הקדמה לספר יהושע
בתחילת כל ספר אנו נוהגים להקדים סקירה כללית על כל הספר, מי כתבו? באיזה סגנון? מה המיוחד בו ומה המסר העמוק שהוא נושא במבנהו.
מי כתב את יהושע?
אמר מר: יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה.
תניא כמאן דאמר: שמונה פסוקים שבתורה יהושע כתבן, דתני': (דברים ל"ד) וימת שם משה עבד ה' - אפשר משה (מת) וכתב וימת שם משה?
אלא, עד כאן כתב משה, מכאן ואילך כתב יהושע, דברי ר"י...
יהושע כתב ספרו. והכתיב: (יהושע כ"ד) וימת יהושע בן נון עבד ה'!?
דאסקיה אלעזר.
והכתיב: (יהושע כ"ד) ואלעזר בן אהרן מת!?
דאסקיה פנחס.
הגמ' פורסת לפנינו את שלשלת ההנהגה בכניסה לארץ.
יהושע הוא החיבור של התורה אל הנביאים, של המדבר אל א"י. משרת רבו ותלמידו הבכיר ביותר המיישם את תורת רבו בארץ שכה רצה להיכנס אליה ולא הורשה אך לא אלמן ישראל גם דור הנפילים של כובשי הארץ אינם נעלמים ללא השארת ממשיך נאמן, אלעזר ממשיך דרכו של יהושע, ופנחס בנו ממשיך את דרכו של אביו אשר נמשח לכהן גדול כבר בהֹר ההר בדרך לא"י.
מדוע יש צורך להכניס את אותם שמונה פס' שכתב יהושע לתורה? מדוע לא נתחיל איתם את הספר החדש? כמו כן מדוע יש להזכיר את מיתת אלעזר ופנחס בספר יהושע ולא בתחילת שופטים?
יתכן והתנ"ך רוצה ללמד אותנו את רציפות ההנהגה, לנטוע בנו את בטחון האמונה בצור ישראל וגואלו שלא ייטוש את ישראל כצאן ללא רועה . כבר בחלק המקודש ביותר של התנ"ך, בתורה שהיא נבואת משה בדרגה הגבוהה ביותר, יש דריסת רגל לדור הבא של המנהיגות.
לקח זה יכול לנחם אותנו בדורנו בו אנו מתרפקים על דור הנפילים בוני המדינה ושואלים את עצמינו :"היכן הם אותם המנהיגים של פעם?" בכל דור ודור כחלק משמירת הגחלת שהקב"ה מצילנו מיד המבקשים לכבותה, הוא כנראה גם דואג לשתול את המנהיגים המתאימים להנהיג ואם אנו לא מעריכם אותם ככאלה כנראה צריך שנות דור לעבור, כדי להעריך נכונה את המנהיגות הישראלית.
יהושע לכתחילה!
אמר רב אדא ברבי חנינא : אלמלא חטאו ישראל לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע בלבד ,שערכה של ארץ ישראל הוא.דברים אלו של רב אדא ברבי חנינא הופכים את כל הנביאים והכתובים לספרים של בדיעבד! רק יהושע הוא ספר של לכתחילה!
רש"י-שכתוב בו ערך חלק של כל שבט ושבט ולא סגיא בלאו הכי...
המשמעות היא שכל הנ"ך בא כדי לייסר וליישר את ישראל לתרי"ג המצוות והמידות הקיימות כבר בתורת משה, שהרי אין נביא בא לחדש דבר מעצמו! א"כ מה המיוחד בספר יהושע?
הדבר היחיד שיש בספר יהושע ולא היה יכול להיות בספר משה הוא: "ערכה של א"י" או בלשונו של רש"י – גבול מעשי, גבולות הארץ והשבטים שבלעדיהם אין תחום ברור לקיום המצוות שנצטווינו בתורת משה. (ולא "ערך" במובן של הערכה וחשיבות אידיאליסטית)
כלומר זו הפעם הראשונה שניתן לכתוב את הערכים המדויקים של הגבולות ע"פ המימוש של כיבוש יהושע. כאן באה לידי השלמה התורה הנודדת במדבר, התורה מתלכדת עם עמה וארצה והופכת לתורת חיים ולא לתורה תיאורטית של מעשה ניסים במדבר.
היהדות שואפת לייסד מלכות בארץ ולא בשמיים. חיים מלאי עשייה גשמית שמקבלים משמעות רוחנית גבוהה. את זה אי אפשר לעשות במדבר, במקום שאין בו הוויה גשמית והוא מבוסס על כלכלה ניסית ישירה.
סגנון הספר
דאמר ר' שמעון בר יוחאי : ספר משנה תורה היה סגנון ליהושע
ספר דברים היה דגל ליהושע, על דגלו היה כתוב כל ספר דברים. (הערות על המדרש)
יהושע הוא תלמידו המובהק של משה. מכאן יש להסיק על סגנונו ועל רצונו ללכת בדרכי רבו הגדול. את הספר שכתב רבו הוא הופך לדגל, הוא הסמל ונר לרגליו של יהושע לכל אורך מנהיגותו. בכל מקום אפשרי הוא מפנה אל ספר תורת רבו עליו הוא מסתמך וממנו שואב את סמכותו.
מבנה הספר
הספר עוסק בשתי סוגיות עיקריות, כיבוש א"י והתנחלות בה. בצורה מאוד ברורה ניתן לחלק את הספר על פי נושאיו. חצי מפרקיו, מפרק א' ועד פרק יב' עוסק בכיבוש הארץ ואילו מפרק יג' ועד פרק כד, הנושא הוא התנחלות השבטים בא"י.
בתמונה המקורית, הברק האדום מציין את אודם המלחמה ואילו הבית הירוק את פרקי ההתנחלות. בפרקי הכיבוש יש בסה"כ ארבע מלחמות, שתיים מקומיות עירוניות ושתיים אזוריות גדולות. הפרק המסכם, פרק יב' הוא למעשה "שירת הכיבוש". רשימת כל ערי הממלכות הנכבשות.
הכניסה של יהושע היא ממזרח. המנעול שעומד בפניו היא יריחו, מנעולה של א"י ולאחר שמוצא את המפתח לארץ הוא מתקדם בדרכו של אברהם אבינו אל העיר הבאה "העי". רק לאחר סיום משבר עכן נפתח הפתח לכיבוש הדרום ואח"כ הצפון. בכל חמשת הפרקים הראשונים לא נשמעת ירייה אחת! יש הכנות לקראת המעבר והכיבוש אך ללא קרבות גלויים.
ההתנחלות בהתאם ליחוס בבית יעקב ולהליכה במדבר.
את סדר ההתנחלות ניתן למצוא כבר בספר בראשית, בסדר הולדת שבטי ישראל ובהיררכיה הפנימית בין נשות יעקב.
הבדל ברור יש בין הגבירות, לאה ורחל, לבין השפחות בלהה וזלפה. השילוב של כל 12 השבטים, בונה את השלם הגדול של עם ישראל, אך לכל שבט יש את הגוון המיוחד שלו ואת המורשת האימהית הקדומה.
לאה ילדה את הבכור אך דווקא בנה הרביעי נבחר להוביל את העם. יהודה הפך לנגיד בעמו ומולו, כוחו של יוסף הבכור של הגבירה רחל בסוף הרשימה, ולמרות שלא נולדו אחרונים, מופיעים קבוצת בני השפחות פחות או יותר לפי סדר ההולדה כך גם הלכו במדבר ביציאת מצריים.
כאשר נזכרים בקשר לסדר הולדת השבטים בספר בראשית הרי שמבינים את עקרונות המסע במדבר, יהודה הולך עם אחיו מאימו לאה. גד הולך יחד עם שבטי ראובן ושמעון, שהרי הוא בכור שפחת לאה, נוח לו בחברת בני לאה הראשונים. כל בניה ונכדיה של רחל הולכים במחנה אחד. ואילו כל שאר בני השפחות מתאחדים למחנה דן המאסף לכל המחנות.
גם ההתנחלות בא"י תהייה בהתאם, נחלות שבטי עבר היר יתוארו בפרק יג' ואח"כ שבטי הגבירות יהודה ויוסף ינחלו במערב א"י תחילה. בקצה הצפוני של הארץ, כמאספים, ינחלו בני השפחות.
לסיכום: יהושע הוא התלמיד של עבד ה' האולטימטיבי, משה הרב של כולם, יהושע משלים את תורת ישראל בחיבור עם ארץ ישראל ע"י הכנסת עם ישראל למשכנו הראוי המסר הנבואי : שילוב העם והארץ במטרה לחיות חיי קודש ע"פ התורה, תוך גבולות ומדרגות ברורים בין שבטי בית יעקב ונשותיו.