אל תבט אחריך ותבט אשתו מאחריו. ופרש"י מאחריו של לט. והוא תמוה על מה הזהיר שלא יביט אחריו ומה שפרש"י שאינך כדאי לראות בפורעניות ג"כ הוא תמוה שהרי כל העולם ראו במפלתן ולמה יגרע הוא ולזה נראה כי מקודם נאמר ויתמהמה ויוציאו שאין זה מדרך האדם החרד להציל נפשו להתמהמה במקום סכנה אך הסבה בזה נראה דרש"י פי' בפ' קרת קרח שפקח היה מה ראה לשטות זה ותירץ שראה שלשלת גדולה יוצאה ממנו וכו'. אלמא דכל שעתיד לצאת ממנו דבר גדול הוא מובטח וכן מצינו במשה שהרג את המצרי ויפן כה וכה וירא כי אין איש פרש"י שראה שאין עתיד לצאת ממנו איזה דבר חשוב וזה היה ג"כ בלוט מחמת שראה שעתיד לצאת ממנו שלשלת גדולה שני פרידות טובות רות המואביה ונעמה העמונית ומלכות בית דוד והיה מובטח לזאת לא קשה עליו ההתמהמות במקום סכנה ולזה אמר לו המלאך אל חבט אחריך פי' לא תסמוך על מה שעתיד לצאת ממך אל תבט לזה ופן תספה בעון העיר לזה אתי שפיר הלשון שפרש"י ותבט אשתו מאחריו של לוט. היינו שראתה מה שיצא אחריו של לוט וסברה שממנה יהי' ובזה סמכה עצמה באיזו התמהמות ולכך ותהי נציב מלת דהיינו שנענשה בעונש שנאמר בפ' נצבים גפרית ומלח שריפה כל ארצה וכו' אח"כ אמרו לי שנדפס בספר. וזהו כוונת רש"י בזה שפירש שאין אתה כדאי לראות בפורעניות פי' כי בוודאי צדיק גדול אינו ירא אף ממיתה כי תקרב אליו ויכול לעמוד בתוך הפורעניות ויהא ניצל אבל אתה אינך כדאי לראות בפורעניותו תנצל פי' שתהא בתוך הפורעניות ותראה ותנצל לזאת התרחק הרבה בשעה שתבא הפורעניות ותוכל להנצל: