תנ"ך על הפרק - יהושע ה - מהי "חרפת מצרים"? / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

יהושע ה

192 / 929
היום

הפרק

לב מלכי עבר הירדן נמס, מילת העם, פסח בערבות יריחו

וַיְהִ֣י כִשְׁמֹ֣עַ כָּל־מַלְכֵ֣י הָאֱמֹרִ֡י אֲשֶׁר֩ בְּעֵ֨בֶר הַיַּרְדֵּ֜ן יָ֗מָּה וְכָל־מַלְכֵ֤י הַֽכְּנַעֲנִי֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַיָּ֔ם אֵ֠ת אֲשֶׁר־הוֹבִ֨ישׁ יְהוָ֜ה אֶת־מֵ֧י הַיַּרְדֵּ֛ן מִפְּנֵ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל עַד־עברנועָבְרָ֑םוַיִּמַּ֣ס לְבָבָ֗ם וְלֹא־הָ֨יָה בָ֥ם עוֹד֙ ר֔וּחַ מִפְּנֵ֖י בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵֽל׃בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֶל־יְהוֹשֻׁ֔עַ עֲשֵׂ֥ה לְךָ֖ חַֽרְב֣וֹת צֻרִ֑ים וְשׁ֛וּב מֹ֥ל אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל שֵׁנִֽית׃וַיַּעַשׂ־ל֥וֹ יְהוֹשֻׁ֖עַ חַֽרְב֣וֹת צֻרִ֑ים וַיָּ֙מָל֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־גִּבְעַ֖ת הָעֲרָלֽוֹת׃וְזֶ֥ה הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁר־מָ֣ל יְהוֹשֻׁ֑עַ כָּל־הָעָ֣ם הַיֹּצֵא֩ מִמִּצְרַ֨יִם הַזְּכָרִ֜ים כֹּ֣ל ׀ אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֗ה מֵ֤תוּ בַמִּדְבָּר֙ בַּדֶּ֔רֶךְ בְּצֵאתָ֖ם מִמִּצְרָֽיִם׃כִּֽי־מֻלִ֣ים הָי֔וּ כָּל־הָעָ֖ם הַיֹּֽצְאִ֑ים וְכָל־הָ֠עָם הַיִּלֹּדִ֨ים בַּמִּדְבָּ֥ר בַּדֶּ֛רֶךְ בְּצֵאתָ֥ם מִמִּצְרַ֖יִם לֹא־מָֽלוּ׃כִּ֣י ׀ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֗ה הָלְכ֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ בַּמִּדְבָּר֒ עַד־תֹּ֨ם כָּל־הַגּ֜וֹי אַנְשֵׁ֤י הַמִּלְחָמָה֙ הַיֹּצְאִ֣ים מִמִּצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־שָׁמְע֖וּ בְּק֣וֹל יְהוָ֑ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע יְהוָה֙ לָהֶ֔ם לְבִלְתִּ֞י הַרְאוֹתָ֣ם אֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨ע יְהוָ֤ה לַֽאֲבוֹתָם֙ לָ֣תֶת לָ֔נוּ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃וְאֶת־בְּנֵיהֶם֙ הֵקִ֣ים תַּחְתָּ֔ם אֹתָ֖ם מָ֣ל יְהוֹשֻׁ֑עַ כִּי־עֲרֵלִ֣ים הָי֔וּ כִּ֛י לֹא־מָ֥לוּ אוֹתָ֖ם בַּדָּֽרֶךְ׃וַיְהִ֛י כַּאֲשֶׁר־תַּ֥מּוּ כָל־הַגּ֖וֹי לְהִמּ֑וֹל וַיֵּשְׁב֥וּ תַחְתָּ֛ם בַּֽמַּחֲנֶ֖ה עַ֥ד חֲיוֹתָֽם׃וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־יְהוֹשֻׁ֔עַ הַיּ֗וֹם גַּלּ֛וֹתִי אֶת־חֶרְפַּ֥ת מִצְרַ֖יִם מֵעֲלֵיכֶ֑ם וַיִּקְרָ֞א שֵׁ֣ם הַמָּק֤וֹם הַהוּא֙ גִּלְגָּ֔ל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃וַיַּחֲנ֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּגִּלְגָּ֑ל וַיַּעֲשׂ֣וּ אֶת־הַפֶּ֡סַח בְּאַרְבָּעָה֩ עָשָׂ֨ר י֥וֹם לַחֹ֛דֶשׁ בָּעֶ֖רֶב בְּעַֽרְב֥וֹת יְרִיחֽוֹ׃וַיֹּ֨אכְל֜וּ מֵעֲב֥וּר הָאָ֛רֶץ מִמָּֽחֳרַ֥ת הַפֶּ֖סַח מַצּ֣וֹת וְקָל֑וּי בְּעֶ֖צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃וַיִּשְׁבֹּ֨ת הַמָּ֜ן מִֽמָּחֳרָ֗ת בְּאָכְלָם֙ מֵעֲב֣וּר הָאָ֔רֶץ וְלֹא־הָ֥יָה ע֛וֹד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מָ֑ן וַיֹּאכְל֗וּ מִתְּבוּאַת֙ אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בַּשָּׁנָ֖ה הַהִֽיא׃וַיְהִ֗י בִּֽהְי֣וֹת יְהוֹשֻׁעַ֮ בִּירִיחוֹ֒ וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה־אִישׁ֙ עֹמֵ֣ד לְנֶגְדּ֔וֹ וְחַרְבּ֥וֹ שְׁלוּפָ֖ה בְּיָד֑וֹ וַיֵּ֨לֶךְ יְהוֹשֻׁ֤עַ אֵלָיו֙ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ הֲלָ֥נוּ אַתָּ֖ה אִם־לְצָרֵֽינוּ׃וַיֹּ֣אמֶר ׀ לֹ֗א כִּ֛י אֲנִ֥י שַׂר־צְבָֽא־יְהוָ֖ה עַתָּ֣ה בָ֑אתִי וַיִּפֹּל֩ יְהוֹשֻׁ֨עַ אֶל־פָּנָ֥יו אַ֙רְצָה֙ וַיִּשְׁתָּ֔חוּ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ מָ֥ה אֲדֹנִ֖י מְדַבֵּ֥ר אֶל־עַבְדּֽוֹ׃וַיֹּאמֶר֩ שַׂר־צְבָ֨א יְהוָ֜ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֗עַ שַׁל־נַֽעַלְךָ֙ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֔ךָ כִּ֣י הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה עֹמֵ֥ד עָלָ֖יו קֹ֣דֶשׁ ה֑וּא וַיַּ֥עַשׂ יְהוֹשֻׁ֖עַ כֵּֽן׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

