שמש בגבעון דום
"אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַידוָד בְּיּוֹם תֵּת יְדוָד אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן: וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים" (פסוק יב-יג)
מדוע העמיד יהושע את השמש ואת הירח וכיצד העמידם?
רד"ק פירש כי בתחילה עמדה השמש כיום תמים, ולאחר ששקעה השמש, עמד הירח זמן ארוך עד שסיימו ישראל את המלחמה.
לדעת רד"ק יהושע העמיד את השמש כדי שישראל יסיימו את הקרב – עד יקום גוי אויביו. נמצא שיהושע העמיד את השמש לקראת סוף היום. הוא אף מוסיף, שהמלחמה היתה בערב שבת, ויהושע חשש שיחללו שבת, על כן העמיד את השמש והמלחמה נגמרה לפני שבת .
המצודות הסביר כי השמש והירח עמדו כאחד, השמש במערב מול גבעון, והירח התחיל לעלות במזרח מול עמק אילון.
אך על פי הפשט נראה כי השמש והירח עמדו כאחד. השמש עמדה בגבעון והירח בעמק אילון. גבעון נמצאת במזרח, ועמק אילון במערב וכשהשמש במזרח נראה עדיין הירח במערב.
השמש במזרח בשעת בוקר, על כן צריך לאמר שיהושע העמיד את השמש בשעת בוקר.
יהושע העמיד את השמש בתחילת הקרב כתכסיס מלחמתי נוסף.
יהושע בא מכיוון דרום מזרח, נמצא שחמשת המלכים היו צריכים להסתכל למזרח בהילחמם ביהושע, מכיוון זה מסנוורת אותם השמש. המלחמה המשיכה למורד בית חורון. אף שם נמצאים מלכי דרום במערב ויהושע במזרח. על מנת להילחם, הם צריכים להסתכל לכיוון מזרח, משם מסנוורת אותם השמש.
מהלך מלחמה דומה אנו מוצאים במלחמת שאול נגד הפלישתים: "וַיַּכּוּ בַּיּוֹם הַהוּא בַּפְּלִשְׁתִּים מִמִּכְמָשׂ אַיָּלֹנָה וַיָּעַף הָעָם מְאֹד" (שמואל א פרק יד לא). כיוון המלחמה הוא ממכמש הנמצאת בגב ההר לכיוון עמק אילון במערב דרך מורד בית חורון.
אף יהודה המכבי בקרב נגד סירון נקט באותה דרך שהלך בה יהושע. "ויהי ככלותו [יהודה המכבי] לדבר ויפול בחתף עליהם בטרם ידעו בבואו. ויך את סירון ואת עמו לפי חרב. וירדפם ממורד בית חורון עד הערבה [=עמק אילון]. ויפלו מהם שמונה מאות איש והנשארים נסו אל ארץ פלישתים ".
מלבי"ם טוען כי יהושע רצה שבמלחמה זו יהיה נס כדי שיתקימו דברי ה' למשה: "נגד כל עמך אעשה נפלאות" (שמות לד י).
מרחיב את הדברים בעל העיקרים האומר כי ראוי היה לכתחילה לעשות כאן נס: "במקום שיש בו איש צדיק - קְדוֹש ה', שראוי ומחוייב לפרסם שהטבע משועבד ומוכרח לעשות רצון שומרי התורה ומקיימי מצותיה..." (העקרים מאמר ד' כב). חטאם של משה ואהרון במי מריבה שלא עשו נס בהוצאת מים מן הסלע בדיבור, היה חילול ה'.
לעומת כל האומרים כי היה כאן נס טוען רלב"ג, כי השמש לא עמדה בגבעון והירח לא נעצר בעמק אילון . כוונת יהושע בדבריו היתה בקשה מה' שיעזור להם לנצח במהירות, לפני שקיעת השמש ועלות הירח. ואכן ה' נענה ליהושע והם ניצחו עד החשכה!
ניתן לשאול, מה באמת קרה באותו זמן שהשמש עצרה מהלכה? האם כדור הארץ הפסיק כדור הארץ את סיבובו ?
המהר"ל טוען כי השמש עמדה בדרך נס לכל מי שהיה באופק של יהושע, והמשיכה במהלכה הטבעי לכל שאר העולם. השמש הלכה בבחינתה הטבעית, ועמדה בבחינת הנס בו זמנית! (מהר"ל הקדמה שניה לגבורות ה').