תנ"ך על הפרק - יהושע א - הקדמה לספר יהושע / הרב אבנר בוטוש שליט"א

תנ"ך על הפרק

יהושע א

188 / 929
היום

הפרק

חזוק ליהושע, צווי להכין צידה, פניה לשנים וחצי השבטים

וַיְהִ֗י אַחֲרֵ֛י מ֥וֹת מֹשֶׁ֖ה עֶ֣בֶד יְהוָ֑ה וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן מְשָׁרֵ֥ת מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹֽר׃מֹשֶׁ֥ה עַבְדִּ֖י מֵ֑ת וְעַתָּה֩ ק֨וּם עֲבֹ֜ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֗ה אַתָּה֙ וְכָל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃כָּל־מָק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר תִּדְרֹ֧ךְ כַּֽף־רַגְלְכֶ֛ם בּ֖וֹ לָכֶ֣ם נְתַתִּ֑יו כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל־מֹשֶֽׁה׃מֵהַמִּדְבָּר֩ וְהַלְּבָנ֨וֹן הַזֶּ֜ה וְֽעַד־הַנָּהָ֧ר הַגָּד֣וֹל נְהַר־פְּרָ֗ת כֹּ֚ל אֶ֣רֶץ הַֽחִתִּ֔ים וְעַד־הַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל מְב֣וֹא הַשָּׁ֑מֶשׁ יִֽהְיֶ֖ה גְּבוּלְכֶֽם׃לֹֽא־יִתְיַצֵּ֥ב אִישׁ֙ לְפָנֶ֔יךָ כֹּ֖ל יְמֵ֣י חַיֶּ֑יךָ כַּֽאֲשֶׁ֨ר הָיִ֤יתִי עִם־מֹשֶׁה֙ אֶהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ לֹ֥א אַרְפְּךָ֖ וְלֹ֥א אֶעֶזְבֶֽךָּ׃חֲזַ֖ק וֶאֱמָ֑ץ כִּ֣י אַתָּ֗ה תַּנְחִיל֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶת־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתִּי לַאֲבוֹתָ֖ם לָתֵ֥ת לָהֶֽם׃רַק֩ חֲזַ֨ק וֶֽאֱמַ֜ץ מְאֹ֗ד לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ כְּכָל־הַתּוֹרָ֗ה אֲשֶׁ֤ר צִוְּךָ֙ מֹשֶׁ֣ה עַבְדִּ֔י אַל־תָּס֥וּר מִמֶּ֖נּוּ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַ֣עַן תַּשְׂכִּ֔יל בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽךְ׃לֹֽא־יָמ֡וּשׁ סֵפֶר֩ הַתּוֹרָ֨ה הַזֶּ֜ה מִפִּ֗יךָ וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה לְמַ֙עַן֙ תִּשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת כְּכָל־הַכָּת֖וּב בּ֑וֹ כִּי־אָ֛ז תַּצְלִ֥יחַ אֶת־דְּרָכֶ֖ךָ וְאָ֥ז תַּשְׂכִּֽיל׃הֲל֤וֹא צִוִּיתִ֙יךָ֙ חֲזַ֣ק וֶאֱמָ֔ץ אַֽל־תַּעֲרֹ֖ץ וְאַל־תֵּחָ֑ת כִּ֤י עִמְּךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽךְ׃וַיְצַ֣ו יְהוֹשֻׁ֔עַ אֶת־שֹׁטְרֵ֥י הָעָ֖ם לֵאמֹֽר׃עִבְר֣וּ ׀ בְּקֶ֣רֶב הַֽמַּחֲנֶ֗ה וְצַוּ֤וּ אֶת־הָעָם֙ לֵאמֹ֔ר הָכִ֥ינוּ לָכֶ֖ם צֵידָ֑ה כִּ֞י בְּע֣וֹד ׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים אַתֶּם֙ עֹֽבְרִים֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֔ה לָבוֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם נֹתֵ֥ן לָכֶ֖ם לְרִשְׁתָּֽהּ׃וְלָרֽאוּבֵנִי֙ וְלַגָּדִ֔י וְלַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֑ה אָמַ֥ר יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹֽר׃זָכוֹר֙ אֶת־הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֥ה אֶתְכֶ֛ם מֹשֶׁ֥ה עֶֽבֶד־יְהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֵיכֶם֙ מֵנִ֣יחַ לָכֶ֔ם וְנָתַ֥ן לָכֶ֖ם אֶת־הָאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת׃נְשֵׁיכֶ֣ם טַפְּכֶם֮ וּמִקְנֵיכֶם֒ יֵשְׁב֕וּ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֥ן לָכֶ֛ם מֹשֶׁ֖ה בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן וְאַתֶּם֩ תַּעַבְר֨וּ חֲמֻשִׁ֜ים לִפְנֵ֣י אֲחֵיכֶ֗ם כֹּ֚ל גִּבּוֹרֵ֣י הַחַ֔יִל וַעֲזַרְתֶּ֖ם אוֹתָֽם׃עַ֠ד אֲשֶׁר־יָנִ֨יחַ יְהוָ֥ה ׀ לַֽאֲחֵיכֶם֮ כָּכֶם֒ וְיָרְשׁ֣וּ גַם־הֵ֔מָּה אֶת־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם נֹתֵ֣ן לָהֶ֑ם וְשַׁבְתֶּ֞ם לְאֶ֤רֶץ יְרֻשַּׁתְכֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אוֹתָ֔הּ אֲשֶׁ֣ר ׀ נָתַ֣ן לָכֶ֗ם מֹשֶׁה֙ עֶ֣בֶד יְהוָ֔ה בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן מִזְרַ֥ח הַשָּֽׁמֶשׁ׃וַֽיַּעֲנ֔וּ אֶת־יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹ֑ר כֹּ֤ל אֲשֶׁר־צִוִּיתָ֙נוּ֙ נַֽעֲשֶׂ֔ה וְאֶֽל־כָּל־אֲשֶׁ֥ר תִּשְׁלָחֵ֖נוּ נֵלֵֽךְ׃כְּכֹ֤ל אֲשֶׁר־שָׁמַ֙עְנוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֖ן נִשְׁמַ֣ע אֵלֶ֑יךָ רַ֠ק יִֽהְיֶ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ כַּאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם־מֹשֶֽׁה׃כָּל־אִ֞ישׁ אֲשֶׁר־יַמְרֶ֣ה אֶת־פִּ֗יךָ וְלֹֽא־יִשְׁמַ֧ע אֶת־דְּבָרֶ֛יךָ לְכֹ֥ל אֲשֶׁר־תְּצַוֶּ֖נּוּ יוּמָ֑ת רַ֖ק חֲזַ֥ק וֶאֱמָֽץ׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב אבנר בוטוש שליט

הקדמה לספר יהושע

בתחילת כל ספר אנו נוהגים להקדים סקירה כללית על כל הספר, מי כתבו? באיזה סגנון? מה המיוחד בו ומה המסר העמוק שהוא נושא במבנהו.

מי כתב את יהושע?

אמר מר: יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה.
תניא כמאן דאמר: שמונה פסוקים שבתורה יהושע כתבן, דתני': (דברים ל"ד) וימת שם משה עבד ה' - אפשר משה (מת) וכתב וימת שם משה?
אלא, עד כאן כתב משה, מכאן ואילך כתב יהושע, דברי ר"י...
יהושע כתב ספרו. והכתיב: (יהושע כ"ד) וימת יהושע בן נון עבד ה'!? 
דאסקיה אלעזר
והכתיב: (יהושע כ"ד) ואלעזר בן אהרן מת!? 
דאסקיה פנחס.

הגמ' פורסת לפנינו את שלשלת ההנהגה בכניסה לארץ.
יהושע הוא החיבור של התורה אל הנביאים, של המדבר אל א"י. משרת רבו ותלמידו הבכיר ביותר המיישם את תורת רבו בארץ שכה רצה להיכנס אליה ולא הורשה אך לא אלמן ישראל גם דור הנפילים של כובשי הארץ אינם נעלמים ללא השארת ממשיך נאמן, אלעזר ממשיך דרכו של יהושע, ופנחס בנו ממשיך את דרכו של אביו אשר נמשח לכהן גדול כבר בהֹר ההר בדרך לא"י.

מדוע יש צורך להכניס את אותם שמונה פס' שכתב יהושע לתורה? מדוע לא נתחיל איתם את הספר החדש? כמו כן מדוע יש להזכיר את מיתת אלעזר ופנחס בספר יהושע ולא בתחילת שופטים?
יתכן והתנ"ך רוצה ללמד אותנו את רציפות ההנהגה, לנטוע בנו את בטחון האמונה בצור ישראל וגואלו שלא ייטוש את ישראל כצאן ללא רועה . כבר בחלק המקודש ביותר של התנ"ך, בתורה שהיא נבואת משה בדרגה הגבוהה ביותר, יש דריסת רגל לדור הבא של המנהיגות.

לקח זה יכול לנחם אותנו בדורנו בו אנו מתרפקים על דור הנפילים בוני המדינה ושואלים את עצמינו :"היכן הם אותם המנהיגים של פעם?" בכל דור ודור כחלק משמירת הגחלת שהקב"ה מצילנו מיד המבקשים לכבותה, הוא כנראה גם דואג לשתול את המנהיגים המתאימים להנהיג ואם אנו לא מעריכם אותם ככאלה כנראה צריך שנות דור לעבור, כדי להעריך נכונה את המנהיגות הישראלית.

יהושע לכתחילה!

אמר רב אדא ברבי חנינא : אלמלא חטאו ישראל לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע בלבד ,שערכה של ארץ ישראל הוא.
רש"י-שכתוב בו ערך חלק של כל שבט ושבט ולא סגיא בלאו הכי...
דברים אלו של רב אדא ברבי חנינא הופכים את כל הנביאים והכתובים לספרים של בדיעבד! רק יהושע הוא ספר של לכתחילה!
המשמעות היא שכל הנ"ך בא כדי לייסר וליישר את ישראל לתרי"ג המצוות והמידות הקיימות כבר בתורת משה, שהרי אין נביא בא לחדש דבר מעצמו! א"כ מה המיוחד בספר יהושע?
הדבר היחיד שיש בספר יהושע ולא היה יכול להיות בספר משה הוא: "ערכה של א"י" או בלשונו של רש"י – גבול מעשי, גבולות הארץ והשבטים שבלעדיהם אין תחום ברור לקיום המצוות שנצטווינו בתורת משה. (ולא "ערך" במובן של הערכה וחשיבות אידיאליסטית) 
כלומר זו הפעם הראשונה שניתן לכתוב את הערכים המדויקים של הגבולות ע"פ המימוש של כיבוש יהושע. כאן באה לידי השלמה התורה הנודדת במדבר, התורה מתלכדת עם עמה וארצה והופכת לתורת חיים ולא לתורה תיאורטית של מעשה ניסים במדבר.
היהדות שואפת לייסד מלכות בארץ ולא בשמיים. חיים מלאי עשייה גשמית שמקבלים משמעות רוחנית גבוהה. את זה אי אפשר לעשות במדבר, במקום שאין בו הוויה גשמית והוא מבוסס על כלכלה ניסית ישירה.

סגנון הספר

דאמר ר' שמעון בר יוחאי : ספר משנה תורה היה סגנון ליהושע
ספר דברים היה דגל ליהושע, על דגלו היה כתוב כל ספר דברים. (הערות על המדרש)

יהושע הוא תלמידו המובהק של משה. מכאן יש להסיק על סגנונו ועל רצונו ללכת בדרכי רבו הגדול. את הספר שכתב רבו הוא הופך לדגל, הוא הסמל ונר לרגליו של יהושע לכל אורך מנהיגותו. בכל מקום אפשרי הוא מפנה אל ספר תורת רבו עליו הוא מסתמך וממנו שואב את סמכותו.

מבנה הספר

הספר עוסק בשתי סוגיות עיקריות, כיבוש א"י והתנחלות בה. בצורה מאוד ברורה ניתן לחלק את הספר על פי נושאיו. חצי מפרקיו, מפרק א' ועד פרק יב' עוסק בכיבוש הארץ ואילו מפרק יג' ועד פרק כד, הנושא הוא התנחלות השבטים בא"י.


בתמונה המקורית, הברק האדום מציין את אודם המלחמה ואילו הבית הירוק את פרקי ההתנחלות. בפרקי הכיבוש יש בסה"כ ארבע מלחמות, שתיים מקומיות עירוניות ושתיים אזוריות גדולות. הפרק המסכם, פרק יב' הוא למעשה "שירת הכיבוש". רשימת כל ערי הממלכות הנכבשות.

הכניסה של יהושע היא ממזרח. המנעול שעומד בפניו היא יריחו, מנעולה של א"י ולאחר שמוצא את המפתח לארץ הוא מתקדם בדרכו של אברהם אבינו אל העיר הבאה "העי". רק לאחר סיום משבר עכן נפתח הפתח לכיבוש הדרום ואח"כ הצפון. בכל חמשת הפרקים הראשונים לא נשמעת ירייה אחת! יש הכנות לקראת המעבר והכיבוש אך ללא קרבות גלויים.


ההתנחלות בהתאם ליחוס בבית יעקב ולהליכה במדבר.

את סדר ההתנחלות ניתן למצוא כבר בספר בראשית, בסדר הולדת שבטי ישראל ובהיררכיה הפנימית בין נשות יעקב.
הבדל ברור יש בין הגבירות, לאה ורחל, לבין השפחות בלהה וזלפה. השילוב של כל 12 השבטים, בונה את השלם הגדול של עם ישראל, אך לכל שבט יש את הגוון המיוחד שלו ואת המורשת האימהית הקדומה.

 


לאה ילדה את הבכור אך דווקא בנה הרביעי נבחר להוביל את העם. יהודה הפך לנגיד בעמו ומולו, כוחו של יוסף הבכור של הגבירה רחל בסוף הרשימה, ולמרות שלא נולדו אחרונים, מופיעים קבוצת בני השפחות פחות או יותר לפי סדר ההולדה כך גם הלכו במדבר ביציאת מצריים.

כאשר נזכרים בקשר לסדר הולדת השבטים בספר בראשית הרי שמבינים את עקרונות המסע במדבר, יהודה הולך עם אחיו מאימו לאה. גד הולך יחד עם שבטי ראובן ושמעון, שהרי הוא בכור שפחת לאה, נוח לו בחברת בני לאה הראשונים. כל בניה ונכדיה של רחל הולכים במחנה אחד. ואילו כל שאר בני השפחות מתאחדים למחנה דן המאסף לכל המחנות.

גם ההתנחלות בא"י תהייה בהתאם, נחלות שבטי עבר היר יתוארו בפרק יג' ואח"כ שבטי הגבירות יהודה ויוסף ינחלו במערב א"י תחילה. בקצה הצפוני של הארץ, כמאספים, ינחלו בני השפחות.

לסיכום: יהושע הוא התלמיד של עבד ה' האולטימטיבי, משה הרב של כולם, יהושע משלים את תורת ישראל בחיבור עם ארץ ישראל ע"י הכנסת עם ישראל למשכנו הראוי המסר הנבואי : שילוב העם והארץ במטרה לחיות חיי קודש ע"פ התורה, תוך גבולות ומדרגות ברורים בין שבטי בית יעקב ונשותיו.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך