פסוק יב:אז ידבר. אמר שירה תחת השמש, לפי שאמר לשמש דום, דום מלומר שירה, וכל זמן שהוא דומם, עומד ואינו מהלך, שבכל עת הילוכו הוא אומר שירה ופשוטו של מקרא, דום לשון המתנה, כמו (שמואל א יד ט): אם כה יאמרו אלינו דומו, וכן (תהלים לז ז): דום לה':
פסוק יב:וירח בעמק אילון. אותו פעם היה הירח עומד כנגד עמק אילון, והוא רחוק מגבעון, שהרי גבעון בגבול בנימין, ואילון בגבול דן:
פסוק יג:הלא היא כתובה. דבר זה נכתב בתורה שאמר לו יעקב ליוסף (בראשית מח יט): זרעו של אפרים יהיה מלא וגו', אימתי, ביום שעמדה חמה ליהושע, נתמלא כל העולם שמעו של יהושע, ויעמד השמש בחצי השמים ולא אץ לבא כיום תמים:
פסוק יח:גולו. גלגלו אבנים אל פי המערה:
פסוק כא:לא חרץ לבני ישראל. הרי זה מקרא קצר, לא חרץ החורץ לאיש מבני ישראל את לשונו
פסוק כא:חרץ. לשון דבור הלשון, וכן (שמות יא ז): לא יחרץ כלב לשונו, וכן (שמואל ב ה כד): אז תחרץ, דדוד, תקרא, תצעק קול תשואות המלחמה:
פסוק מ:והאשדות. מקום שמי הגבעות שופכים:
פסוק מא:מקדש ברנע ועד עזה. מצד דרומית של ארץ ישראל הוא מן המזרח למערב, ולא הספיק לכבוש כל המצר ונשאר מעזה עד הים, הוא שאמר למטה ואת הארץ הנשארת העזתי והאשדודי וגו':