אוד מוצל מאש
המלאך המבשר יצא לדרכו, ושני המלאכים האחרים באו לסדום (א), האחד כדי להפוך את העיר והשני כדי להציל את לוט. למרות שישב בתוככי עיר החטאים, השכיל לוט לשמור על מורשת החסד מבית אברהם והזמין את האנשים־המלאכים לסור אל ביתו, על מנת לקיים בהם הכנסת אורחים (ב-ג). בזמן שהייתם בביתו התבררה מיד רשעת אנשי סדום, אשר הקיפו את הבית מגדולם ועד קטנם ודרשו להתעלל באורחים (ד).
במסירות חריגה, אולי גדולה מדי, סיכן לוט את ביתו על מנת להציל את האורחים (ח), ובזאת הטה בלא־יודעין את כף הזכות להצלתו. כאשר גברה הסכנה גילו האנשים־ המלאכים את כוחם העליון כשהכניסו אֶת־ל֛וֹט הַבָּ֑יְתָה (י) והִכּוּ את כל אנשי העיר בַּסַּנְוֵרִ֔ים (יא).
הגיע רגע האמת. המלאכים פנו אל לוט והודיעו לו כי הם עומדים להשחית את העיר (יג) וכי עליו להציל את אשר ניתן (יב). מאמציו של לוט להציל את חתניו, בני המקום, עלו בתוהו (יד), וכעלות השחר החזיקו המלאכים בידו, ביד אשתו וביד שתי בנותיו והניחום מחוץ לעיר (טז) כשהם מצווים עליהם להימלט במהירות מבלי להביט אחריהם – פֶּן ייספו (יז). הצעת המלאכים להצלה שלמה על ידי המלטות אל ההר (יז), הוא אברהם אבינו (בראשית רבה נ יא), שבזכותו ניצל לוט ושיש בידו להדריך אותו ולהביאו לתיקון השלם, נתקלה בחששו של לוט שמא לא יספיק (יט), ומתוך כך ביקש מקום ביניים (כ) בשם צוער. מבוקשו ניתן לו (כב).
בינתיים נהפכו סדום וערי הכיכר ובערו באש וגופרית שהומטרו עליהן מן השמים (כה). אשת לוט, שלא שעתה לאזהרת המלאכים והביטה אחריה, נהפכה לנציב מלח (כו). המלח נודע במקומות אחדים בתורה כמלח ברית, המקיים ושומר. אם כן, אפשר שהופעת המלח בתוך עונשם של אנשי סדום ובנותיה באה ללמדנו שגם במידת הדין אין ד' חפץ בהשחתת עולם אלא בקיומו, כדבר הברית אשר כרת עם נח.
לוט עולה אל ההר ומסתתר במערה עם שתי בנותיו (ל). הבנות, שחשבו כי מהפכת סדום הכתה בעולם כולו, מבקשות להשאיר שריד לקיום האנושי גם בדרך־לא־דרך (לא). הן מטכסות עצה להחיות זרע מאביהן ללא ידיעתו (לב), וזוכות לשני בנים העתידים להיות לאומות שלמות שידורו בשכנותם של ישראל (לו-לח).
מעשה מסובך זה, שיש בו רק צד אחד המשתתף באופן חיובי בהצלה, הוא הצד הנשי, הקרוב יותר אל הטבע הפשוט והבריא, עתיד להתגלות בהמשך התורה במצווה המאירה המחלקת בין בני עמון ומואב לבנותיהם; הבנים אסורים לבוא בקהל ד' והבנות מותרות. בהמשך הדורות יצאו לאור נשמות מאירות מאותם העמים ואף זכו להתחבר למלכות ישראל, שתעודתה קבלת האחריות לתיקונו של עולם, ייעוד ההולם את רגש מסירותן של בנות לוט לתיקון העולם הכללי.
כעת, לאחר זריעת זרעי האורה העתידית של קץ הימים, הגיעה העת לממש את ההבטחה הא-להית ולהצמיח גזע לבית אברהם, ממנו יצמח עם ד', וכפי שנלמד בפרק כ"א.