אז ידבר כו'. ראוי לשים לב מה צורך ראה יהושע להכניס עצמו לשאול יעשה לו נס כזה האם להשלים המלחמה היחוייב שיהיה הנצוח ביום א' ולא בשנים ולמ"ד שהיה ערב שבת וחש פן יחללו ישראל את השבת ניחא. ועוד כי באומרו אז ידבר יהושע לה' יראה שדבר אתו יתב' ובאומרו שמש בגבעון דום יראה שדבר עם השמש והירח. ועוד ראוי לדעת אם גלגל חמה עמד וגלגל לבנה גם הוא מה יועיל לבלתי היות לילה אם הגלגל יומי מסבב את הכל הלא בהתגלגל הגלגל יומי ביום א' לא יבצר מהיו' חצי היום לילה. ועוד למה מודיענו שהלא היא כתובה בספר הישר וגם מה ענין מלת הלא ולא אמר כתובה בספר הישר. וגם אומרו ולא אץ לבא מה ענין או' לא אץ ולא לבא כיום תמים. ועוד אומר ולא היה כיום ההוא כו' האם בלעדי זה לא שמע ה' בקול איש ומה גם למשה שהיה אומרו עמדו ואשמעה כו'. ועוד אומרו כי ה' נלחם לישראל הוא בלתי מקושר ומיותר כי כבר נאמ':
פסוק יב:
אמנם לבא אל הענין נקדים כי הנה הוברי השמים וכסיליהם לא ישפוטו להרע או להיטיב אם לא עודם מסבבים בתנועותם אך לו יצויר שינוחו מתנועותיהם זמן מה לגמרי כל אותו הזמן לא ירעו ולא ישחיתו וגם היט' אין אות' כי הוא זה אחד מהטעמים הכתובים אצלנו על מאמרם ז"ל כי בי"ב חדש של המבול לא שימשו המזלות שהוא כדי שלא יאמרו כי מהמזל היה והוא מה שכתוב אצלנו בקלל איוב יום לידתו וליל הולדתו שהוא שיבטלו בלי תנועה עד שבמספר ירחים אל יבאו באופן שלא יהיה כח בכוכב לשפוט עליו רעה לא בהולד' ולא בלידה.
פסוק יב:
ונבא אל הענין והוא כי רצה יהושע לפרסם בכל העולם שהיום יודע לעיני כל גויי הארץ כי ה' נלחם לישראל פן יאמרו כי כוכב ישראל עלה שמים וירד כוכב שבעה עממין והוברי השמים עשו כל זאת על כן ייעצהו כליותיו יעמיד הגלגלים עד יקום גוי אויביו למען ידעו כל רואי השמש והירח כי ה' היוצ' פעל כל זאת והנה ראה יהושע כי אמור לעבד מלך שרתני והבטל מעבודת המלך אדונינו זה מיעוט דרך ארץ ומה גם לשמש ולירח אשר מלך מלכי המלכים נתנה ברקיע השמים להאיר על הארץ בתנועתם אשר הטביע בם איזה הדרך יאמר איש התבטלו מעבוד' האדון ה' צבאות לעשות רצונו ולגזור עליהם לאמר שמש בגבעון דום וירח וכו' על כן מה עשה הקדים וידבר לה' הענין כנוטל רשות ממנו וזהו אומרו אז ידבר יהושע לה' ולא התפלל רק דבור בלבד יקים דבר עבדו אך לא פורש לעיני ישראל מה דבר לה' כי בינו לה' היה אך מה שויאמר לעיני יש' לא היה רק שמש בגבעון כו' וז"א ויאמר לעיני ישראל שמש כו' והו' יתברך הסכי' עמו.
פסוק יג:
וידו' השמש וירח עמד והו' כי הו' בהחפזו לא דייק בלשונו כי לא אמר רק בגבעון ובאילין ולא כן הי' כי אם בכל העולם וגם לא פירש שיעו' אך הו' יתברך תיקן הכל וידו' השמש וירח עמד סת' שהו' כולל בכל העולם וגם השיעו' עשה עד יקום גוי אויביו.
פסוק יג:
ושמא תאמר לא העדיף עתה הו' ית' בשביל יהוש' יותר מאש' נודע בתור' כי הלא ענין זה נרמז בתור' כמ"ש ז"ל על הלא היא כתוב' בספר הישר למ"ד בפרשת בראשית ולמ"ד בפסוק והנה השמש והירח משתחוים לי ולמ"ד מוזרעו יהיה מלא הגוי' לז"א דעו איפ' כי הוסי' ה' על מה שייעד כי הנה מה שוידו' השמש וירח עמ' שהו' שהשמש בגלגל חמה עמ' במקומו וכן גלגל הירח עד כו' הנה זה הלא הי' כתוב בספר הישר שנשתעבדו שני המזלו' האלו לזרעו של יוסף אבל עדיין כל זה איננו שוה כי אם נשתעבדו שתי אלו לא נשתעבדו הגלגל יומי החלק המניע את כלם ביום ובלילה ובחציו לא יבצר מהיות לילה עכ"פ שהו' את הגלגל חמה י"ב שעו' מתחת לארץ בהכרח אך זה עשה הוא ית' בעבור יהושע שויעמוד השמש בחצי השמים ולא מיהר את השמש הנז' לבא מי הוא שלא מיהר אותו אשר היא כיום תמי' הוא גלגל היומי שהוא כיום תמים שמהלכו כ"ד שעות כי לא אץ את השמש לבא בשש שעות מחצי השמים עד הלילה אותו שהוא כיום תמים הוא גלגל יומי שדרכו למה' את השמש לבא יום יו' עם היות שמהלך השמש בגלגלו בשס"ה ימי' כנודע.
פסוק יד:
והנה ארז"ל כי ג' עמד' לה' חמה משה ויהושע ונקדימון בן גוריון והן אמת כי של משה לא פירש באיזו מלחמה היתה אם בשל עמלק או זולתו ובאיזה זמן שהיה מה' יצא הדבר מעצמו כי לא נמצא ששאל או גזר משה על המאורות אך של יהושע היה ע"י דבור שדבר לה' יקים דברו אשר יגזור על השמש או הירח כמו שכתבנו על אומרו אז ידבר יהושע כי לא התפלל רק דבו' בלבד ואח"כ גזר ואמר שמש בגבעון כו' אך נקדימון בן גוריון היה ע"י תפלה ובקשת רחמים והנה אין ספק כי יותר חייב על זה יהושע אליו יתב' ממשה ונקדימון כי של משה הוא ית' עשה ולא לעשות רצון משה רק לפי צורך השעה ונקדימון היה ע"י תפלה אך יהושע היה ע"י דבור בעלמא שדבר לה' וז"א ולא היה כיום ההוא לפניו במש' ואחריו בימי נקדימון בן גורין והוא כי לא כנקדימון שהוצרך להתפלל כי אם לשמוע ה' בקול איש שהיה דבור בלבד כמדובר וגם יותר משל משה כי אז היה לפי צורך השעה אשר גזר' חכמתו ית' מה שאין כן ביהושע פה כי הלא ה' נלחם לישראל והוא ית' היה יכול להומ' ולאבדם רגע א' מבלי עכב שמש וירח עד יקום גוי אויביו ע"י עצמם באופן כי לא היה רק כדי לשמוע בקול יהושע כי עשות רצונו חפץ וזהו כי ה' נלחם לישראל: