פסוק א:אדוני צדק. כך שמו:
פסוק ט:פתאום. ענין מהירות מבלי הרגשה מקודם:
פסוק י:ויהומם. מלשון מהומה ובלבול:
פסוק יב:דום. המתן, כמו (שמואל א יד ט) דומו עד הגיענו אליכם:
פסוק יג:אץ. ענין מהירות, כמו (משלי יט ב) ואץ ברגלים:
פסוק יג:לבוא. לשקוע, כמו (בראשית כח יא) כי בא השמש:
פסוק יג:תמים. מלשון תם ושלם:
פסוק טז:ויחבאו. נסתרו, והוא מלשון מחבואה:
פסוק יח:והפקידו. מלשון פקיד וממונה:
פסוק יט:וזנבתם. מלשון זנב, ורצה לומר, סוף המחנה, כזנב הזה שהוא סוף הגוף:
פסוק כ:והשרידים שרדו. הנשארים נשארו, כמו (איכה ב כב) פליט ושריד:
פסוק כא:חרץ. ענין תנועה, כמו (שמואל ב ה כד) אז תחרץ:
פסוק כד:קציני. ענין שררה, כמו (ישעיהו ג ו) קצין תהיה לנו:
פסוק מ:והנגב. מקום נגוב ויבש (בראשית ח יג) כי חרבו פני האדמה, תרגומו: נגבו, וכן (לקמן טו יט) ארץ הנגב נתתני:
פסוק מ:והאשדות. מדרון ההרים שהמים נשפכים ויורדים שם, וכן (דברים ג יג) אשדות הפסגה, וכן (בראשית ט ו) שופך דם, תרגומו: דישוד דמא: