תנ"ך על הפרק - ישעיה נ - מצודת דוד

תנ"ך על הפרק

ישעיה נ

384 / 929
היום

הפרק

כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אֵ֣י זֶ֠ה סֵ֣פֶר כְּרִית֤וּת אִמְּכֶם֙ אֲשֶׁ֣ר שִׁלַּחְתִּ֔יהָ א֚וֹ מִ֣י מִנּוֹשַׁ֔י אֲשֶׁר־מָכַ֥רְתִּי אֶתְכֶ֖ם ל֑וֹ הֵ֤ן בַּעֲוֺנֹֽתֵיכֶם֙ נִמְכַּרְתֶּ֔ם וּבְפִשְׁעֵיכֶ֖ם שֻׁלְּחָ֥ה אִמְּכֶֽם׃מַדּ֨וּעַ בָּ֜אתִי וְאֵ֣ין אִ֗ישׁ קָרָֽאתִי֮ וְאֵ֣ין עוֹנֶה֒ הֲקָצ֨וֹר קָצְרָ֤ה יָדִי֙ מִפְּד֔וּת וְאִם־אֵֽין־בִּ֥י כֹ֖חַ לְהַצִּ֑יל הֵ֣ן בְּגַעֲרָתִ֞י אַחֲרִ֣יב יָ֗ם אָשִׂ֤ים נְהָרוֹת֙ מִדְבָּ֔ר תִּבְאַ֤שׁ דְּגָתָם֙ מֵאֵ֣ין מַ֔יִם וְתָמֹ֖ת בַּצָּמָֽא׃אַלְבִּ֥ישׁ שָׁמַ֖יִם קַדְר֑וּת וְשַׂ֖ק אָשִׂ֥ים כְּסוּתָֽם׃אֲדֹנָ֣י יְהֹוִ֗ה נָ֤תַן לִי֙ לְשׁ֣וֹן לִמּוּדִ֔ים לָדַ֛עַת לָע֥וּת אֶת־יָעֵ֖ף דָּבָ֑ר יָעִ֣יר ׀ בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֗קֶר יָעִ֥יר לִי֙ אֹ֔זֶן לִשְׁמֹ֖עַ כַּלִּמּוּדִֽים׃אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ פָּתַֽח־לִ֣י אֹ֔זֶן וְאָנֹכִ֖י לֹ֣א מָרִ֑יתִי אָח֖וֹר לֹ֥א נְסוּגֹֽתִי׃גֵּוִי֙ נָתַ֣תִּי לְמַכִּ֔ים וּלְחָיַ֖י לְמֹֽרְטִ֑ים פָּנַי֙ לֹ֣א הִסְתַּ֔רְתִּי מִכְּלִמּ֖וֹת וָרֹֽק׃וַאדֹנָ֤י יְהוִה֙ יַֽעֲזָר־לִ֔י עַל־כֵּ֖ן לֹ֣א נִכְלָ֑מְתִּי עַל־כֵּ֞ן שַׂ֤מְתִּי פָנַי֙ כַּֽחַלָּמִ֔ישׁ וָאֵדַ֖ע כִּי־לֹ֥א אֵבֽוֹשׁ׃קָרוֹב֙ מַצְדִּיקִ֔י מִֽי־יָרִ֥יב אִתִּ֖י נַ֣עַמְדָה יָּ֑חַד מִֽי־בַ֥עַל מִשְׁפָּטִ֖י יִגַּ֥שׁ אֵלָֽי׃הֵ֣ן אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ יַֽעֲזָר־לִ֔י מִי־ה֖וּא יַרְשִׁיעֵ֑נִי הֵ֤ן כֻּלָּם֙ כַּבֶּ֣גֶד יִבְל֔וּ עָ֖שׁ יֹאכְלֵֽם׃מִ֤י בָכֶם֙ יְרֵ֣א יְהוָ֔ה שֹׁמֵ֖עַ בְּק֣וֹל עַבְדּ֑וֹ אֲשֶׁ֣ר ׀ הָלַ֣ךְ חֲשֵׁכִ֗ים וְאֵ֥ין נֹ֙גַהּ֙ ל֔וֹ יִבְטַח֙ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֔ה וְיִשָּׁעֵ֖ן בֵּאלֹהָֽיו׃הֵ֧ן כֻּלְּכֶ֛ם קֹ֥דְחֵי אֵ֖שׁ מְאַזְּרֵ֣י זִיק֑וֹת לְכ֣וּ ׀ בְּא֣וּר אֶשְׁכֶ֗ם וּבְזִיקוֹת֙ בִּֽעַרְתֶּ֔ם מִיָּדִי֙ הָיְתָה־זֹּ֣את לָכֶ֔ם לְמַעֲצֵבָ֖ה תִּשְׁכָּבֽוּן׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
אי זה ספר וכו׳. כאומר אם אמנם נתתי לה גט כריתות כמ״ש ואתן את ספר כריתותיה וכו׳ (ירמיה ג) אבל איזה זה הספר אשר שלחתיה בה ר״ל נראה בה מפני מה שלחתיה הלא היתה בעבור הפשע כמ״ש שם וא״כ כשתשובו נעקר הכריתות: או מי מנושי. מי הלוה לי דבר מה עד שמכרתי אתכם לו בפרעון החוב: הן בעונותיכם נמכרתם. וא״כ כשתעשו תשובה תהיו נפדין: ובפשעיכם. בעבור הפשעים נשלחה הכנסים שלכם וא״כ בתשובה יהיה נעקר השילוחין: מדוע באתי. אני באתי להתקרב אליכם ואין איש פונה אלי: קראתי. שתבואו אלי ואין מי משיב לי: הקצור. ר״ל וכי אין בי תועלת וכי קצרה ידי מלפדות אתכם: בגערתי. כשאני גוער בים נעשה חורב ויבש והנהרות נעשות יבשות כמקום מדבר ר״ל אחריב העכו״ם הנמשלים למים רבים: תבאש דגתם. קבוצת הדגים תבאש מחסרון המים כי תמות בצמא ותבאש ורצה לומר אנשי העכו״ם יאבדו ולפי שהמשילם לנהרות אמר לשון הנופל ביובש הנהרות: אלביש שמים. ושק וכו׳ כפל הדבר במ״ש: ה׳. ישעיה הוא אומר ה׳ שלחני לנבאות ונתן לי לשון צח הראוי ללמד: לדעת לעות. להשיג ללמד לפי העת והזמן את התאב לשמוע דבר ה׳ כאדם העיף התאב למים: יעיר בבוקר. בכל בוקר היה מעורר אותי ללכת לנבאות: יעיר לי אוזן. היה מעורר אזני לשמוע הנבואה כדרך הרב המעורר אזני התלמידים לשמוע אמריו: פתח לי אוזן. לשמוע דבריו שאמר את מי אשלח (לעיל ו): לא מריתי. לא סרבתי מללכת: אחור וכו׳. לא חזרתי לאחור למען בדבר והוא כפול במ״ש: גוי נתתי למכים. מסרתי גופי למכים רצה לומר לא מנעתי ללכת מחשש פן יכוני ולחיי למורטים מסרתי לחיי למורטים שערותם: פני לא הסתרתי. ר״ל לא מנעתי ללכת מחשש פן יכלימוני וירוקו בפני: יעזר לי. רצה לומר קרוב היה הדבר שיכלימו אותי אבל ה׳ עזר לי לכן לא נכלמתי: על כן שמתי פני. ר״ל על כי ראיתי שה׳ עוזר לי לזה שמתי פני כחלמיש לדבר קשות ואדע שלא אבוא לידי בושה: קרוב מצדיקי. ה׳ המצדיק אותי בדין הוא קרוב אלי לכן מי הרוצה לריב עמדי נעמדה יחד אני והוא כאומר הנה בודאי לא יוכל לי: מי בעל משפטי. מי הרוצה לבוא עמי במשפט יגש אלי והוא כפול במ״ש: הן אד׳ וכו׳. באמת ה׳ יעזר לי ומי הוא א״כ אשר יוכל להרשיע ולחייב אותי הן כולם באמת כל העומדים עלי ירקבו כבגד הנרקב: עש יאכלם. לפי שהמשילם לבגד אמר לשון הנופל בבגד: ירא ה׳. אשר הוא ירא מה׳ ושומע בקול עבדו הנביא: אשר הלך חשכים. אפי׳ הלך בחשכת הצרות ועדיין לא מצא הארה ותשועה: יבטח בשם ה׳. שתבא לו התשועה וישען כפל הדבר במ״ש: הן כלכם. אבל באמת כמעט כלכם מעבירים את חמת ה׳: מאזרי זיקות. מאזרים את המקום בניצוצי אש והיא היא וכפל הענין במ״ש: לכו באור אשכם. ר״ל לפי המעשה כן יהיה הגמול: ובזיקות בערתם. כפל הדבר במ״ש: מידי וגו׳. לא במקרה היתה כי אם מידי באה בגזרה למען תמותו בעצבון כי לא תסור העצבון עד כי תמותו:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך