ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ וכו', אז"ל שהיו סבורות שכלה העולם בדור המבול, ואם תאמר והלא היה אברהם וישמעאל בנו, וא"א לומר שלא ידעו, שהם לא נצולו אלא בזכותו כדאיתא במדרש ההרה המלט בזכות אברהם שהיה גדול כהר כמה דאמר מדלג על ההרים, ויאמר לוט וכו' הנה נא מצא עבדך חן וכו', רבי ברכיה ורבי לוי בשם רבי חנינא אמר שני בני אדם אמרו דבר אחד לוט וצרפית צרפית אמרה לאליהו עד שלא באת אצלי היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי עירי והיו מעשי רבים על מעשה עירי עכשיו באת אצלי להזכיר את עוני ולהמית את בני, לוט אמר עד שלא הלכתי אצל אברהם היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי עירי והיו מעשי רבים על מעשי עירי עכשיו שאני הולך אצל אברהם מעשיו רבים משלי ואיני יכול לעמוד בגחלתו הה"ד ואנכי לא אוכל להמלט ההרה וכו'. אם כן הרי ידעו שהרי שמעו הדברים שהיה אביהם מדבר למלאך שהרי נאמר ויחזיקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנותיו. אלא הם ידעו שאברהם וישמעאל הם קיימים אלא אמרו אין ראוי להעמיד זרע מישמעאל שאינו איש שהוא בן שפחה והוא דומה לחמור כמו שאמרו שבו לכם פה עם הדומה לחמור, ולזה אמרו איש אין בארץ ובמדרש ונחיה מאבינו זרע בן אין כתיב כאן אלא זרע אותו זרע שהוא בא ממקום אחר ואיזה זה מלך המשיח, ולזה ותקרא את שמו מואב במלואו מ"ם וא"ו אל"ף בי"ת בגימ' ממנו יוציא המשיח, וכן גם כן בגימ' התורה, ראויים לקבל התורה, וישמעאל מזרע חם אין ראוי לקבל התורה ולזה קראה שמו מואב בא"ת ב"ש יפת ש' שכוונה ליפת ולשם, והקב"ה לא קפח שכרה ויצא ממנה דוד שחשבה שאבד מין האדם יצא ממנה דוד גלגולו של אדם כאז"ל, והצעירה זכתה גם כן למלכות ב"ד אלא לפי שהבכירה היא נתנה העצה זכתה לדוד שלא נפסקה ממנו המלכות שנאמר כסאו כשמש נגדי, אבל הצעירה יצא ממנה רחבעם שנחלקה מלכותו: