מצות המילה
שינוי מהותי זה באופיה של האומה ובצורת ההשגחה (אשר תואר במאמר לפרק ג') הביא לחידוש מצות המילה, שנתעכבה בגלל קושי השהות במדבר. עיכוב קיום ברית הילה עלול להקשות על התנחלות ישראל בארץ הקודש. על כן נצטוו ישראל: "בעת ההיא אמר ה' אל יהושע: עשה לך חרבות צורים ושוב מול את בני ישראל שנית".
מכאן עולה הקשר ההדוק שבין מצות המילה, הברית עם הקב"ה, לבין ברית ישראל עפ הארץ, כמובא במדרש(בראשית רבה פרשה מו אות ט): "אם מקיימין בניך את המילה הן נכנסים לארץ, ואם לאו – אין הם נכנסים לארץ". ועוד נאמר במדרש(ילקוט שמעוני יהושע סימן טו): "וזה הדבר אשר מל יהושע, רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי אבין בר יוסי (אמרו): דבר אמר להם יהושע ומלן, אמר להם: מה אתם סבורים, שאתם נכנסים לארץ ערלים? כך אמר הקב"ה לאברהם: 'ונתתי לך ולזרעך אחריך'... על מנת 'ואתה ת בריתי תשמור' ".
מצות המילה עקרה טיהור וקידוש החלק הגופני שבאדם. קיומה חיוני לכניסה לארץ, שכל ענינה הוא גילוי הקדושה דרך המעשים הגופניים של האדם, כמו: חרישה, זריעה ועוד פעולות גופניות. זאת, לא כבמדבר וכגלות, שבהם אפשר רק לשמר את הכח הרוחני המתבטא על ידי קיום התורה והתפילה, ללא קדושת חיי המעשה.
הראי"ה קוק זצ"ל מביא(עולת ראי"ה חלק א' עמ' שצח) רמז, בשם בעל ספר "שער החצר", על הקשר שבין הארץ ומצות המילה. ישנם ארבעה כינויים לארץ ישראל המסתיימים בסופי תיבות המילה 'מילה': ארץ חיים, ארץ צבי, ארץ ישראל וארץ קדושה..