרוב מצדיקי. הקב"ה קרוב לי לזכותי בדין:
פסוק י:בקול עבדו. בקול הנביאים:
פסוק י:אשר הלך חשכים. אפי' צרה באה עליו יבטח בשם ה' כי הוא יצילהו:
פסוק יא:הן כולכם. שאינכם שומעים בקול נביאיו:
פסוק יא:קודחי אש. עברתו עליכם:
פסוק יא:מאזרי זיקות. מחזיקי זיקות הן גצין וגחלי אש הנזרקין בקלע ויש לו דוגמא בל' ארמי זיקוקין דנור כך וכך זיקתא פסיק לן:
פסוק יא:לכו באור אשכם. לפי דרככם תלקו:
פסוק יא:מידי. תהא גמולכם זאת לכם: