דוד מכניס את עצמו לנסיון
כדי להבין את חטאו של יואב לגבי אוריה החתי, חייבים להסביר תחלה את ענין דוד ובת שבע. תחלה נזכיר את מאמר חז"ל(עבודה זרה ד:): "והיינו דאמר רבי שמעון בן יוחאי לא היה דוד ראוי לאותו מעשה(בת שבע) ולא ישראל ראויין לאותו מעשה(חטא העגל). לא היה דוד ראוי לאותו מעשה דכתיב: ולבי חלל בקרבי, ולא ישראל ראויין לאותו מעשה דכתיב: מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי כל הימים. אלא למה עשו? לומר לך שאם חטא יחיד אומרים לו לך אצל יחיד שעשה תשובה אף אתה עשה תשובה, ואם חטאו צבור אומרים להם לכו אצל צבור". כידוע רצה השטן למנוע הקמת מלכות בית דוד. ומעשה בת שבע היה חלק ממאמצי השטן להפריע להקמת המלכות. למרות כל האמור דוד התנסה כי הוא בקש נסיון. הגמרא(סנהדרין קז.) אומרת: "אמר רב לעולם אל יביא אדם עצמו לידי נסיון. שהרי דוד מלך ישראל הביא עצמו לידי נסיון ונכשל. אמר לפניו: רבונו של עולם מפני מה אומרים אלקי אברהם, אלקי יצחק ואלקי יעקב, ואין אומרים אלקי דוד? אמר(הקב"ה) אינהו מינסו לי, את לא מנסית לי(הם עמדו בנסיון לפני ואתה לא עמדת). אמר לפניו: רבונו של עולם, נסני, שנאמר: בחנני ה' ונסני. אמר לו: מיניסנא לך ועבידנא מלתא בהדך, דלדידהו לא הודעתיהו ואלו אנא קא מודענא לך דמנסינא לך בדבר ערוה(אמר לו הקב"ה את האבות נסיתי ולא אמרתי להם באיזה תחום יהיה הנסיון, לך אני אומר שהנסיון שלך יהיה בדבר ערוה), מיד ויהי לעת הערב ויקם דוד מעל משכבו".
חז"ל אמרו לנו כי דוד שגה בזה שבקש מהקב"ה לנסות אותו כפי שניסה את האבות. השגיאה של דוד לעומת האבות היתה, שהאבות לא בקשו נסיונות אלא הקב"ה החליט לנסותם בתחומים שונים וכאשר הופיע הנסיון השתדל כל אחד לעמוד בנסיון היטב, ואילו דוד מבקש מה' שינסה אותו הגם שהיה אחרי האבות ובוודאי דרגתו נמוכה משלהם.(אמרנו 'נמוכה' משום שכל המאוחר מחברו קטן מחברו ולא באנו להעריך חלילה את דוד או את האבות הקדושים). בקשתו של דוד גרתה בו את השטן שריכז את כל כוחו להכשיל את דוד בנסיון. הקב"ה אמר לדוד את הנושא בו הוא עומד לנסותו ואף על פי כן דוד לא יצא שלם מכל חלקי הנסיון למרות שבחלק העיקרי הקשור לבת שבע עמד יפה בנסיון. הזוהר הקדוש(ח"ג רצב) כותב: שבתחלה דוד היה מוכן להתמודד גם במדת הצדק ואמר: אני בצדק אחזה פניך. כידוע מדת הצדק, פרושה אמת מוחלטת. לדוגמא: אדם גנב ככר לחם במחיר שקל אחד חייב להענש על גנבתו מבלי להתחשב אם גנב לשם גנבה או לשם שבירת רעבון ממושך, ואלו נסיון במדת המשפט הכוונה שמתחשבים בנסיבות שהאדם חי בהן בעת בצוע העברה(במשל שלנו גנבת הככר לצורך אכילה). אם כן דוד מוכן היה להתנסות במדת הצדק ככתוב: "אני בצדק אחזה פניך"(תהלים יז טו) ואלו לאחר שלא עמד היטב בנסיון אמר: "ואל תבוא במשפט את עבדך"(תהלים קמג ב) לאחר הנסיון הרגיש דוד בטעותו והגיע למסקנה שאין להאמין בעצמו על אף מעלותיו הגבוהות ועל אף ההבטחות שהקב"ה הבטיחו בקשר למלכותו ולשאר הענינים.
באדיבות הרב, מתוך ספרו: 'אמרי ח"ן - שמואל'