עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו

בספר ויקרא מתואר מעמדם המיוחד של הכהנים כמשרתי ה', שנבחרו להיות נושאי דברו אל העם. בפרקנו מדבר ישעיהו על שליחות מקבילה, על תפקידו של עם ישראל בקרב הגויים. רעיון זה בדבר מהותו ותפקידו של העם הנבחר מורגש מאוד בפרקנו ובפרק הבא. בפרקנו קובע הנביא את תפקידו של העם: "עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו"(ישעיה מג כא), בתחילת הפרק הבא קובע הנביא כי עם ישראל נבחר ע"י ה': "ועתה שמע יעקב עבדי וישראל בחרתי בו"(ישעיה מד א), ובפסוק שלאחריו "אל תירא עבדי יעקב וישורון בחרתי בו"(ישעיה מד ב). ולקראת סוף הפרק הבא מבשר הנביא את גאולתו שמשמעה תפארת ה': "כי גאל ה' יעקב ובישראל יתפאר"(ישעיה מד בג).

פסוקים אלו מעמידים אותנו על ההבדל התהומי בין התפיסה הדתית של עובדי האלילים ושל עם ישראל. האליל העכומ"י נבחר על ידי העם לשמש לו אלוהים פרטיים, בעוד שא-להי ישראל הוא א-להי כל העולם והוא בחר בעם ישראל להיות לו עבדים למען יספרו תהילתו בעולם וישמשו עדיו.

כך מתאר ר' חיים מוולוזין את הבחירה של אומות העולם באלוהיהם:

וזו הייתה כל עניין עבודת הכוכבים והמזלות של דורות הראשונים מימי דור אנוש... שהיו עובדים לכוחות הכוכבים והמזלות, כל אחד לכוכב ומזל מיוחד שברר לעצמו. לא שחשב כל אחד שאותו הכוכב הוא אלוה שברא את כל , שהרי מעולם היה שומה בפיהם של עובדי הכוכבים והמזלות לקרותו יתברך שמו, א-להא דאלהין(א-להי האלהים). וכן אמר מלאכי הנביא בתוכחתו לישראל: "כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגויים... כי גדול שמי בגויים אמר ה' צבאות"(מלאכי א יא).
(נפש החיים שער ג פרק ט; ועיין נפש החיים שער א פרק ב בהגה"ה ד"ה "ואף שהוא שם משותף")

אולם בעם ישראל כיוון הבחירה הוא שונה, לא העם בחר לו אלוה, אלא הבורא בחר לו עם. לא הוא תלוי בנו, אלא אנו תלויים בו, "והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש"(שמות יט ה). יש לחזור ולשנן את הידיעה, שהעובדה שה' בחר בעם ישראל להיות לו סגולה אינה ממעטת את העובדה שהוא א-להי העולם כולו. גם הבחירה באברהם ובזרעו נעשתה לצורך העולם כולו. לאברהם נאמר "ונברכו בך כל משפחות האדמה"(בראשית יב ג). וגם חלום-חזון אחרית הימים שלנו קובע: "ונהרו אליו כל הגויים והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה'(ישעיה ב ב-ג). וכך אנו מתפללים שלוש פעמים ביום: "לתקן עולם במלכות שדי וכל בני בשר יקראו בשמך להפנות אליך כל רשעי ארץ... ויקבלו כולם את עול מלכותך".

למרות המטרה המאחדת את העולם כולו, הדרך להשגתה מכריחה הפרדה בין ישראל לעמים אברהם מצטווה "לך לך מארצך"(בראשית יב א), גורל עם ישראל הוא "עם לבדד ישכון"(במדבר כג ט), ובתפילת עלינו לשבח מודגשת יפה הבדלה זו "שהם... אנחנו...".

אבל אם המטרה האסטרטגית הסופית של עם ישראל היא שכלל האנושות תכיר במלכות ה' עליהם, מדוע צריך ה' לבחור עם אחד להיות לו סגולה מכל העמים? מה פשר האפליה של בחירת עם אחד לתיתו עליון על שאר האומות? ואכן כך שאל מלך כוזר את החבר:

ומדוע לא נתנה התורה כהישרה לכל בני האדם? וכי לא היה זה ראוי יותר לחכמה הא-להית?
(כוזרי מאמר א פסקה קב).

התשובה שמשיב החבר למלך כוזר, מדגישה את הכלל הבסיסי שיש דרגות שונות בקדושה. לשם התעלות בקדושה יש לשים לב גם לצד הסגולי הטבעי שנקבע ע"י הבורא וגם לצד הבחירי הנתון בידי האדם(ועיין אגרת תקנ"ה של הרב קוק, אגרות ראי"ה חלק ב עמ' קכא):

וכי לא היה ראוי יותר כי יהיו כל בעלי החיים מדברים? בראשונה חל הענין הא-להי על יחיד בכל משפחה שהיה גרעין האחרים וסגולת האב, הוא שהיה מקבל האור ההוא, וכל האחרים לא היו כי אם כקליפות, ולא קבלו אותו האור עד שבאו בני יעקב, שכולם היו סגולה וגרעין ונבדלו משאר בני אדם בתכונות א-להיות שעשאום כאילו לבני מין אחר – מלאכי, כולם מבקשים דרגות הנבואה.
(כוזרי מאמר א פסקה קג)

הרב קוק מסביר את העניין:

הקריאה של "כל העדה כולם קדושים ובתוכם י-הוה"(במדבר טז ג) הייתה קריאה לועגת לכל תוכן הקודש ולכל הרוממות וההכנה התוכית הדרושה להעשות עד שיהיה הקודש מבוסס בחיים באמת... הקריאה אל כל העמים השקועים בכל רפש הטומאה בכל מעמקי הרשע והבערות, בתהומות החושך היותר מחרידות: "הנכם כולכם קדושים, כולם בנים לה', אין הפרש בין עם לעם' אין עם קדוש ונבחר בעולם, כל האדם הוא קדוש בשווה" זאת היא הקרחות(מלשון קרח ועדתו) האנושית שהיא הקינות(מלשון קין והבל) החדשה שממנה סובל האדם... אז יבורר לכל, כי סגולת הקודש אינה סגולה זולה שיכולה להינטל בכל ידיים מסואבות, כי אם סגולה העולה בעמל נורא במסירות נפש קבועה וע"י זכות נחלת קודש של אבות לבנים.
(אורות עמ' לב)

אכן בכל השטחים בנויה הקדושה במעגלים מעגלים של עלייה בלתי פוסקת במקום, בזמן ובאדם. בכל המישורים יורדת ההשפעה בדרך המרכז לכלל הבריאה, וכך גם בקדושת האדם. ה' הוא מלך על כל הארץ, אבל הקדושה יורדת לעולם כולו דרך העם שהוא ברא לתכלית זו - עם ישראל, "עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו".