פסוק א:לְעֵת צֵאת הַמְּלָאכִים. יֵשׁ עֵת בַּשָּׁנָה שֶׁדֶּרֶךְ הַחַיָּלוֹת לָצֵאת, כְּשֶׁהָאָרֶץ מְלֵאָה קָמוֹת, וְהַסּוּסִים מוֹצְאִים תְּבוּאָה בַּשָּׂדֶה לֶאֱכוֹל:
פסוק ד:מִטֻּמְאָתָהּ. מִנִּדָּתָהּ:
פסוק ו:שְׁלַח אֵלַי אֶת אוּרִיָּה. שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּין שֶׁיִּשְׁכַּב עִם אִשְׁתּוֹ, וִיהֵא סָבוּר שֶׁמִּמֶּנּוּ הִיא מְעֻבֶּרֶת:
פסוק ח:מַשְׂאַת הַמֶּלֶךְ. (תרגום:) ״סְעוּדְתָּא דְּמַלְכָּא״:
פסוק טו:וְנִכָּה וָמֵת. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא מְגֹרֶשֶׁת לְמַפְרֵעַ, וְנִמְצָא שֶׁלֹּא בָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ, שֶׁכָּל הַיּוֹצֵא לַמִּלְחָמָה, כּוֹתֵב גֵּט לְאִשְׁתּוֹ עַל תְּנַאי, אִם יָמוּת בַּמִּלְחָמָה (שבת נו א):
פסוק כא:בֶּן יְרֻבֶּשֶׁת. הוּא גִּדְעוֹן, שֶׁעָשָׂה מְרִיבָה עִם הַבֹּשֶׁת, הוּא הַבַּעַל:
פסוק כה:הַחֲזֵק מִלְחַמְתְּךָ אֶל הָעִיר וְהָרְסָהּ. עַד כָּאן דִּבְרֵי הַשְּׁלִיחוּת:
פסוק כה:וְחַזְּקֵהוּ. דָּוִד אָמַר לַמַּלְאָךְ, וְחַזְּקֵהוּ לְיוֹאָב בְּדִבְרֵי תַנְחוּמִין, שֶׁלֹּא יֵרַךְ לִבּוֹ:
