פסוק ב:כי ברחוב נלין - אלא ברחוב נלין.
פסוק ד:כל העם מקצה - להודיע, שאפילו א' מן עשרה שאמר אברהם לא נמצא בהם.
פסוק ה:ונדעה אותם - משכב זכור. וכן בפלגש בגבעה.
פסוק ח:כי על כן - על אשר באו.
פסוק ט:גש הלאה - כדכתיב: קרב אליך אל תגע בי כי קדשתיך התקרב לצד הלאה. כלומר: ברח לך מאצלנו.
פסוק ט:בא לגור - לוט היה גר בסדום.
פסוק ט:נרע לך מהם - יותר מהם נעשה לך רעה.
פסוק יא:בסנורים - מכת עיורון ושממון.
פסוק יא:וילאו - פירושו לא יכלו עוד למצוא הפתח. לא בקשו הפתח. וכן: ונלאו מצרים לשתות מים מן היאור, לא יכלו לשתות, מאחר שהיה הדם. וכן מוכיח לבסוף ולא יכלו לשתות ממימי היאור. ובכמה מקומות לשון נלאו מכופל כמו: '[נלאיתי] כלכל לא אוכל'. וכן: 'והיה כי נראה כי נלאה מואב אל הבמות ובא אל מקדשו להתפלל ולא יוכל'. וכן: 'הנסה דבר אליך תלאה ועצור במילין מי יוכל'. כלומר:. בשביל שנסה אותך הקב"ה ביסורים אתה נלאה. כלומר, אין אתה יכול להיות שותק, וחשבת בלבך ואמרת 'ועצור במילין מי יוכל'.
פסוק יב:עוד מי לך פה - העוד לך קרובים בעיר מלבד אלו שבבית.
פסוק יג:וישלחנו - משקל דגש. ואף על פי שכל שליחות של שלוחים והחוזרים כתוב בהם וישלח משקל רפי באלו כתב משקל דגש. לפי שהוא שילוח של השחתה, כדכתיב: ושן בהמות אשלח בם. ישלח בהם ערוב.
פסוק טו:וכמו השחר עלה - נכתב פסוק זה, בשביל שכתב לפנינו השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה. להודיע שכל כך המתינו לו המלאכים בשביל חיבתו של אברהם.
פסוק יז:אל תביט אחריך - בשביל צער חתניך שבעיר. ועוד כי המביט אחריו מתעכב בדרך. גם שלא להסתכל במלאכים ובמעשיהם שלא לצורך, כדכתיב: מות נמות כי אלהים ראינו. וכן ביעקב: כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי.
פסוק כ:הלא מצער היא - עמה מועטים ויכול אתה להניחה עכשיו שאין בה רוב חוטאים.
פסוק כד:וה' המטיר - המלאך גבריאל.
פסוק כד:מאת ה' - שכינה ממש. וכן הוא בבראשית רבא ובתנחומא.
פסוק כח:וישקף - לדעת אם נמצא שם עשרה וניצולו אם לאו.
פסוק ל:כי ירא לשבת בצוער - שלא הניחו המלאך אלא [בשביל] שלא היה לו פנאי להימלט ההרה ועכשיו שהיה לו פנאי קיים דברי המלאך לשבת בהר אולי יהפוך העיר.
פסוק לא:איש אין בארץ - סבורות היו שהעולם נהפך שהביא מבול של אש.
פסוק לז:עד היום - בימי משה. וכן כל עד היום עד ימי הסופר שכתב את הדבר.