תנ"ך על הפרק - יהושע ה - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

יהושע ה

192 / 929
היום

הפרק

לב מלכי עבר הירדן נמס, מילת העם, פסח בערבות יריחו

וַיְהִ֣י כִשְׁמֹ֣עַ כָּל־מַלְכֵ֣י הָאֱמֹרִ֡י אֲשֶׁר֩ בְּעֵ֨בֶר הַיַּרְדֵּ֜ן יָ֗מָּה וְכָל־מַלְכֵ֤י הַֽכְּנַעֲנִי֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַיָּ֔ם אֵ֠ת אֲשֶׁר־הוֹבִ֨ישׁ יְהוָ֜ה אֶת־מֵ֧י הַיַּרְדֵּ֛ן מִפְּנֵ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל עַד־עברנועָבְרָ֑םוַיִּמַּ֣ס לְבָבָ֗ם וְלֹא־הָ֨יָה בָ֥ם עוֹד֙ ר֔וּחַ מִפְּנֵ֖י בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵֽל׃בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֶל־יְהוֹשֻׁ֔עַ עֲשֵׂ֥ה לְךָ֖ חַֽרְב֣וֹת צֻרִ֑ים וְשׁ֛וּב מֹ֥ל אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל שֵׁנִֽית׃וַיַּעַשׂ־ל֥וֹ יְהוֹשֻׁ֖עַ חַֽרְב֣וֹת צֻרִ֑ים וַיָּ֙מָל֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־גִּבְעַ֖ת הָעֲרָלֽוֹת׃וְזֶ֥ה הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁר־מָ֣ל יְהוֹשֻׁ֑עַ כָּל־הָעָ֣ם הַיֹּצֵא֩ מִמִּצְרַ֨יִם הַזְּכָרִ֜ים כֹּ֣ל ׀ אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֗ה מֵ֤תוּ בַמִּדְבָּר֙ בַּדֶּ֔רֶךְ בְּצֵאתָ֖ם מִמִּצְרָֽיִם׃כִּֽי־מֻלִ֣ים הָי֔וּ כָּל־הָעָ֖ם הַיֹּֽצְאִ֑ים וְכָל־הָ֠עָם הַיִּלֹּדִ֨ים בַּמִּדְבָּ֥ר בַּדֶּ֛רֶךְ בְּצֵאתָ֥ם מִמִּצְרַ֖יִם לֹא־מָֽלוּ׃כִּ֣י ׀ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֗ה הָלְכ֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ בַּמִּדְבָּר֒ עַד־תֹּ֨ם כָּל־הַגּ֜וֹי אַנְשֵׁ֤י הַמִּלְחָמָה֙ הַיֹּצְאִ֣ים מִמִּצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־שָׁמְע֖וּ בְּק֣וֹל יְהוָ֑ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע יְהוָה֙ לָהֶ֔ם לְבִלְתִּ֞י הַרְאוֹתָ֣ם אֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨ע יְהוָ֤ה לַֽאֲבוֹתָם֙ לָ֣תֶת לָ֔נוּ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃וְאֶת־בְּנֵיהֶם֙ הֵקִ֣ים תַּחְתָּ֔ם אֹתָ֖ם מָ֣ל יְהוֹשֻׁ֑עַ כִּי־עֲרֵלִ֣ים הָי֔וּ כִּ֛י לֹא־מָ֥לוּ אוֹתָ֖ם בַּדָּֽרֶךְ׃וַיְהִ֛י כַּאֲשֶׁר־תַּ֥מּוּ כָל־הַגּ֖וֹי לְהִמּ֑וֹל וַיֵּשְׁב֥וּ תַחְתָּ֛ם בַּֽמַּחֲנֶ֖ה עַ֥ד חֲיוֹתָֽם׃וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־יְהוֹשֻׁ֔עַ הַיּ֗וֹם גַּלּ֛וֹתִי אֶת־חֶרְפַּ֥ת מִצְרַ֖יִם מֵעֲלֵיכֶ֑ם וַיִּקְרָ֞א שֵׁ֣ם הַמָּק֤וֹם הַהוּא֙ גִּלְגָּ֔ל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃וַיַּחֲנ֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּגִּלְגָּ֑ל וַיַּעֲשׂ֣וּ אֶת־הַפֶּ֡סַח בְּאַרְבָּעָה֩ עָשָׂ֨ר י֥וֹם לַחֹ֛דֶשׁ בָּעֶ֖רֶב בְּעַֽרְב֥וֹת יְרִיחֽוֹ׃וַיֹּ֨אכְל֜וּ מֵעֲב֥וּר הָאָ֛רֶץ מִמָּֽחֳרַ֥ת הַפֶּ֖סַח מַצּ֣וֹת וְקָל֑וּי בְּעֶ֖צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃וַיִּשְׁבֹּ֨ת הַמָּ֜ן מִֽמָּחֳרָ֗ת בְּאָכְלָם֙ מֵעֲב֣וּר הָאָ֔רֶץ וְלֹא־הָ֥יָה ע֛וֹד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מָ֑ן וַיֹּאכְל֗וּ מִתְּבוּאַת֙ אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בַּשָּׁנָ֖ה הַהִֽיא׃וַיְהִ֗י בִּֽהְי֣וֹת יְהוֹשֻׁעַ֮ בִּירִיחוֹ֒ וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה־אִישׁ֙ עֹמֵ֣ד לְנֶגְדּ֔וֹ וְחַרְבּ֥וֹ שְׁלוּפָ֖ה בְּיָד֑וֹ וַיֵּ֨לֶךְ יְהוֹשֻׁ֤עַ אֵלָיו֙ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ הֲלָ֥נוּ אַתָּ֖ה אִם־לְצָרֵֽינוּ׃וַיֹּ֣אמֶר ׀ לֹ֗א כִּ֛י אֲנִ֥י שַׂר־צְבָֽא־יְהוָ֖ה עַתָּ֣ה בָ֑אתִי וַיִּפֹּל֩ יְהוֹשֻׁ֨עַ אֶל־פָּנָ֥יו אַ֙רְצָה֙ וַיִּשְׁתָּ֔חוּ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ מָ֥ה אֲדֹנִ֖י מְדַבֵּ֥ר אֶל־עַבְדּֽוֹ׃וַיֹּאמֶר֩ שַׂר־צְבָ֨א יְהוָ֜ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֗עַ שַׁל־נַֽעַלְךָ֙ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֔ךָ כִּ֣י הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה עֹמֵ֥ד עָלָ֖יו קֹ֣דֶשׁ ה֑וּא וַיַּ֥עַשׂ יְהוֹשֻׁ֖עַ כֵּֽן׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

בעת ההיא אמר ה' אל יהושע עשה לך חרבות צורים וכו'. פירש הרב מהר"ר יהונתן ז"ל דאשמועינן רבותא בעת ההיא שבאו לגלגל הגם שהיו חלושים חולשא דאורחא עכ"ז ציוה ה' למולם כי הוא הנותן כח לעשות חיל. והוא שבח ישראל שלא עיכבו ונזדרזו לקיים מצותו יתברך: וזה הדבר אשר מל יהושע כל העם היוצא וכו'. יש להעיר דלכאורה פסוק כל העם היוצא והנמשכים שפת יתר. ותו דאמאי מספר בגנותם שלא שמעו וכו' ומתו במדבר וכו' בלי הכרח. ואפשר דלא היו רוצים לימול כמשז"ל. ולזה אמר יהושע כי אבותיהם לא שמעו בקול ה' והיו סיבה לישב במדבר מ' שנה. ומלבד ענשם על חטאתם נמשך מזה שהבנים שהולידו במדבר לא מלו ואם היו שומעים בקולו היו תכף נכנסים לארץ והיו מלים בניהם בזמנם. ואם עתה אינם מלים יהיה להם עונש לאבותם דבסיבתם דנשתהו מ' שנה במדבר ולא מלו גם עתה אינם רוצים למול ועון זה יפקד על אבותם. אך אם עתה ימולו יהיה נ"ר לאבותם לעוה"ב. ודברים אלו כל (הנולדים) [הילודים] וכו' הכל דיבר לישראל ועשה התעוררות גדול ונתרצו לימול: אשר נשבע לאבותם לתת לנו. אפשר במ"ש רבינו מהר"ם אלשיך ז"ל דנתן הארץ לאבות כדי שזרעם יהיו במקומם שאם לא יזכו בעבורם יזכו בשביל אבותם וז"ש אשר נשבע לאבותם והשבועה היא לתת לנו שאנחנו במקומם של האבות א"נ דגלוי וידוע לפניו יתברך שיוצאי מצרים לא יזכו וכמ"ש בבתרא דף קי"ט דמ"ש הקב"ה למשה ונתתי אותה לכם מורשה הפירוש הוא ירושה היא להם מאבותיהם ומורישים ואינם יורשים וז"ש אשר נשבע לאבותם שהיא ירושה מצד אבותם אך לתת לנו שמורישים ואינם יורשים: היום גלותי את חרפת מצרים וכו'. אמרו רז"ל דפרעה היה אומר להם דם אני רואה עליכם ואפשר שכונתו כי אלוה שלהם הוא טלה והוא בגימטריא ד"ם והוא עתיד להלקותם בדם וככב ששמו רעה ישלח לקראתם. ועתה שמלו למפרע נודע שהוא הדם שהיה רואה ואלוה של מצרים אינו כלום וז"ש היום גלותי את חרפת מצרים על דרך תועבת מצרים שהוא אלוה שלהם כן חרפת מצרים כינוי לאלוה שלהם שהם אמרו כי טלה מענישם בדם, ותהי להפך שהוא דם מילה שקבלנו אלהותו יתברך עלינו והטלה דמ"ו בראשו שחטנוהו פסח לשם קדשו יתברך. ולפי מה שכתבנו בעניותנו בדרושים מרז"ל והמפרשים דפרעה היה יותר מחזיק לאלוה היאור והמצריים לטלה. אפשר לרמוז כי תיבות יאורי בטלה עם השתי תיבות גימטריא רעה וז"ש כי רעה נגד פניכם כי היאור וטלה עתידים לשלוח עליהם כוכב ששמו רע"ה:ויקרא שם המקום ההוא גלגל. אפשר לרמוז כי גלגל גימטריא אדני עם הכולל כי הוא מקום ראשון מא"י וא"י היא רומזת לשכינה: ויהי בהיות יהושע ביריחו. פירש"י דעיבורה של עיר הרי היא כעיר וכן אמרו בנדרים דף נ"ו ומהכא אנכי העירותי על דברי הרב המופלא עיר וקדיש כמהר"ח ן' עטר ז"ל כמ"ש בפתח עינים בעירובין דף ס"ג ע"ש: עתה באתי. אמרו פ"ק דמגילה שבא על ביטול תורה מיד וילן יהושע בעומקה של הלכה אפשר דתורה שבעל פה היא כנגד השכינה גם הלכה ה' כלה כמשז"ל וארץ ישראל היא כנגד השכינה. לכן יהושע שהוא כפני לבנה בחינת השכינה לן בעומקה של הלכ"ה שהוא תורה שבעל פה:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך