תנ"ך על הפרק - יהושע ה - פסח גלגל ושאר הפסחים הנזכרים בתנ"ך / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

יהושע ה

192 / 929
היום

הפרק

לב מלכי עבר הירדן נמס, מילת העם, פסח בערבות יריחו

וַיְהִ֣י כִשְׁמֹ֣עַ כָּל־מַלְכֵ֣י הָאֱמֹרִ֡י אֲשֶׁר֩ בְּעֵ֨בֶר הַיַּרְדֵּ֜ן יָ֗מָּה וְכָל־מַלְכֵ֤י הַֽכְּנַעֲנִי֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַיָּ֔ם אֵ֠ת אֲשֶׁר־הוֹבִ֨ישׁ יְהוָ֜ה אֶת־מֵ֧י הַיַּרְדֵּ֛ן מִפְּנֵ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל עַד־עברנועָבְרָ֑םוַיִּמַּ֣ס לְבָבָ֗ם וְלֹא־הָ֨יָה בָ֥ם עוֹד֙ ר֔וּחַ מִפְּנֵ֖י בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵֽל׃בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֶל־יְהוֹשֻׁ֔עַ עֲשֵׂ֥ה לְךָ֖ חַֽרְב֣וֹת צֻרִ֑ים וְשׁ֛וּב מֹ֥ל אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל שֵׁנִֽית׃וַיַּעַשׂ־ל֥וֹ יְהוֹשֻׁ֖עַ חַֽרְב֣וֹת צֻרִ֑ים וַיָּ֙מָל֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־גִּבְעַ֖ת הָעֲרָלֽוֹת׃וְזֶ֥ה הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁר־מָ֣ל יְהוֹשֻׁ֑עַ כָּל־הָעָ֣ם הַיֹּצֵא֩ מִמִּצְרַ֨יִם הַזְּכָרִ֜ים כֹּ֣ל ׀ אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֗ה מֵ֤תוּ בַמִּדְבָּר֙ בַּדֶּ֔רֶךְ בְּצֵאתָ֖ם מִמִּצְרָֽיִם׃כִּֽי־מֻלִ֣ים הָי֔וּ כָּל־הָעָ֖ם הַיֹּֽצְאִ֑ים וְכָל־הָ֠עָם הַיִּלֹּדִ֨ים בַּמִּדְבָּ֥ר בַּדֶּ֛רֶךְ בְּצֵאתָ֥ם מִמִּצְרַ֖יִם לֹא־מָֽלוּ׃כִּ֣י ׀ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֗ה הָלְכ֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ בַּמִּדְבָּר֒ עַד־תֹּ֨ם כָּל־הַגּ֜וֹי אַנְשֵׁ֤י הַמִּלְחָמָה֙ הַיֹּצְאִ֣ים מִמִּצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־שָׁמְע֖וּ בְּק֣וֹל יְהוָ֑ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע יְהוָה֙ לָהֶ֔ם לְבִלְתִּ֞י הַרְאוֹתָ֣ם אֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨ע יְהוָ֤ה לַֽאֲבוֹתָם֙ לָ֣תֶת לָ֔נוּ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃וְאֶת־בְּנֵיהֶם֙ הֵקִ֣ים תַּחְתָּ֔ם אֹתָ֖ם מָ֣ל יְהוֹשֻׁ֑עַ כִּי־עֲרֵלִ֣ים הָי֔וּ כִּ֛י לֹא־מָ֥לוּ אוֹתָ֖ם בַּדָּֽרֶךְ׃וַיְהִ֛י כַּאֲשֶׁר־תַּ֥מּוּ כָל־הַגּ֖וֹי לְהִמּ֑וֹל וַיֵּשְׁב֥וּ תַחְתָּ֛ם בַּֽמַּחֲנֶ֖ה עַ֥ד חֲיוֹתָֽם׃וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־יְהוֹשֻׁ֔עַ הַיּ֗וֹם גַּלּ֛וֹתִי אֶת־חֶרְפַּ֥ת מִצְרַ֖יִם מֵעֲלֵיכֶ֑ם וַיִּקְרָ֞א שֵׁ֣ם הַמָּק֤וֹם הַהוּא֙ גִּלְגָּ֔ל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃וַיַּחֲנ֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּגִּלְגָּ֑ל וַיַּעֲשׂ֣וּ אֶת־הַפֶּ֡סַח בְּאַרְבָּעָה֩ עָשָׂ֨ר י֥וֹם לַחֹ֛דֶשׁ בָּעֶ֖רֶב בְּעַֽרְב֥וֹת יְרִיחֽוֹ׃וַיֹּ֨אכְל֜וּ מֵעֲב֥וּר הָאָ֛רֶץ מִמָּֽחֳרַ֥ת הַפֶּ֖סַח מַצּ֣וֹת וְקָל֑וּי בְּעֶ֖צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃וַיִּשְׁבֹּ֨ת הַמָּ֜ן מִֽמָּחֳרָ֗ת בְּאָכְלָם֙ מֵעֲב֣וּר הָאָ֔רֶץ וְלֹא־הָ֥יָה ע֛וֹד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מָ֑ן וַיֹּאכְל֗וּ מִתְּבוּאַת֙ אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בַּשָּׁנָ֖ה הַהִֽיא׃וַיְהִ֗י בִּֽהְי֣וֹת יְהוֹשֻׁעַ֮ בִּירִיחוֹ֒ וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה־אִישׁ֙ עֹמֵ֣ד לְנֶגְדּ֔וֹ וְחַרְבּ֥וֹ שְׁלוּפָ֖ה בְּיָד֑וֹ וַיֵּ֨לֶךְ יְהוֹשֻׁ֤עַ אֵלָיו֙ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ הֲלָ֥נוּ אַתָּ֖ה אִם־לְצָרֵֽינוּ׃וַיֹּ֣אמֶר ׀ לֹ֗א כִּ֛י אֲנִ֥י שַׂר־צְבָֽא־יְהוָ֖ה עַתָּ֣ה בָ֑אתִי וַיִּפֹּל֩ יְהוֹשֻׁ֨עַ אֶל־פָּנָ֥יו אַ֙רְצָה֙ וַיִּשְׁתָּ֔חוּ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ מָ֥ה אֲדֹנִ֖י מְדַבֵּ֥ר אֶל־עַבְדּֽוֹ׃וַיֹּאמֶר֩ שַׂר־צְבָ֨א יְהוָ֜ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֗עַ שַׁל־נַֽעַלְךָ֙ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֔ךָ כִּ֣י הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה עֹמֵ֥ד עָלָ֖יו קֹ֣דֶשׁ ה֑וּא וַיַּ֥עַשׂ יְהוֹשֻׁ֖עַ כֵּֽן׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

פסח גלגל ושאר הפסחים הנזכרים בתנ"ך

הקדמה

לאחר שבני ישראל עברו את הירדן (יהושע פרקים ג-ד) ומלו את עצמם (ה, ב-ט), נאמר: "ויחנו בני ישראל בגלגל, ויעשו את הפסח בארבעה עשר יום לחדש בערב, בערבות יריחו" (שם, י).

יש לשאול על פסוק זה מספר שאלות, אבל במאמר קצר זה נעסוק רק בשאלה אחת: מה החידוש בפסוק? האם לא פשוט שבני ישראל תחת הנהגתו של יהושע קיימו את המצוות, ובמיוחד מצוה ציבורית וחשובה כהקרבת קרבן פסח!

א. דעת רבי ישמעאל: פסח גלגל היה הוראת שעה

בגמרא במסכת קידושין (לז ע"ב) נאמר:

תנא דבי רבי ישמעאל: הואיל ונאמרו ביאות בתורה סתם, ופרט לך הכתוב באחד מהן לאחר ירושה וישיבה, אף כל לאחר ירושה וישיבה". פירש רש"י: "ופרט לך באחת מהן - גבי מלך כתיב: 'כי תבא אל הארץ וגו' וירִשתה וישבתה בה, ואמרת: אשימה עלי מלך' (דברים יז, יד).

לפי זה עולה שגם במצות הפסח לא התחייבו בני ישראל אלא לאחר ירושה וישיבה, כלומר: לאחר ארבע עשרה שנות כיבוש וחלוקה. שכן גם לגבי פסח נאמר: "והיה כי תבֹאו אל הארץ אשר יתן ד' לכם כאשר דבר, ושמרתם את העבֹדה הזאת" (שמות יב, כה). לפי זה קשה: מדוע הקריבו בני ישראל את הפסח בגלגל מיד בכניסתם לארץ, עוד לפני ירושה וישיבה? וכן קשה מדוע הקריבו בני ישראל את הפסח במדבר?

שאלה זו שאלו התוספות שם (בד"ה "הואיל ונאמרה"): "ואם תאמר: אם כן היאך הקריבו גם פסח זה [של המדבר], וגם אותו פסח שעשו בימי יהושע, קודם שנכבשה ונחלקה הארץ?". ותירצו: "ויש לומר שעשו על פי הדיבור". כלומר שהיתה זו הוראת שעה, שלא לפי הגדרים ההלכתיים הרגילים.

לפי זה יש חידוש בפסוק: אכן על פי הדין לא היו בני ישראל צריכים להקריב את קרבן הפסח בגלגל באותה שנה, והפסוק מחדש שאף על פי כן הם הקריבו אותו, בהוראת שעה!

ב. מדוע היתה הוראת שעה להקריב את הפסח בגלגל?

יש לעיין: האם ניתן לשאול מדוע היתה הוראת שעה זו? לכאורה כך רצה ד', ומי בא בסודו?

אבל ה"משך חכמה" כתב הסבר נפלא על הוראת שעה זו, הן של הפסח במדבר, והן של הפסח בגלגל. ה"משך חכמה" בפרשת בהעלתך (ט, ז) הביא את דברי הגמרא בקדושין ואת דברי התוספות שם, וכתב:

והטעם שנצטוו נראה, דמצאנו בכל מקום שהובדלו מעבודה זרה לעבודת ד' יתברך לשמו המיוחד, היה על ידי פסח. כמו שמצאנו בחזקיה (דהי"ב כט-ל), אחרי שביערו כל הטומאה והוציאו הנדה והביאו קרבנות לכפר על שגגת עבודה זרה, עשה פסח לד'... כי הפסח מורה על ההשגחה הפרטית אשר מצוינים בה ישראל מכל העמים, אשר הבדיל ד' בין עמו ישראל למצרים ובין בכור לאינו בכור... ולכן ביאשיהו שטיהר את יהודה וירושלים מן האשרים עשה פסח לד' (מלכים ב כג, כא)... ולכן אחרי שעשו ישראל את העגל צוה ד' יתברך בשנה השנית לעשות הפסח (במדבר ט, א-ה), להרחיקם ולהבדילם ולטהרם מגלולי עבודה זרה והבליהם. וכן בשנת הארבעים, שטעו בבעל פעור, 'ויצמד ישראל לבעל פעור' (במדבר כה, ג), אז צוה ד' יתברך לעשות פסח בגלגל, אף שהיה קודם כבוש וחילוק.

ה"משך חכמה" הסביר את הסיבה להוראת השעה שהיתה גם בפסח מדבר וגם בפסח גלגל: אחרי שבני ישראל עבדו עבודה זרה ונטהרו ממנה - הם נצטוו לעשות פסח!

יש כאן הסתכלות מעמיקה וגאונית המקשרת בין הפסח שנזכר בפרשת בהעלתך שבחומש במדבר (פרק ט'). לבין חטא העגל שנזכר בחומש שמות (פרק ל"ב). וכן בין הפסח שנזכר בספר יהושע, לבין חטא בעל פעור שנזכר בחומש במדבר (פרק כ"ה)! והרי לכאורה אין קשר בין חטא בעל פעור שנזכר בחומש במדבר, שאז בני ישראל היו עדיין במדבר, ובין הפסח שנזכר בספר יהושע שאז בני ישראל היו כבר בארץ, אבל ה"משך חכמה" פקח את עינינו לראות את הקשר שביניהם, שהפסח בגלגל היה בחדש ניסן הראשון אחרי חטא בעל פעור!

ג. המשותף לכל הפסחים הנזכרים בתנ"ך

ה"משך חכמה" הסביר את הוראת השעה שהיתה בפסח מדבר ובפסח גלגל על פי מה שמצאנו אצל חזקיהו ויאשיהו. בדבריו מופיעים ארבעה פסחים שנזכרו בתנ"ך: פסח מדבר, פסח גלגל, פסח חזקיהו ופסח יאשיהו. הוא הראה שכולם הוקרבו אחרי שבני ישראל עבדו עבודה זרה ונטהרו ממנה:

פסח מדבר אחרי חטא העגל,

פסח גלגל אחרי חטא בעל פעור,

פסח חזקיהו אחרי העבודה זרה שהיתה בזמן אחז (מלכים ב פרק ט"ז),

ופסח יאשיהו אחרי חטאי מנשה ואמון (מלכים ב פרק כ"א)!

יש להוסיף שבתנ"ך נזכרו עוד שני פסחים: פסח מצרים (שמות פרק י"ב), והפסח שעשו עולי בבל (עזרא ו, יט-כא). גם פסחים אלו הוקרבו אחרי שבני ישראל עבדו עבודה זרה ונטהרו ממנה:

פסח מצרים הוקרב אחרי שבני ישראל עבדו עבודה זרה במצרים, כמו שכתוב בספר יחזקאל (כ, ה-ח), וכמו שכתב רש"י (שמות יב, ו): "ולפי שהיו שטופים בעבודה זרה, אמר להם [משה לישראל]: 'משכו וקחו לכם' (פסוק כא), משכו ידיכם מעבודה זרה וקחו לכם צאן של מצוה".

הפסח שעשו עולי בבל הוקרב אחרי שבני ישראל עבדו עבודה זרה בסוף ימי בית ראשון, וכאשר חזרו לירושלים נטהרו מעבודה זרה (עזרא ו, כא), והקריבו פסח בתחילת ימי בית שני.

סיכום

א. לדעת רבי ישמעאל החידוש בפסוק הוא שבני ישראל הקריבו קרבן פסח בגלגל בהוראת שעה, אף על פי שמצד הדין לא היו צריכים להקריב את קרבן הפסח באותה שנה, וגם לא בשנים הבאות עד שעברו לשילה.

ב. כל הפסחים הנזכרים בתנ"ך הוקרבו אחרי שבני ישראל עבדו עבודה זרה ונטהרו ממנה.

סיום

בארבעה מקומות בתנ"ך הקריבו בני ישראל את קרבן הפסח, בשלבים שונים של גאולתם:

במצרים, ערב יציאתם משם.

במדבר, כאשר כבר לא היו משועבדים למצרים.

בגלגל, כאשר זכו להיכנס לארץ ישראל.

בתחילת ימי בית שני, בחזרתם לארץ ישראל, אחרי גלות בבל.

יהי רצון שנזכה לחזור ולהקריב קרבן פסח בגאולה השלמה, בבית המקדש השלישי.

[ועיין בהרחבה במאמר זה בספרי "הדר הנביאים"]

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך