א וַ֠יָּבֹאוּ שְׁנֵ֨י הַמַּלְאָכִ֤ים סְדֹ֙מָה֙ בָּעֶ֔רֶב וְל֖וֹט יֹשֵׁ֣ב בְּשַֽׁעַר־סְדֹ֑ם וַיַּרְא־לוֹט֙ וַיָּ֣קָם לִקְרָאתָ֔ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ אַפַּ֖יִם אָֽרְצָה׃ ב וַיֹּ֜אמֶר הִנֶּ֣ה נָּא־אֲדֹנַ֗י ס֣וּרוּ נָ֠א אֶל־בֵּ֨ית עַבְדְּכֶ֤ם וְלִ֙ינוּ֙ וְרַחֲצ֣וּ רַגְלֵיכֶ֔ם וְהִשְׁכַּמְתֶּ֖ם וַהֲלַכְתֶּ֣ם לְדַרְכְּכֶ֑ם וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּ֥י בָרְח֖וֹב נָלִֽין׃ ג וַיִּפְצַר־בָּ֣ם מְאֹ֔ד וַיָּסֻ֣רוּ אֵלָ֔יו וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־בֵּית֑וֹ וַיַּ֤עַשׂ לָהֶם֙ מִשְׁתֶּ֔ה וּמַצּ֥וֹת אָפָ֖ה וַיֹּאכֵֽלוּ׃ ד טֶרֶם֮ יִשְׁכָּבוּ֒ וְאַנְשֵׁ֨י הָעִ֜יר אַנְשֵׁ֤י סְדֹם֙ נָסַ֣בּוּ עַל־הַבַּ֔יִת מִנַּ֖עַר וְעַד־זָקֵ֑ן כָּל־הָעָ֖ם מִקָּצֶֽה׃ ה וַיִּקְרְא֤וּ אֶל־לוֹט֙ וַיֹּ֣אמְרוּ ל֔וֹ אַיֵּ֧ה הָאֲנָשִׁ֛ים אֲשֶׁר־בָּ֥אוּ אֵלֶ֖יךָ הַלָּ֑יְלָה הוֹצִיאֵ֣ם אֵלֵ֔ינוּ וְנֵדְעָ֖ה אֹתָֽם׃ ו וַיֵּצֵ֧א אֲלֵהֶ֛ם ל֖וֹט הַפֶּ֑תְחָה וְהַדֶּ֖לֶת סָגַ֥ר אַחֲרָֽיו׃ ז וַיֹּאמַ֑ר אַל־נָ֥א אַחַ֖י תָּרֵֽעוּ׃ ח הִנֵּה־נָ֨א לִ֜י שְׁתֵּ֣י בָנ֗וֹת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדְעוּ֙ אִ֔ישׁ אוֹצִֽיאָה־נָּ֤א אֶתְהֶן֙ אֲלֵיכֶ֔ם וַעֲשׂ֣וּ לָהֶ֔ן כַּטּ֖וֹב בְּעֵינֵיכֶ֑ם רַ֠ק לָֽאֲנָשִׁ֤ים הָאֵל֙ אַל־תַּעֲשׂ֣וּ דָבָ֔ר כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן בָּ֖אוּ בְּצֵ֥ל קֹרָתִֽי׃ ט וַיֹּאמְר֣וּ ׀ גֶּשׁ־הָ֗לְאָה וַיֹּֽאמְרוּ֙ הָאֶחָ֤ד בָּֽא־לָגוּר֙ וַיִּשְׁפֹּ֣ט שָׁפ֔וֹט עַתָּ֕ה נָרַ֥ע לְךָ֖ מֵהֶ֑ם וַיִּפְצְר֨וּ בָאִ֤ישׁ בְּלוֹט֙ מְאֹ֔ד וַֽיִּגְּשׁ֖וּ לִשְׁבֹּ֥ר הַדָּֽלֶת׃ י וַיִּשְׁלְח֤וּ הָֽאֲנָשִׁים֙ אֶת־יָדָ֔ם וַיָּבִ֧יאוּ אֶת־ל֛וֹט אֲלֵיהֶ֖ם הַבָּ֑יְתָה וְאֶת־הַדֶּ֖לֶת סָגָֽרוּ׃ יא וְֽאֶת־הָאֲנָשִׁ֞ים אֲשֶׁר־פֶּ֣תַח הַבַּ֗יִת הִכּוּ֙ בַּסַּנְוֵרִ֔ים מִקָּטֹ֖ן וְעַד־גָּד֑וֹל וַיִּלְא֖וּ לִמְצֹ֥א הַפָּֽתַח׃ יב וַיֹּאמְר֨וּ הָאֲנָשִׁ֜ים אֶל־ל֗וֹט עֹ֚ד מִֽי־לְךָ֣ פֹ֔ה חָתָן֙ וּבָנֶ֣יךָ וּבְנֹתֶ֔יךָ וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־לְךָ֖ בָּעִ֑יר הוֹצֵ֖א מִן־הַמָּקֽוֹם׃ יג כִּֽי־מַשְׁחִתִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ אֶת־הַמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה צַעֲקָתָם֙ אֶת־פְּנֵ֣י יְהוָ֔ה וַיְשַׁלְּחֵ֥נוּ יְהוָ֖ה לְשַׁחֲתָֽהּ׃ יד וַיֵּצֵ֨א ל֜וֹט וַיְדַבֵּ֣ר ׀ אֶל־חֲתָנָ֣יו ׀ לֹקְחֵ֣י בְנֹתָ֗יו וַיֹּ֙אמֶר֙ ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִן־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה כִּֽי־מַשְׁחִ֥ית יְהוָ֖ה אֶת־הָעִ֑יר וַיְהִ֥י כִמְצַחֵ֖ק בְּעֵינֵ֥י חֲתָנָֽיו׃ טו וּכְמוֹ֙ הַשַּׁ֣חַר עָלָ֔ה וַיָּאִ֥יצוּ הַמַּלְאָכִ֖ים בְּל֣וֹט לֵאמֹ֑ר קוּם֩ קַ֨ח אֶֽת־אִשְׁתְּךָ֜ וְאֶת־שְׁתֵּ֤י בְנֹתֶ֙יךָ֙ הַנִּמְצָאֹ֔ת פֶּן־תִּסָּפֶ֖ה בַּעֲוֺ֥ן הָעִֽיר׃ טז וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ ׀ וַיַּחֲזִ֨קוּ הָאֲנָשִׁ֜ים בְּיָד֣וֹ וּבְיַד־אִשְׁתּ֗וֹ וּבְיַד֙ שְׁתֵּ֣י בְנֹתָ֔יו בְּחֶמְלַ֥ת יְהוָ֖ה עָלָ֑יו וַיֹּצִאֻ֥הוּ וַיַּנִּחֻ֖הוּ מִח֥וּץ לָעִֽיר׃ יז וַיְהִי֩ כְהוֹצִיאָ֨ם אֹתָ֜ם הַח֗וּצָה וַיֹּ֙אמֶר֙ הִמָּלֵ֣ט עַל־נַפְשֶׁ֔ךָ אַל־תַּבִּ֣יט אַחֲרֶ֔יךָ וְאַֽל־תַּעֲמֹ֖ד בְּכָל־הַכִּכָּ֑ר הָהָ֥רָה הִמָּלֵ֖ט פֶּן־תִּסָּפֶֽה׃ יח וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹט אֲלֵהֶ֑ם אַל־נָ֖א אֲדֹנָֽי׃ יט הִנֵּה־נָ֠א מָצָ֨א עַבְדְּךָ֣ חֵן֮ בְּעֵינֶיךָ֒ וַתַּגְדֵּ֣ל חַסְדְּךָ֗ אֲשֶׁ֤ר עָשִׂ֙יתָ֙ עִמָּדִ֔י לְהַחֲי֖וֹת אֶת־נַפְשִׁ֑י וְאָנֹכִ֗י לֹ֤א אוּכַל֙ לְהִמָּלֵ֣ט הָהָ֔רָה פֶּן־תִּדְבָּקַ֥נִי הָרָעָ֖ה וָמַֽתִּי׃ כ הִנֵּה־נָ֠א הָעִ֨יר הַזֹּ֧את קְרֹבָ֛ה לָנ֥וּס שָׁ֖מָּה וְהִ֣יא מִצְעָ֑ר אִמָּלְטָ֨ה נָּ֜א שָׁ֗מָּה הֲלֹ֥א מִצְעָ֛ר הִ֖וא וּתְחִ֥י נַפְשִֽׁי׃ כא וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו הִנֵּה֙ נָשָׂ֣אתִי פָנֶ֔יךָ גַּ֖ם לַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה לְבִלְתִּ֛י הָפְכִּ֥י אֶת־הָעִ֖יר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃ כב מַהֵר֙ הִמָּלֵ֣ט שָׁ֔מָּה כִּ֣י לֹ֤א אוּכַל֙ לַעֲשׂ֣וֹת דָּבָ֔ר עַד־בֹּאֲךָ֖ שָׁ֑מָּה עַל־כֵּ֛ן קָרָ֥א שֵׁם־הָעִ֖יר צֽוֹעַר׃ כג הַשֶּׁ֖מֶשׁ יָצָ֣א עַל־הָאָ֑רֶץ וְל֖וֹט בָּ֥א צֹֽעֲרָה׃ כד וַֽיהוָ֗ה הִמְטִ֧יר עַל־סְדֹ֛ם וְעַל־עֲמֹרָ֖ה גָּפְרִ֣ית וָאֵ֑שׁ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה מִן־הַשָּׁמָֽיִם׃ כה וַֽיַּהֲפֹךְ֙ אֶת־הֶעָרִ֣ים הָאֵ֔ל וְאֵ֖ת כָּל־הַכִּכָּ֑ר וְאֵת֙ כָּל־יֹשְׁבֵ֣י הֶעָרִ֔ים וְצֶ֖מַח הָאֲדָמָֽה׃ כו וַתַּבֵּ֥ט אִשְׁתּ֖וֹ מֵאַחֲרָ֑יו וַתְּהִ֖י נְצִ֥יב מֶֽלַח׃ כז וַיַּשְׁכֵּ֥ם אַבְרָהָ֖ם בַּבֹּ֑קֶר אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם אֲשֶׁר־עָ֥מַד שָׁ֖ם אֶת־פְּנֵ֥י יְהוָֽה׃ כח וַיַּשְׁקֵ֗ף עַל־פְּנֵ֤י סְדֹם֙ וַעֲמֹרָ֔ה וְעַֽל־כָּל־פְּנֵ֖י אֶ֣רֶץ הַכִּכָּ֑ר וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה עָלָה֙ קִיטֹ֣ר הָאָ֔רֶץ כְּקִיטֹ֖ר הַכִּבְשָֽׁן׃ כט וַיְהִ֗י בְּשַׁחֵ֤ת אֱלֹהִים֙ אֶת־עָרֵ֣י הַכִּכָּ֔ר וַיִּזְכֹּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶת־אַבְרָהָ֑ם וַיְשַׁלַּ֤ח אֶת־לוֹט֙ מִתּ֣וֹךְ הַהֲפֵכָ֔ה בַּהֲפֹךְ֙ אֶת־הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁר־יָשַׁ֥ב בָּהֵ֖ן לֽוֹט׃ ל וַיַּעַל֩ ל֨וֹט מִצּ֜וֹעַר וַיֵּ֣שֶׁב בָּהָ֗ר וּשְׁתֵּ֤י בְנֹתָיו֙ עִמּ֔וֹ כִּ֥י יָרֵ֖א לָשֶׁ֣בֶת בְּצ֑וֹעַר וַיֵּ֙שֶׁב֙ בַּמְּעָרָ֔ה ה֖וּא וּשְׁתֵּ֥י בְנֹתָֽיו׃ לא וַתֹּ֧אמֶר הַבְּכִירָ֛ה אֶל־הַצְּעִירָ֖ה אָבִ֣ינוּ זָקֵ֑ן וְאִ֨ישׁ אֵ֤ין בָּאָ֙רֶץ֙ לָב֣וֹא עָלֵ֔ינוּ כְּדֶ֖רֶךְ כָּל־הָאָֽרֶץ׃ לב לְכָ֨ה נַשְׁקֶ֧ה אֶת־אָבִ֛ינוּ יַ֖יִן וְנִשְׁכְּבָ֣ה עִמּ֑וֹ וּנְחַיֶּ֥ה מֵאָבִ֖ינוּ זָֽרַע׃ לג וַתַּשְׁקֶ֧יןָ אֶת־אֲבִיהֶ֛ן יַ֖יִן בַּלַּ֣יְלָה ה֑וּא וַתָּבֹ֤א הַבְּכִירָה֙ וַתִּשְׁכַּ֣ב אֶת־אָבִ֔יהָ וְלֹֽא־יָדַ֥ע בְּשִׁכְבָ֖הּ וּבְקׄוּמָֽהּ׃ לד וַֽיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַתֹּ֤אמֶר הַבְּכִירָה֙ אֶל־הַצְּעִירָ֔ה הֵן־שָׁכַ֥בְתִּי אֶ֖מֶשׁ אֶת־אָבִ֑י נַשְׁקֶ֨נּוּ יַ֜יִן גַּם־הַלַּ֗יְלָה וּבֹ֙אִי֙ שִׁכְבִ֣י עִמּ֔וֹ וּנְחַיֶּ֥ה מֵאָבִ֖ינוּ זָֽרַע׃ לה וַתַּשְׁקֶ֜יןָ גַּ֣ם בַּלַּ֧יְלָה הַה֛וּא אֶת־אֲבִיהֶ֖ן יָ֑יִן וַתָּ֤קָם הַצְּעִירָה֙ וַתִּשְׁכַּ֣ב עִמּ֔וֹ וְלֹֽא־יָדַ֥ע בְּשִׁכְבָ֖הּ וּבְקֻמָֽהּ׃ לו וַֽתַּהֲרֶ֛יןָ שְׁתֵּ֥י בְנֽוֹת־ל֖וֹט מֵאֲבִיהֶֽן׃ לז וַתֵּ֤לֶד הַבְּכִירָה֙ בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ מוֹאָ֑ב ה֥וּא אֲבִֽי־מוֹאָ֖ב עַד־הַיּֽוֹם׃ לח וְהַצְּעִירָ֤ה גַם־הִוא֙ יָ֣לְדָה בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בֶּן־עַמִּ֑י ה֛וּא אֲבִ֥י בְנֵֽי־עַמּ֖וֹן עַד־הַיּֽוֹם׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רד"ק

רד"ק

פסוק א:
וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים. הֵם שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים שֶׁזָּכַר. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה נ): לָמָּה קוֹרֵא אוֹתָם אֲנָשִׁים אֵצֶל אַבְרָהָם וּמַלְאָכִים אֵצֶל לוֹט? וְאָמְרוּ, אַבְרָהָם שֶׁכֹּחוֹ יָפֶה וְכוּ׳, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ וּפֵרַשְׁנוּ לְמַעְלָה.
פסוק א:
וַיַּרְא לוֹט וַיָּקָם לִקְרָאתָם. לָמַד הָאַכְסַנְיָא מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ.
פסוק ב:
הִנֶּה נָּא. סְגוֹל מִפְּנֵי דָּגוּשׁ הַנּוּן.
פסוק ב:
אֲדֹנַי. בְּפַתָּח, לְשׁוֹן חֹל, כִּי סָבוּר הָיָה שֶׁהֵם אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים וּמַרְאֵיהֶם נוֹרָא, עַד שֶׁנִּרְאוּ לוֹ מִתְּחִלָּה מַלְאָכִים, וְאִם הוּא בְּמַרְאֶה הוּא כְּמַשְׁמָעוֹ.
פסוק ב:
וְלִינוּ. לִינָה הָיוּ צְרִיכִים, כִּי בָעֶרֶב בָּאוּ.
פסוק ב:
וְרַחֲצוּ. הָרֵי״שׁ פְּתוּחָה כִּי הוּא צִוּוּי, וּפֵרוּשׁוֹ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּאַבְרָהָם, וּרְחִיצַת רַגְלַיִם הוּא שֶׁמְּזַמְּנִים לָאֹרֵחַ תְּחִלָּה, וְלֹא אָמַר לָהֶם עַל הָאֲכִילָה וְהַשְּׁכִיבָה.
פסוק ב:
וְהִשְׁכַּמְתֶּם. וְאִם תִּרְצוּ תַּשְׁכִּימוּ וּתְלֵכוּ לְדַרְכְּכֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לָהֶם אַבְרָהָם ״אַחַר תַּעֲבֹרוּ״ (בראשית יח:ה).
פסוק ב:
וַיֹּאמְרוּ לֹא. מִכָּאן לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֵין מְסָרְבִין לְגָדוֹל (בבא מציעא פז), שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ לְאַבְרָהָם ״כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ״ (בראשית יח:ה).
פסוק ב:
כִּי בָרְחוֹב נָלִין. בִּרְחוֹב הָעִיר, וְלֹא נִתְאַכְסֵן אֵצֶל אָדָם מִן הָעִיר.
פסוק ג:
וַיִּפְצַר־בָּם מְאֹד. הִרְבָּה לָהֶם דְּבָרִים וּתְחִנּוֹת עַד שֶׁנָּטוּ אֵלָיו וּבָאוּ עִמּוֹ אֶל בֵּיתוֹ. וְאוּנְקְלוֹס תִּרְגֵּם ״וְתַקִּיף בְּהוֹן״, כְּלוֹמַר הֶחֱזִיק בָּם עַד שֶׁסָּרוּ אֵלָיו אֶל בֵּיתוֹ.
פסוק ג:
וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה. לְפִי שֶׁהָיָה לַיְלָה לֹא הָיָה לוֹ פְּנַאי לִזְבֹּחַ וּלְתַקֵּן מַאֲכָלִים, אֶלָּא עָשָׂה לָהֶם מִשְׁתֶּה וְאָפָה לָהֶם מַצּוֹת שֶׁלֹּא יַמְתִּינוּ עַד שֶׁיִּתְחַמֵּץ הַבָּצֵק, וּמַה שֶּׁיָּכוֹל לְתַקֵּן בִּמְהֵרָה תִּקֵּן, וְזֶהוּ מִדֶּרֶךְ אֶרֶץ לְהָכִין לָאוֹרֵחַ הַבָּא מַה שֶּׁיּוּכַל לְהָכִין בִּמְהֵרָה, כִּי הוּא עָיֵף וְצָרִיךְ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, לְפִיכָךְ נִכְתַּב הַסִּפּוּר הַזֶּה.
פסוק ג:
וַיֹּאכֵלוּ. אִם בְּמַרְאֶה כְּמַשְׁמָעוֹ, וְאִם בְּהָקִיץ וּבְמוּרְגָּשׁ נִדְמֶה לוֹ שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ, שֶׁשָּׁב הַמַּאֲכָל וְהַמִּשְׁתֶּה הַמֻּרְכָּב פָּשׁוּט, כָּל דָּבָר לִיסוֹדוֹ הָרִאשׁוֹן, וְזֶהוּ כְּמַעֲשֵׂה נֵס.
פסוק ד:
וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם. אָמַר אַנְשֵׁי סְדֹם אַחַר שֶׁאָמַר אַנְשֵׁי הָעִיר, וְיָדוּעַ הָיָה כִּי הָעִיר שֶׁבָּאוּ אֵלֶיהָ סְדֹם הוּא? אֶלָּא רוֹצֶה לוֹמַר: הֵרָאוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם כִּי אַנְשֵׁי סְדֹם הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם ״וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה׳ מְאֹד״ (בראשית יג:יג).
פסוק ד:
מִנַּעַר וְעַד־זָקֵן. הַזְּקֵנִים הָיוּ רָעִים כְּמוֹ הַנְּעָרִים וְהַבַּחוּרִים, וְכֻלָּם בָּאוּ בֵּית לוֹט. מִקָּצֶה. הָעִיר, כִּי בְּרֹב רִשְׁעָתָם פָּסְקוּ דֶּרֶךְ מִמְּקוֹמָם שֶׁלֹּא הָיָה אוֹרֵחַ עוֹבֵר עֲלֵיהֶם, וְעַכְשָׁו שֶׁבָּאוּ אֵלֶיהָ הָיָה חִדּוּשׁ אֶצְלָם וְהָיָה רַע בְּעֵינֵיהֶם, עַד שֶׁנִּתְקַבְּצוּ כָּל הָעִיר לְהָרַע לָהֶם. וְזֶה מִן הַתֵּמָה הַגָּדוֹל לְרֹב רִשְׁעָתָם עַד הֵיכָן הִגִּיעַ רָעָתָם, וְנִכְתַּב כָּל זֶה כְּדֵי שֶׁיַּצְדִּיקוּ עֲלֵיהֶם בְּנֵי הָעוֹלָם אֶת הַדִּין.
פסוק ה:
וְנֵדְעָה אֹתָם. מִי הֵם וְאֵיךְ לֹא יָרְאוּ לָבוֹא לְעִירֵנוּ אֲנָשִׁים זְכָרִים, רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁאָמְרוּ לְהָרְגָם כְּמוֹ ״וְנֵדְעָה״ דְּפִלֶגֶשׁ בְּגִבְעָה (שופטים יט:כב) וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הָאִישׁ בְּסַפְּרוֹ הַמַּעֲשֶׂה, ״אוֹתִי דִּמּוּ לְהָרֹג״ (שופטים כ:ה). וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים יְדִיעַת מִשְׁכַּב זָכוּר.
פסוק ו:
סָגַר אַחֲרָיו. סָגַר הַסּוֹגֵר שֶׁהָיָה בִּפְנִים, אוֹ לוֹט סָגַר מִבַּחוּץ.
פסוק ז:
אַל־נָא. בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם אַל תָּרֵעוּ לָאֵלֶּה הָאֲנָשִׁים, כִּי אַחַי וּשְׁכֵנַי אַתֶּם וְלִכְבוֹדִי הַנִּיחוּ אוֹתָם.
פסוק ח:
הִנֵּה נָא. פֵּרַשׁ: עַתָּה, כְּלוֹמַר הִנֵּה עַתָּה לְהַעֲבִיר יִצְרֵיכֶם שֶׁהוּא לְהָמִית הָאֲנָשִׁים, הִנֵּה אֶמְסֹר לָכֶם שְׁתֵּי בְנוֹתַי וְהַעֲבִירוּ יִצְרֵיכֶם בָּהֶן וְתַעֲנּוּ אוֹתָן כִּי עֲדַיִן לֹא יָדְעוּ אִישׁ, אוֹ תַּהַרְגוּן, זֶהוּ שֶׁאָמַר כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם. אַל תַּעֲשׂוּ דָבָר. אַל תַּעֲשׂוּ דָּבָר רָע. כִּי עַל כֵּן בָּאוּ. כִּי עַל כֵּן שֶׁבָּאוּ לָלוּן בְּצֵל קֹרָתִי, תָּחוּסוּ לִכְבוֹדִי כִּי טוֹב לִי שֶׁתַּעֲנּוּ אֶת בְּנוֹתַי אוֹ תַּהַרְגֵן אִם תִּרְצוּ מִשֶּׁתַּעֲשׂוּ דָּבָר רָע לָאֵלֶּה הָאֲנָשִׁים.
פסוק ט:
גֶּשׁ־הָלְאָה. גֶּשׁ לְךָ לְמָקוֹם אַחֵר מִמֶּנּוּ וְהָלְאָה, כְּלוֹמַר סוּר מֵעָלֵינוּ.
פסוק ט:
מֵהֶם. יוֹתֵר מִשֶּׁנָּרַע לָהֶם.
פסוק ט:
וַיִּפְצְרוּ. הִרְבּוּ לְדַבֵּר בּוֹ דְּבָרִים רָעִים מְאֹד. וְאוּנְקְלוֹס תִּרְגֵּם ״וּתְקִיפוּ״, רוֹצֶה לוֹמַר הֶחֱזִיקוּ בּוֹ לַהֲסִירוֹ מִלִּפְנֵי הַפֶּתַח כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ.
פסוק ט:
וַיִּגְּשׁוּ לִשְׁבֹּר הַדָּלֶת. כִּי סָגוּר הָיָה.
פסוק יא:
וְאֶת־הָאֲנָשִׁים. הַמַּלְאָכִים הִכּוּ אַנְשֵׁי סְדֹם שֶׁהָיוּ בְּפֶתַח הַבַּיִת.
פסוק יא:
בַּסַּנְוֵרִים. פֵּרַשׁ בְּעִוָּרוֹן, וְהִיא מִלַּת נוֹטָרִיקוֹן סָנֵי רְאִיָּה.
פסוק יב:
עֹד מִי לְךָ פֹה. כְּמוֹ מִי לְךָ עוֹד פֹּה.
פסוק יב:
וּבָנֶיךָ. בְּנֵי בְנוֹתֶיךָ, כִּי לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים, וְאִם הָיוּ לוֹ הָיוּ עִמּוֹ בַּבַּיִת, וְאִם הָיוּ בָּעִיר הָיָה אֹמֵר כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וַיֵּצֵא לוֹט וַיְדַבֵּר אֶל חֲתָנָיו לֹקְחֵי בְנֹתָיו״ (בראשית יט:יד), אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ בָּנִים.
פסוק יב:
וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ בָּעִיר. בְּהֵמוֹת אוֹ כֶּסֶף וְזָהָב וּבְגָדִים.
פסוק יב:
הוֹצֵא מִן־הַמָּקוֹם. לֹא מִן הָעִיר לְבַד, כִּי גַּם מִן הַמָּקוֹם כֻּלּוֹ.
פסוק יג:
כִּי גָדְלָה צַעֲקָתָם. צַעֲקַת הָעֲשׁוּקִים הַצּוֹעֲקִים עֲלֵיהֶם, כִּי הַכִּנּוּי יָבוֹא עִם הַפּוֹעֵל וְעִם הַפָּעוּל, כְּמוֹ ״וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי״ (ישעיה נו:ז) עִם הַפָּעוּל, ״שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתְךָ״ (ישעיה לח:ה) עִם הַפּוֹעֵל.
פסוק יג:
לְשַׁחֲתָהּ. לְשַׁחֵת הָעִיר, כִּי הָעִיר בִּכְלַל הַמָּקוֹם שֶׁזָּכַר.
פסוק יד:
לֹקְחֵי בְנֹתָיו. שֶׁהָיוּ לֹקְחֵי בְנֹתָיו שֶׁלְּקָחוּם כְּבָר, וְלֹא אָמַר שֶׁדִּבֵּר אֶל בְּנוֹתָיו, כִּי הַנָּשִׁים נִמְשָׁכוּ אַחַר דַּעַת בַּעֲלֵיהֶן.
פסוק טו:
וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה. וּכְעֵת עָלָה הַשַּׁחַר.
פסוק טו:
וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים. דָּחֲקוּ בּוֹ, כָּאן קְרָאָם מַלְאָכִים לְפִי שֶׁעָשׂוּ מַעֲשֵׂה מַלְאָכִים לְהַצִּיל לוֹט וּלְשַׁחֵת כָּל הַמָּקוֹם. הַנִּמְצָאֹת. אִתְּךָ בַּבַּיִת.
פסוק טז:
וַיִּתְמַהְמָהּ. עֲדַיִן הָיָה מִתְמַהְמֵהַּ, כְּאִלּוּ הָיָה חָס עַל מָמוֹנוֹ שֶׁהָיָה מַנִּיחוֹ, לְפִיכָךְ הִתְעַכְּבוּ עַד שֶׁעָלָה הַשַּׁחַר, וְלֹא הִנִּיחוּ לָקַחַת בְּיָדוֹ מְאוּמָה, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ לוֹ ״וְכָל אֲשֶׁר לְךָ״ (בראשית יט:יב).
פסוק טז:
וַיַּחֲזִיקוּ הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ וּבְיַד־אִשְׁתּוֹ. לְהִמָּלֵט עַל נַפְשָׁם. וְכָאן קְרָאָם אֲנָשִׁים לְפִי שֶׁעָשׂוּ מַעֲשֵׂה אֲנָשִׁים לְהַחֲזִיק בְּיָדָם כְּאִלּוּ הָיוּ גּוּף.
פסוק טז:
בְּחֶמְלַת ה׳ עָלָיו. בַּעֲבוּר אַבְרָהָם מִהֲרוּ לְהוֹצִיאוֹ וּלְהַצִּילוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהִגִּיעַ עֵת הַהֲפֵכָה.
פסוק טז:
וַיֹּצִאֻהוּ וַיַּנִּחֻהוּ. הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּבְנוֹתָיו.
פסוק יז:
וַיְהִי כְהוֹצִיאָם אֹתָם. בְּעוֹד שֶׁהָיוּ מוֹצִיאִים אוֹתוֹ הָיוּ מוֹדִיעִים אוֹתוֹ לְמַהֵר וּלְהִמָּלֵט.
פסוק יז:
וַיֹּאמֶר. הַמַּלְאָךְ שֶׁבָּא לְהַצִּילוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד.
פסוק יז:
אַל־תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ. אָמְרוּ לוֹ זֶה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעַכֵּב בְּהַבִּיטוֹ אַחֲרָיו לִרְאוֹת אִם נֶהֶפְכָה הָעִיר, לְפִיכָךְ הִזְהִירוּהוּ בָּזֶה.
פסוק יז:
בְּכָל־הַכִּכָּר. כִּי כָּל עָרֵי הַכִּכָּר נֶהְפָּכוּ.
פסוק יז:
פֶּן־תִּסָּפֶֽה. עִמָּהֶם אִם תַּעֲמֹד, כִּי אֵין לָנוּ לְהַצִּילְךָ מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה אַחַר שֶׁתָּחֵל הַהֲפֵכָה, כִּי בְּרֶגַע נֶהֶפְכוּ כָּל הֶעָרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״הַהֲפֵכָה כְמוֹ רָגַע״ (איכה ד:ו).
פסוק יח:
אַל־נָא. בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם שֶׁלֹּא תַצְרִיכוּנִי לַעֲלוֹת הָהָרָה, כִּי לֹא אוּכַל לְמַהֵר פְּעָמַי כָּל כָּךְ.
פסוק יח:
אֲדֹנָי. לְשׁוֹן חֹל וְנִקְמָץ מִפְּנֵי הַהֶפְסֵק, וְכֵן תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס ״בְּבָעוּ כְעַן רִבּוֹנִי״. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (שבועות לה) כָּל אֲדֹנָי הַכְּתוּבִים בְּאַבְרָהָם קֹדֶשׁ, הַכְּתוּבִים בְּלוֹט חֹל חוּץ מִזֶּה שֶׁהוּא קֹדֶשׁ, שֶׁהֲרֵי אָמַר לוֹ לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשׁוֹ מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת. וְדִבְרֵיהֶם תֵּמַהּ. שֶׁהֲרֵי אָמַר וַיֹּאמֶר לוֹט אֲלֵהֶם לְשׁוֹן רַבִּים, וְהַמַּלְאָךְ גַּם כֵּן יֵשׁ בְּיָדוֹ לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת בִּשְׁלִיחוּת הָאֵל, וַאֲפִלּוּ הַנְּבִיאִים כְּמוֹ אֵלִיָּהוּ וֶאֱלִישָׁע.
פסוק יט:
הִנֵּה נָא מָצָא עַבְדְּךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ. לְאוֹתוֹ שֶׁאָמַר לוֹ הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ אָמַר, שֶׁבָּא לְהַצִּילוֹ. וְהָאֱמֶת כִּי שְׁנֵיהֶם הָיוּ בְּהַצָּלָה וּבְהַשְׁחָתָה, אֶלָּא שֶׁזֶּה שֶׁהָיָה מְדַבֵּר הָיָה גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא שֶׁהָיָה מִשְׁתַּדֵּל לְהַצִּילוֹ אָמַר ״לְבִלְתִּי הָפְכִּי אֶת הָעִיר״ (בראשית יט:כא), וְאָמַר ״כִּי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר״ (בראשית יט:כב).
פסוק יט:
תִּדְבָּקַנִי. פַּתָּח הַקּוּ״ף בִּמְקוֹם צֵרֵי.
פסוק כ:
הָעִיר הַזֹּאת קְרֹבָה. קְרוֹבָה לָנוּס שָׁמָּה.
פסוק כ:
וְהִיא מִצְעָר. עִיר קְטַנָּה הִיא וּמְעַט אֲנָשִׁים בָּהּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵם רְשָׁעִים מְעַטִּים הֵם. וּבַעֲבוּרוֹ הִצִּילָם מִן הַהֲפֵכָה.
פסוק כ:
וּתְחִי נַפְשִׁי. עִמָּהֶם.
פסוק כ:
אִמָּלְטָה נָּא. מִלְּרַע, הַטַּעַם בַּטֵּי״ת. ״אִמָּלְטָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת אַחַי״ (שמואל א כ:כט), מִלְּעֵיל, הַטַּעַם בַּמֵּ״ם.
פסוק כ:
הֲלֹא מִצְעָר הִיא. שָׁב הוּא פַּעַם אַחַת לִזְכֹּר קַטְנוּתָהּ כְּמִתְחַנֵּן אֵלָיו לְהַצִּילָהּ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פֵּרְשׁוּ (שבת י:) מִצְעָר, מִזְּעֵר, כִּי מִקָּרוֹב נִתְיַשְּׁבָה וְאֵין עֲוֹנוֹתֶיהָ מְרֻבִּין. וְאָמְרוּ (שם) יְשִׁיבָתָהּ שֶׁל צֹעַר לֹא הָיְתָה אֶלָּא חֲמִשִּׁים וְאַחַת שָׁנָה כְּחֶשְׁבּוֹן נָא בְּגִימַטְרִיָּה.
פסוק כא:
וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ. נִרְאֶה מִזֶּה כִּי כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹלֵחַ מַלְאָךְ, נוֹתֵן לָהֶם רְשׁוּת לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ מְעַט מִשְּׁלִיחוּתָם, כְּפִי אֲשֶׁר יִרְאוּ וְיָבִינוּ, כִּי בַּעֲלֵי שֵׂכֶל הֵם.
פסוק כב:
כִּי לֹא אוּכַל. כִּי כֵן צֻוֵּיתִי שֶׁלֹּא לַהֲפֹךְ עַד שֶׁתִּנָּצֵל.
פסוק כב:
קָרָא. הַקּוֹרֵא שֵׁם הָעִיר צוֹעַר, כִּי בֶּלַע הָיָה שְׁמָהּ מִתְּחִלָּה.
פסוק כג:
הַשֶּׁמֶשׁ... וְלוֹט בָּא צֹעֲרָה. וְכֵיוָן שֶׁבָּא לְצֹעַר הִמְטִיר הַמַּלְאָךְ בִּשְׁלִיחוּת הָאֵל.
פסוק כד:
וַה׳. הַמַּלְאָךְ נִקְרָא בְּשֵׁם אֲדֹנָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ (בראשית יח:ג).
פסוק כד:
מֵאֵת ה׳. מֵאֵת הָאֵל יִתְבָּרַךְ, זֶהוּ מִן הַשָּׁמַיִם, וּפֵרֵשׁ מִן הָאֲוִיר הַגָּבֹהַּ.
פסוק כה:
וַיַּהֲפֹךְ. הָפַךְ אוֹתָם מִטּוֹבָה לְרָעָה, וּמִתְּחִלָּה הָיְתָה אֶרֶץ מִקְנֶה, ״כֻלָּהּ מַשְׁקֶה״ (בראשית יג:י) ״מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ, אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לֶחֶם וְתַחְתֶּיהָ נֶהְפַּךְ כְּמוֹ אֵשׁ״ (איוב כח:ה-ו) שֶׁהִמְטִיר בָּהּ אֵל גָּפְרִית וָאֵשׁ וְשָׂרַף וְהִפִּיל כָּל הֶעָרִים וּמַה שֶׁבָּהֶם אָדָם וּבְהֵמָה וְצֶמַח הָאֲדָמָה, וְהָיְתָה שְׂרֵפָה כָּל הָאָרֶץ שֶׁלֹּא צָמְחָה עוֹד – זֶהוּ הַהֲפֵכָה, וְגַם אֲוִירָהּ נִשְׂרַף שֶׁלֹּא פָּרַח עָלֶיהָ עוֹף כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט וְלֹא שְׁזָפַתּוּ עֵין אַיָּה, לֹא הִדְרִיכוּהוּ בְנֵי שָׁחַץ לֹא עָדָה עָלָיו שָׁחַל״ (איוב כח:ז-ח).
פסוק כו:
וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו. אִשְׁתּוֹ שֶׁהָיְתָה מֵאַחֲרֵי לוֹט הִבִּיטָה אַחֲרֶיהָ, כִּי הָיְתָה קְטַנַּת אֱמוּנָה וְהִבִּיטָה אִם נֶהֶפְכָה הָעִיר וְאִם לֹא, וְאַף עַל פִּי שֶׁשָּׁמְעָה אַזְהָרַת הַמַּלְאָךְ לְלוֹט. וְנִכְתַּב זֶה הַפָּסוּק אַחַר ״וַיַּהֲפֹךְ״ (בראשית יט:כה), כִּי כָּל יוֹשְׁבֵי הֶעָרִים כֵּן הָיוּ מִקְצָתָם נְצִיב מֶלַח וּמִקְצָתָם נְצִיב גָּפְרִית, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִזְכַּר מֶלַח בַּהַמְטָרָה, עִם הַגָּפְרִית הָיָה מֶלַח, כִּי כֵן אָמַר הַכָּתוּב ״גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָּל אַרְצָהּ״ (דברים כט:כב), וְאָמַר ״כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וְגוֹ׳״.
פסוק כו:
נְצִיב מֶלַח. כְּמוֹ תֵּל מֶלַח. וְאָמַר נְצִיב לוֹמַר כִּי כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה נִצָּבָה עוֹמֶדֶת כְּשֶׁהִבִּיטָה אַחֲרֶיהָ, כֵּן שָׁבָה מֶלַח בְּקוֹמָתָהּ.
פסוק כז:
אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם. כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי ה׳״ (בראשית יח:כב), וְהוּא הַמָּקוֹם שֶׁנִּפְרְדוּ מִמֶּנּוּ הַמַּלְאָכִים בַּמַּרְאֶה. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סָמְכוּ לָזֶה כִּי אַבְרָהָם תִּקֵּן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית דִּכְתִיב וַיַּשְׁכֵּם וְאֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְּפִלָּה, דִּכְתִיב ״וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל״ (תהלים קו:ל), וּפֵרֵשׁ שֶׁלִּמֵּד לִבְנֵי אָדָם שֶׁרָאוּי לָאָדָם לְהִתְפַּלֵּל בְּשַׁחֲרִית וּלְהוֹדוֹת לָאֵל עַל הָאוֹר וּלְהִתְפַּלֵּל קֹדֶם שֶׁיֵּצֵא לַעֲסָקָיו, וְעוֹד סָמְכוּ לָזֶה שֶׁרָאוּי לָאָדָם לִקְבֹּעַ מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם.
פסוק כח:
קִיטֹר הָאָרֶץ. עָשָׁן מֵהַשְּׂרֵפָה שֶׁנִּשְׂרְפָה הָאָרֶץ.
פסוק כח:
הַכִּבְשָׁן. הוּא שֶׁשּׂוֹרְפִין בּוֹ הָאֲבָנִים לְסִיד, אוֹ שֶׁמְּבַשְּׁלִין בּוֹ כְּלֵי חֶרֶס.
פסוק כט:
וַיְהִי בְּשַׁחֵת. אָמַר זֶה אַחַר שֶׁאָמַר ״וַיַּשְׁכֵּם וַיַּשְׁקֵף״ (בראשית יט:כז-כח) לְהוֹדִיעַ כִּי בִּזְכוּת אַבְרָהָם הִצִּיל הָאֵל אֶת לוֹט, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה צַדִּיק לֹא הָיָה כָּל כָּךְ צַדִּיק שֶׁיִּנָּצֵל בִּזְכוּתוֹ, אִם לֹא הָיָה זְכוּת אַבְרָהָם. וְעַתָּה כְּשֶׁהָיָה מַשְׁקִיף עַל פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפֹּל לִבּוֹ עָלָיו עֲבוּר לוֹט בֶּן אָחִיו הוֹדִיעוֹ ה׳ שֶׁיִּנָּצֵל.
פסוק כט:
מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה. קֹדֶם שֶׁבָּא הַהֲפֵכָה.
פסוק כט:
בַּהֲפֹךְ אֶת־הֶעָרִים. בְּעֵת שֶׁרָצָה לַהֲפֹךְ, שֶׁהֲרֵי אָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ ״כִּי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר עַד־בֹּאֲךָ שָׁמָּה״ (בראשית יט:כב).
פסוק ל:
וַיַּעַל. אַחַר שֶׁהָיָה לוֹ פְּנַאי וּכְבָר נִשְׁחַת מַה שֶּׁהָיָה לְהִשָּׁחֵת, יָצָא מִצּוֹעַר לְפִי שֶׁהָיוּ רְשָׁעִים וְיָרֵא שֶׁמָּא עֲדַיִן תִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה׳.
פסוק ל:
וְעָלָה מִשָּׁם וַיֵּשֶׁב בָּהָר. הוּא הָהָר שֶׁאָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ ״הָהָרָה הִמָּלֵט פֶּן תִּסָּפֶה״ (בראשית יט:יז).
פסוק ל:
וַיֵּשֶׁב בַּמְּעָרָה. שֶׁהָיְתָה בָּהָר.
פסוק לא:
וַתֹּאמֶר... אָבִינוּ זָקֵן. וְאֵין תִּקְוָה עוֹד שֶׁיִּקַּח אִשָּׁה וְיִהְיוּ לוֹ בָּנִים, וְאִם אֲנַחְנוּ נָמוּת בְּלֹא זֶרַע, הִנֵּה לֹא יַשְׁאִיר זֵכֶר מֵאָבִינוּ. וְאִם תֹּאמְרִי נִקַּח לָנוּ בְּעָלִים וְיִהְיֶה לָנוּ זָרַע, לֹא נִמְצָא.
פסוק לא:
וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ לָבוֹא עָלֵינוּ. רֹב הַמְפָרְשִׁים פֵּרְשׁוּ, כִּי חָשְׁבוּ כִּי כָּל הָאָרֶץ כִּסְדוֹם וַעֲמוֹרָה שֶׁלֹּא נִשְׁאַר אִישׁ וְאִשָּׁה בָּאָרֶץ, וְזֶהוּ רָחוֹק, שֶׁהֲרֵי יָצְאוּ הֵם מִצּוֹעַר שֶׁלֹּא נֶהֶפְכָה, וְכֵן יֵשׁ לָהֶם לַחְשֹׁב כִּי שְׁאָר הָאָרֶץ גַּם כֵּן לֹא נֶהֶפְכָה, גַּם שָׁמְעוּ מֵאֲבִיהֶן כִּי סְדוֹם וַעֲמוֹרָה מֵרָעַת יוֹשְׁבֶיהָ נֶהֶפְכָה; וְטוֹב הוּא מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי בְּשֵׁם יוֹסֵף קָרָא כִּי אָמְרָה הַבְּכִירָה לֹא נִמְצָא בָּאָדָם שֶׁיִּרְצֶה לָקַחַת אוֹתָנוּ לְנָשִׁים, כִּי יֹאמְרוּ מֵאַנְשֵׁי הַהֲפֵכָה הֵן וְאֵין רָאוּי לְהִתְחַבֵּר עִמָּהֶן.
פסוק לב:
לְכָה. כְּבָר פֵּרַשְׁנוּ כִּי מִלַּת לְכָה, לְכוּ, הָבָה, הֵן עִנְיַן הַהַסְכָּמָה וְהָעֵזֶר אִישׁ מֵחֲבֵרוֹ, לְפִיכָךְ לֹא יִשְׁמְרוּ בָּהֶן יָחִיד וְרַבִּים זָכָר וּנְקֵבָה, כִּי הֵם כְּעִנְיַן שֵׁם.
פסוק לב:
נַשְׁקֶה אֶת אָבִינוּ יַיִן. כְּלוֹמַר עַד שֶׁיִּשְׁתַּכֵּר וְלֹא יֵדַע מַה לַּעֲשׂוֹת וְנִשְׁכְּבָה עִמּוֹ, כִּי בִּידִיעָה לֹא שָׁכַב עִם בְּנוֹתָיו, חָלִילָה לְתַרְבּוּת אָבִינוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה דְּבַר נְבָלָה. וְהוֹדִיעֵנוּ בְּסִפּוּר הַזֶּה כִּי אֲפִלּוּ אוֹתָם שֶׁאֵינָם בְּנֵי תוֹרָה יַרְחִיקוּ בְּאֵלֶּה הַתּוֹעֵבוֹת, אַף כִּי בְּנֵי תוֹרָה שֶׁרָאוּי לָהֶם שֶׁיַּרְחִיקוּם. וְכָל הַסִּפּוּר הַזֶּה נִכְתַּב כְּדֵי לְהוֹדִיעַ תּוֹלְדוֹת עַמּוֹן וּמוֹאָב, כִּי מִבְּנֵי לוֹט הָיוּ שְׁתֵּי הָאֻמּוֹת הָאֵלֶּה, וְהָאֵל נָתַן לָהֶם אֶרֶץ נַחֲלָה לְאַהֲבַת אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁהָיָה לוֹט בֶּן אָחִיו וּמֵרַבִּית בֵּיתוֹ, וּמָנַע אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יָצוּרוּ אוֹתָם וְלֹא יִתְגָּרוּ בָּם מִלְחָמָה, כִּי לֹא נָתַן מֵאַרְצָם עַד מִדְרַךְ כַּף רֶגֶל, כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַן אוֹתָהּ יְרֻשָּׁה. וּנְחַיֶּה מֵאָבִינוּ זָרַע. כִּי מִי שֶׁלֹּא יַשְׁאִיר זֶרַע הֲרֵי הוּא מֵת אִם לֹא יַשְׁאִיר אַחֲרָיו דָּבָר שֶׁיִּזָּכֵר שְׁמוֹ בּוֹ.
פסוק לג:
וַתַּשְׁקֶיןָ... בַּלַּיְלָה הוּא. בְּחֶסְרוֹן ה״א הַיְּדִיעָה מִן הַתֹּאַר, וְכֵן ״נֹהֲגִים אֶת הָעֲגָלָה חֲדָשָׁה״ (שמואל ב ו:ג), ״אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד״ (במדבר כח:ד), ״הָרֹאשׁ אֶחָד״ (שמואל א יג:יז), וְהַדּוֹמִים לָהֶם.
פסוק לג:
וְלֹא יָדַע. אֲפִלּוּ בְּקוּמָהּ מֵאֶצְלוֹ לֹא הִרְגִּישׁ בָּהּ מֵרֹב שִׁכְרוּתוֹ. וְכָתַב זֶה לְהוֹדִיעַ שֶׁאִם הִרְגִּישׁ בְּקוּמָהּ הָיָה מְרִיב עִמָּהֶן אֵיךְ הִתְעוֹרְרוּ לַעֲשׂוֹת תּוֹעֵבָה כָּזֹאת. וּבְקוּמָהּ, נָקוּד וָי״ו. וְיֵשׁ דְּרָשׁ (בראשית רבה נא, הוריות י): בְּשִׁכְבָהּ לֹא יָדַע, הָא בְּקוּמָהּ יָדַע, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא נִזְהַר לֵיל שֵׁנִי מִלְּהִשְׁתַּכֵּר.
פסוק לד:
אֶמֶשׁ. הַלַּיְלָה שֶׁעָבְרָה נִקְרֵאת אֶמֶשׁ.
פסוק לה:
וּבְקֻמָהּ. חָסֵר וָי״ו.
פסוק לו:
וַתַּהֲרֶיןָ. מֵאוֹתָהּ בִּיאָה הָרוּ, לְהוֹדִיעַ כִּי לֹא יָסְפוּ עוֹד לִשְׁכַּב עִמּוֹ, כִּי לֹא נִתְכַּוְּנוּ אֶלָּא לְהַשְׁאִיר זֶרַע.
פסוק לז:
מוֹאָב. כְּלוֹמַר מֵאָב הָיָה לִי בֵּן זֶה.
פסוק לז:
אֲבִי מוֹאָב. אֲבִי הַגּוֹי שֶׁנִּקְרָא מוֹאָב עַד הַיּוֹם.
פסוק לח:
בֶּן־עַמִּי. כְּלוֹמַר מִמִּשְׁפַּחְתִּי הָיָה לִי זֶה הַבֵּן, וְזֹאת הָיְתָה צְנוּעָה יוֹתֵר מִן הַבְּכִירָה שֶׁלֹּא גִּלְּתָה מִן אָבִיהָ. בְנֵי־עַמּוֹן, הָעָם נִקְרָא בְּנֵי עַמּוֹן.