פסוק א:ויבאו שני המלאכים. [ולהלן כתיב ויהפך את הערים (פ' כ"ח) הא כיצד , דאזל גבריאל למהפכי' לסדום ואזל מיכאל בהדי' לשובי' ללוט .
(ב"מ פ"ו ב')
פסוק טו:וכמו השחר עלה. אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן, מעלות השחר עד נץ החמה אדם מהלך חמשה מילין, דכתיב וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום וגו', וכתיב (פ' כ"ג) השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה, וא"ר חנינא, לדידי חזי לי ההוא אתרא והוי חמשה מילין .
(פסחים י"ג ב')
פסוק טו:הנמצאות. דרש רבא, מאי דכתיב (תהילים מ׳:ח׳) אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי, אמר דוד, אני אמרתי עתה באתי ולא ידעתי שבמגילת ספר כתוב עלי , התם כתיב הנמצאות, הכא כתיב (תהלים פ"ט) מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו .
(יבמות ע"ז א')
פסוק יז:המלט על נפשך. אמר לו, דייך שאתה ממלט את נפשך, [מלמד שיצא לוט וידיו על ראשו ולא הציל מנכסיו כלום] .
(ירושלמי סנהדרין פ"י ה"ח)
פסוק יח:אל נא אדני. כל השמות האמורים בלוט – חול, חוץ מזה, ויאמר אל נא אדני הנה נא מצא עבדך חן בעיניך להחיות את נפשי, מי שיש בידו להמית ולהחיות – זה הקב"ה .
(שבועות ל"ה ב')
פסוק יט:פן תדבקני הרעה. [אין הבעל מוציא את אשתו בעל כרחה מנוה לנוה] ואפילו מנוה הרעה לנוה היפה, מפני שהנוה היפה בודק, דכתיב פן תדבקני הרעה ומתי .
(ירושלמי כתובות פי"ג ה"י)
פסוק כ:קרובה וגו'. אמר רב חמא בר גוריא אמר רב, לעולם יחזר אדם לישב בעיר שישיבתה קרובה , שמתוך שישיבתה קרובה עונותיה מועטין, שנאמר הנה נא העיר הזאת קרובה לנוס שמה והיא מצער, מאי קרובה ומאי מצער, אילימא דמקרבי וזוטא והא חזו לה , אלא מתוך שישיבתה קרובה עונותיה מצערין .
(שבת י' ב')
פסוק כ:אמלטה נא שמה. א"ר יצחק, ישיבתה של צוער נ"א שנה, דכתיב אמלטה נא שמה, נא בגמטריא נ"א, ושל סדום נ"ב ושלותה – – כ"ו, דכתיב (פ' לך) שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעומר ושלש עשרה שנה מרדו ובארבע עשרה שנה בא כדרלעומר .
(שבת י' ב')
פסוק כד:וה' המטיר. ובירושלים כתיב (איכה א') ממרום שלח אש, וכתיב (שם) ויגדל עון בת עמי מחטאת סדום, וכי משוא פנים יש בדבר , אמר רבה א"ר יוחנן, מדה יתירה היתה בירושלים שלא היתה בסדום, דאלו בסדום כתיב (יחזקאל ט"ז) הנה זה היה עון סדום אחותך גאון שבעת לחם ויד עני ואביון לא החזיקה, ואלו בירושלים כתיב (איכה א') ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן .
(סנהדרין ק"ד ב')
פסוק כד:מאת ה'. מאתו מבעי' לי', אלא משתעי קרא הכי, ודכותה (פ' בראשית) ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך נשיי מבעי לי', אלא משתעי קרא הכי .
(שם ל"ח ב')
פסוק כז:וישכם וגו'. תניא, אברהם תקן תפלת שחרית, שנאמר וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם, ואין עמידה אלא תפלה, שנאמר (תהילים ק״ו:ל׳) ויעמד פינחס ויפלל .
(ברכות כ"ו ב')
פסוק כז:אשר עמד שם. תניא, אין עמידה אלא תפלה, שנאמר (תהילים ק״ו:ל׳) מעמד פינחס ויפלל, מלמד שאברהם אבינו קבע מקום לתפלתו .
(ברכות ו' ב')
פסוק כח:כקיטר הכבשן. מלמד שאין כבשן מעלה קיטור עד שתצית האור ברובו .
(מנחות כ"ו ב')
פסוק כט:ויזכר אלהים. אמר ר' יוחנן, אפילו בשעת כעסו של הקב"ה זוכר את הצדיקים, שנאמר ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה .
(ברכות נ"ד ב')
פסוק לג:ותשקץ וגו'. וכי מאין להם יין במערה, אלא שנזדמן להם לשעה .
(ספרי פ' עקב סי' מ"ג)
פסוק לג:ותבא הבכירה. א"ר חייא בר אבין א"ר יהושע בן קרחה, לעולם יקדים אדם לדבר מצוה, שבשביל לילה אחת שקדמתה בכירה לצעירה זכתה וקדמתה ארבעה דורות בישראל למלכות .
(נזיר כ"ג ב')
פסוק לג:בשכבה ובקומה. תני משום רבי יוסי בר רב חוני, למה נקוד על ו' מן ובקומה של בכירה, לומר, שבשכבה לא ידע, אבל בקומה ידע .
(נזיר כ"ג א')
פסוק לח:בן עמי. תניא, א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן, מניין שאין הקב"ה מקפח אפילו שכר שיחה נאה , דאלו בכירה דקריתי' מואב , אמר הקב"ה למשה אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה (פ' דברים), מלחמה הוא דלא, הא אנגריא עביד בי' , ואלו צעירה דקריתי' בן עמי , אמר הקב"ה למשה אל תצורם ואל תתגר בם (שם), אפילו אננריא לא לעביר בהו [שם שם ב']