מהי "חרפת מצרים"?

הקדמה

נאמר בפרקנו (יהושע פרק ה):

א. ויהי כשמע כל מלכי האמֹרי אשר בעבר הירדן ימה וכל מלכי הכנעני אשר על הים, את אשר הוביש ד' את מי הירדן מפני בני ישראל עד עברם, וימס לבבם, ולא היה בם עוד רוח מפני בני ישראל.
ב. בעת ההיא אמר ד' אל יהושע: עשה לך חרבות צֻרים, ושוב מֹל את בני ישראל שנית.
ג. ויעש לו יהושע חרבות צֻרים, וימל את בני ישראל אל גבעת הערלות.
ד. וזה הדבר אשר מל יהושע, כל העם היֹצֵא ממצרים הזכרים כל אנשי המלחמה מתו במדבר בדרך, בצאתם ממצרים.
ה. כי מֻלים היו כל העם היֹצאים, וכל העם היִלֹדים במדבר בדרך בצאתם ממצרים לא מלו.
ו. כי ארבעים שנה הלכו בני ישראל במדבר, עד תֹם כל הגוי אנשי המלחמה היֹצאים ממצרים אשר לא שמעו בקול ד', אשר נשבע ד' להם לבלתי הראותם את הארץ אשר נשבע ד' לאבותם לתת לנו ארץ זבת חלב ודבש.
ז. ואת בניהם הקים תחתם, אֹתם מל יהושע, כי ערלים היו, כי לא מלו אותם בדרך.
ח. ויהי כאשר תמו כל הגוי להמול, ויֵשבו תחתם במחנה עד חיותם.
ט. ויאמר ד' אל יהושע: היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם. ויקרא שם המקום ההוא גלגל עד היום הזה.

יש לשאול: מהי "חרפת מצרים"? בדבר זה נחלקו המפרשים.

א. הסבר רש"י

הסבר רש"י:

גלותי - הסירותי את חרפת מצרים, שהיו אומרים: 'ראו כי רעה נגד פניכם' (שמות י, י) - כוכב אחד יש ששמו רעה, והוא סימן של דם, רואין אנו אותו עליכם במדבר. והוא שאמר משה במדבר: 'למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם' (שם לב, יב). והם אינם יודעים שהוא דם מילה. וכשמלו בימי יהושע, ובא אותו הדם, הוסרה אותה החרפה. שעדיין ערב רב שעלו עמהם היו מונים להם. כך דרש ר' משה הדרשן.

רש"י הסביר על פי הדרש שהחרפה היא מה שמצרים חירפו את ישראל שהם רואים כוכב של דם, שמשמעותו היא שישראל ימותו במדבר. וכעת, כשכל ישראל מלו והיה הרבה דם שנשפך מישראל בגלל המילה, התברר שהדם שראו המצרים אינו דם מיתה, אלא דם מילה.

ב. הסבר הרד"ק

הסבר אחר כתב הרד"ק:

חרפת מצרים - לפי שיצאו האבות ממצרים, והיו הבנים ערלים כמו המצריים, והערלה חרפה, כמו שנאמר: 'כי חרפה היא לנו' (בראשית לד, יד).

לפי הרד"ק החרפה היא הערלה, כמו שגם אמרו בני יעקב לשכם ולחמור, והיא נקראת "חרפת מצרים", כיון שמצרים היו ערלים.

יש להעיר שהאנשים מרוב האומות היו ערלים, ולא רק המצרים. ואולי לכן רש"י העדיף לפרש על פי הדרש, שחרפת מצרים היא מה שהמצרים חירפו את ישראל שהם ימותו במדבר, ולא כפי שפירש הרד"ק.

ג. הסברו הראשון של הרלב"ג

הסבר אחר כתב הרלב"ג:

היום גלותי - הסירותי מעליכם חרפת מצרים. ירצה לפי מה שאחשוב בחרפת מצרים אמונותיהם הנפסדות. כי ענין הפסח היה מביא ישראל להעתיק מהאמונות ההם, כמו שביארנו בפרשת בא. ואמנם אמר זה, כי עד עתה סרה זאת המצוה מהם, לסבה שזכרנו. ולזה סמך לזה שכבר עשו שם את הפסח בי"ד יום לחדש.

לפי הרלב"ג החרפה היא העבודה זרה, ו"חרפת מצרים" היא העבודה זרה של מצרים.

יש להעיר שהרלב"ג הסביר ש"חרפת מצרים" סרה עם הקרבת קרבן הפסח. ומפשט הפסוק נראה ש"חרפת מצרים" סרה במילה כיון שהפסוק אומר: "ויאמר ד' אל יהושע: היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם". ועדיין לא סיפר הנביא על הקרבת קרבן הפסח.

ואולי צריך לפרש שכוונת הרלב"ג היא ש"חרפת מצרים" סרה במילה, כיון שלפני המילה לא יכלו בני ישראל לעשות את הפסח. וכעת, לאחר שמלו את עצמם, יכלו להקריב את קרבן הפסח.

ד. הסברו השני של הרלב"ג

עוד כתב הרלב"ג:

ואפשר שיהא הרצון בזה ההימשך לתאות המשגל. כי המצרים היו פרוצים בעריות, כמו שאמר בתורה בפרשת העריות: 'כמעשה ארץ מצרים' וגו' (ויקרא יח, ג), ולפי שהמילה מכוונת להחליש כח זה האבר, הוא מבואר שבענין המילה תסור מעליהם חרפת מצרים, ויהיו יותר גדורים בענין המשגל.

לפי הסבר זה של הרלב"ג החרפה היא הפריצות בעריות, והיא נקראת "חרפת מצרים" כיון שהמצרים היו מקולקלים בעריות. ועל ידי המילה סרה חרפת מצרים, כיון שעל ידי המילה נעשים גדורים מהעריות.

ה. הסברו השלישי של הרלב"ג

עוד כתב הרלב"ג:

ואפשר שנאמר עוד שהרצון בזה שכבר הסיר מהם חרפת מצרים, שהיו אומרים כי 'ברעה הוציאם להרוג אותם... ולכלותם' (שמות לב, יב), לא להנחילם הארץ, והנה בהיותם מתאחרים במדבר ארבעים שנה היתה להם זאת החרפה. ואולם עתה ייעד אותם שכבר ירשו את הארץ אחר שכבר קיימו זאת המצוה, ותסור מעליהם זאת החרפה.

הסברו זה של הרלב"ג נראה כמו הסברו של רש"י, שהחרפה היא מה שמצרים חירפו את ישראל שהם ימותו במדבר. וכעת, כשכל ישראל מלו, סרה חרפה זו.

אבל באמת אין זה אותו הסבר, כיון שרש"י הסביר שהחרפה היא מה שמצרים חירפו את ישראל שהם רואים כוכב של דם, שמשמעותו היא שישראל ימותו במדבר. וכעת, כשכל ישראל מלו והיה הרבה דם שנשפך מישראל בגלל המילה התברר שהדם שראו המצרים אינו דם מיתה, אלא דם מילה.

ואילו לפי הרלב"ג החרפה אינה קשורה כלל לכוכב, אלא חרפה בעלמא שהמצרים חירפו את בני ישראל שהם ימותו במדבר.

לכאורה הסבר הרלב"ג הרבה יותר פשוט, ונשאלת השאלה: מדוע לא רצה רש"י לפרש כך, אלא נזקק לדרש של הכוכב ששמו רעה?

נראה שלפירוש הרלב"ג יש קושי: מדוע כעת סרה חרפת מצרים? והרי עדיין בני ישראל לא כבשו את הארץ, ואולי ח"ו הם ינגפו במלחמה לפני אויביהם?

ואמנם הרלב"ג כתב שעל ידי המילה הם יזכו לרשת את הארץ, ורש"י מסכים לכך, כמו שהוא עצמו כתב בפירוש בפסוק ד'. אבל זו רק הבטחה, שעדיין לא התממשה, והמצרים אינם מאמינים בה, ולכן עדיין לא סרה החרפה שמצרים מחרפים את ישראל.

מה שאין כן לפירוש רש"י החרפה היא הכוכב של הדם שמסמל את הדם של ישראל, וכעת שנשפך דם רב של ישראל במילה סרה החרפה.

[יש לציין שהרלב"ג סיים את דבריו: "והביאור הראשון הוא הנראה יותר, ואם לא מצאנוהו לאחד מן הקודמים אשר הגיעו אלינו דבריהם".]

ו. הסבר האברבנאל

הסבר אחר כתב האברבנאל:

ואחשוב אני בזה, שלפי שהלכו ישראל במדבר ארבעים שנה היו המצריים אומרים מבלתי יכולת ד' להביאם אל הארץ אשר נשבע להם, וישחטם במדבר. ועתה, כאשר העבירם הא-ל יתברך אל הארץ והיו ישראל בגלגל, אמר: 'היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם', כי יאמרו שכבר באתם אל הארץ.

לפי האברבנאל החרפה היא מה שמצרים חירפו את ישראל שהם ימותו במדבר. וכעת, כשישראל חצו את הירדן ונכנסו לארץ ישראל, סרה חרפה זו.

יש לשאול שלכאורה פירוש האברבנאל מאד פשוט, ומדוע לא פירשו המפרשים כמוהו?

נראה שלפירוש האברבנאל יש קושי: מדוע ד' אמר דבר זה ליהושע רק אחרי המילה, ולא מיד אחרי שעברו את הירדן?

סיכום

נאמרו ששה הסברים בביאור המושג "חרפת מצרים":

  1. רש"י פירש שהמצרים חירפו את ישראל שיש כוכב של דם כנגד ישראל, וכל ישראל ימותו בחרב. וכעת, כאשר בני ישראל מלו, התברר שהדם הוא דם המילה, ולא דם מיתה.
  2. הרד"ק פירש שהערלה היא החרפה, והיא נקראת "חרפת מצרים" כיון שבני ישראל היו במצרים. וכעת, כאשר בני ישראל מלו, סרה מהם הערלה וחרפה.
  3. הרלב"ג בהסברו הראשון פירש שחרפת מצרים היא האמונות הנפסדות של מצרים, וכעת, כשעשו את הפסח, או כשמלו והיו ראויים לעשות את הפסח, סרה חרפה זו.
  4. הרלב"ג בהסברו השני פירש שחרפת מצרים היא הפריצות שהיו המצרים פרוצים בעריות. וכעת, כשבני ישראל מלו, הם גדרו את עצמם מהפריצות.
  5. הרלב"ג בהסברו השלישי פירש שהמצרים חירפו את ישראל שהם ימותו בחרב, ולא יירשו את הארץ. וכעת, כאשר בני ישראל מלו הם היו בטוחים שהם יזכו לרשת את הארץ בזכות המילה.
  6. האברבנאל פירש שהחרפה היא מה שמצרים חירפו את ישראל שהם ימותו במדבר. וכעת, כשישראל חצו את הירדן ונכנסו לארץ ישראל, סרה חרפה זו.

יהי רצון שנזכה לרשת את כל הארץ כולה במהרה בימינו.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך