הרקע
אין אפשרות להבין מעשה של אדם לאשורו, אם לא מכירים את האדם, את תכונותיו, אישיותו ושאיפותיו. חובה עלינו להבין את מה שאירע לו קודם למעשה, ומה שאירע לאחר מכן. שומה עלינו לבחון את אישיותו של דוד, את המעשים שהובילו למעשה בת שבע, ואת שאירע לאחריו.
אישיותו של דוד
לא נוכל כמובן להקיף את כל תכונותיו וסגולותיו של דוד, אך ניגע בכמה מהן. הרמב"ם בהקדמתו ליד החזקה מונה את שלשלת הקבלה של תורה שבעל פה. מי היו ראשי הסנהדרין שמסרו מאחד לשני. המקבל משמואל ובית דינו היה דוד ובית דינו וממנו קיבל אחיה השילוני. א"כ דוד המלך הוא גם ראש הסנהדרין! הוא מקבל את כל התורה שבעל פה משמואל.
אומר הרמב"ם(הלכות ממרים פ"א ה"א): "סנהדרין שיושבים בלשכת הגזית הם עיקר תורה שבעל פה...". גם שאר עם ישראל לומדים תושבע"פ, אך עיקרה מרוכזת באותם שבעים זקנים שבראשם ראש הבי"ד. והם מרכזים בתוכם את כל אוצרות התורה ומכמניה. הם עיקר תורה שבעל פה. ודוד בראש כולם.
אם אנו רוצים להשוות את דוד לאישים בני זמננו מבחינה זאת של תורה הרי נקבל ת"ח בסדר גודל העולה על הגאון מוילנא, ר' עקיבא איגר ועוד.
על שקידת התורה של דוד ומסירות נפשו מסופר בגמ'(ברכות ג): כל יום בחצות היה כנורו של דוד מנגן ומעירו והיה קם ועוסק בתורה שירות ותשבחות עד אור הבוקר.
גם לפני כן לא היה שוכב לישון מוקדם. כל שנתו היומית היתה כשנת סוס - שיתין נשמין(ברכות ג). בין אם נפרש שפרק זמן זה הוא כחצי שעה, ובין אם נפרש כשלוש שעות (לפי המרבה) נמצא שכמעט כל ימיו לא ישן דוד שנת קבע! שקידה נוראה על התורה ועל צרכי הממלכה.
יכולת האיפוק והשליטה העצמית של דוד דומה שאין להם אח ורע לא רק בהסטוריה האנושית, אלא אף בכל סיפורי התנ"ך! קשה למצוא אדם הנרדף על לא עוול בכפו משך תקופה ארוכה, ופעם אחר פעם איננו מרים ידו על רודפו. דוד אף אינו מניח לאנשיו לשלוח יד באויב המשותף - בשאול.
מדרגתו של דוד אינה נובעת רק מגדלותו בתורה. הלא דוד הוא מחבר ספר תהלים! "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועייף בלי מים"(תהילים סג ב). זאת ועוד, בנוסף לרוח הקודש, ששרתה על דוד בחברו את ספר תהילים, דוד הוא גם נביא. כדברי הכתוב: "רוח ה' דיבר בי ומילתו על לשוני"(שמואל ב כג יב). ובגמרא(ברכות נז): "הרואה דוד בחלום יצפה לחסידות" (שיהיה חסיד כדוד).
לאור הכרה מינימלית של דוד ומעלתו, לא יתכן כמעט שמעשה בת שבע הוא היגררות עיורת אחר תאוות היצר השפלה.
התגובה האינסטינקטיבית של אדם ירא שמים, בראותו במקרה אשת איש רוחצת תהיה לברוח מהמקום ולא להתבונן יותר. הוא אף יצטער על שהתגלגל לידו להסתכל באיסור. קל וחומר לאדם שתקן כל מדותיו, והגיע למדרגת רוח הקודש כמובא בספר מסילת ישרים(מתוך עבודה זרה כ:):
"אמר רבי פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי זהירות זהירות מביאה לידי זריזות זריזות מביאה לידי נקיות נקיות מביאה לידי פרישות פרישות מביאה לידי טהרה טהרה מביאה לידי קדושה קדושה מביאה לידי ענוה ענוה מביאה לידי יראת חטא יראת חטא מביאה לידי חסידות חסידות מביאה לידי רוח הקודש...". "רוח ה' דיבר בי ומילתו על לשוני", זוהי מדרגתו של דוד!